הרחקתה של רובין מהים מרחיק גם אותי, מצמצם לעזאזל בחצי את ימי הגלישה. מבאס אבל עוד יותר מבאס ללכת בלעדיה. רק ביום אחד משלושת הימים שהגעתי, הים היה כל כך כייף שהוא פיצה על התחושה המבאסת כשמוציא את הגלשן ושם עלי את ילקוט הים הכחול.  באחת הפעמים הולך למרגרט בעיקר לשאול מה...

השבוע מסדרת לי האולימפיאדה את החיים. אני כותב עם מספר מסכים משעה שלוש, המשיכה לשם כל כך ברורה שמרגיש אידיוט לעצור את עצמי. משליך את המחשבה שאולי זאת האולימפיאדה האחרונה על אבא. כמה הוא חושב, כשהוא מביט על המסך, שזאת האולימפיאדה האחרונה שהוא ייצפה בחייו. האם לא רצה לנסו...

ד"ר יורש מקבל אותי בחמש אחה"צ ומודיע לי שאין מנוס מסתימת שורש ושהוא לא נוהג לבצע סתימות שורש.  אין מצב, אני אומר לו, מדמיין את המנהלה של רופא חדש, תתפנק אצל אחרים, לא זז ממך ואנחנו קובעים למחרת בצהריים. אני באיחור למרכז ומצטרף לאימון של שי, הסיכום עם עצמי ודוד (תעשה מה...

השבוע התחיל עם הבלגן של ההורים שהביא אותי להתקשר לרעות ולשאול מה מי מו כי כך (שניהם לא ישנים, חוששים ומרוטי עצבים) לא יכול להמשך כך. רעות הציעה  שנלך לפגישה המיוחלת שלהם עם המומחה. הם תלו תקוות במומחה כמושיע וזה היה רעיון טוב לראות מי המושיע. כיוון שהיא לא יכלה החלטתי...

ויפאסאנה צהריים פינוק ‫#‏סופשנחת‬

המקום מתמלא קייטנים רוחנים. שלוש סדנאות וסופ"ש מדיטציות אושו. עוד מעט אומ. טוב, עד כאן.חיבוקים נייט. עוטסב במדיטציה החביבה עליו: תיקון מכשירי חשמל ואני תיכף תופס מקל ארוך ויוצא לגלוש איתו בין כוכבים
‫#‏סופשנחת‬

שניות אחרונות ועוד זיקוק...

הכתיבה התחילה פתאומית, כהסתערות על הדף, באמצע קריאת ההשוואה בין ביקורם של  פרויד ואחיו באתונה וחלום איש הזאב, שאריות קריאת הבוקר, וכמו שהחלה, נגמרה. נשרתי למיטה ונשארתי עם הפסיכולוגיה, הפעם מזיכרון, על ‫ההתענגות הזו של השינה, שמשתווה לסירוב לדעת ואף למוות דמיוני, שמדבר...

אסתרית בלצן מסיימת את תוכניתה על ורדי ואני הולך לעשות קפה-קר עם קצפת כמובן, שידרבן אותי להוציא גרסה ראשונה לפרק ה'. הפוסטים שמעלה במהלך השבוע מקלים עלי לבחון מצבי השבוע אם כי מזווית ראייה חודרנית (לאקאניאנית?) המידע המעניין הוא על מה לא-כתבתי, לא על מה כן-כתבתי. מתקשה...

שוב חזרה לשגרה. האמצעי הכי יעיל היא העבודה על רב-מכר. בלי ה' הידיעה הופך רב-מכר משם תואר לנושא או נשוא, מקבל איזה צורה במוח של הדמויות. אני ממשיך בשינה עם יקיצה טבעית, וזה אומר שממשיך יחסית להתעורר מאוחר, שמונה תשע. המחיר הוא שהחשיבה שלי מפוזרת ומה שיכול היה לקחת שלוש...