חדירת הקליניקה; פרק ד
טוב נו ברור [מה כל כך ברור] שלא עשיתי כלום על כל המידע לבד מלסחוב אותו לירושלים ולא להראות אותו לרופאה כי בכל אופן היה לי הרבה יותר דחוף לנסוע הביתה, להיפלט מירושלים אחרי לילה ולפני זומיית הצוות בשעה רבע לאחת עשרה [שהתחילה באיחור כי היתה הפסקת חשמל ואיכשהו לא הסתדר להם להוציא הכול דרך ניידים]. אז גזרתי על עצמי לקרוא כי אחרת לא נגיע לשום מקום ובוודאי עם שלל הסחות הדעת שתופסות מקום... עוד שעה יורד לים וכשאחזור אסע לירושלים למשמרת כפולה של יום ולילה...
כהערת אגב אפשר להוסיף את חוסר הסבלנות המופגן שהיה לאמא כשביקשה ממני להראות לה דברים בידני... המאבק שלה בין הרצון לדעת לאי-רצון להקשיב לציית לנסות, אצבעותיה מטיחות בזעם את הפקודות על מסך הידני שהגיב חלקית כרגיל בהרבה ידניים כולל הסמסונג המעצבן שלי [גם לה יש סמסונג, יותר קטן ואף יותר מעצבן]
מכל הולדת הקליניקה הכי אני זוכר את המבוא של דוק' [אולי כבר פרופסור] דני פילק ולכן קצת הופתעתי שרק בקריאה [השלישית] של פרק א התחדד שבגלל דוק' פילק התייחסתי לסיפור ולשפה קודם [כי היה נוח לי? טוב זאת שאלה שהתשובה שקופה - ברור שכן] אבל מבחינת מסתבר שהוא מאוד ברור : במשפט הראשון הוא משרטט משוואה: "ספר זה עניינו במרחב, בשפה ובמוות;עניינו במבט" בעזרת הסימן נקודה פסיק הוא מחבר את המרחב, שפה ומוות לדבר/לתופעה שבה עוסק הספר מבחינתו: המבט. נקודה ופסיק, 1 אופ מיי פייבוריט. גגלתי לגביו: נקודה־פסיק – חזק יותר מפסיק ולא סגור כנקודה –סמל להמשכיות; משפט שיכול היה להסתיים בנקודה נחרצת, אך כותבו ביכר לאפשר לו המשך שיתחבר אליו. הכותב בוחר להמשיך את סיפור חייו במקום לסיימו. [היסטורית הסימן: מקורו בהדפסות של ההוגה/מדפיס האיטלקי אלדוס מנוטיוס, 1450-1515 שהשתמש בסימן כדי להפריד בין מילים בעלות משמעות שונה. באנגלית נכנס לשימוש במאה ה-16. בין השאר בסונטות של שייקספיר ומחזות בן ג'ונסון. בטעמי המקרא דומה הטעם לאתנחתא במשפטים ארוכים]. פוקו מתחיל בניתוח 2 תיאורי פגיעה אנטומית, מהמאה ה- 18 ו-19 ואומר: "ההבדל בין הטקסט של פום, שהביא לכלל מיצוי את המיתוסים העתיקים של הפתולוגיה העצבית לטקסט של באל שתיאר לתקופתו – שממנה טרם יצאנו – את הפגיעות המוחיות של שיתוק כללי הוא זעום וטוטלי. טוטלי עבורנו מאחר שכל מילה של באל בדייקנותה האיכותנית מדריכה את מבטנו בתוך עולם של נראות מתמדת..." התמונה הויראלית של השבת היא צילום של תא קרדיוגני שישר נדמה כאילו מדובר בצ'יפ או שרטוט על של עיר [גותהם סיטי]. כל דור ודייקנותו האיכותנית... אולי בגלל זה פוקו טוען בעקיפין שאנחנו עדין במאה ה- 19, חווים את הקפיצה באיכות המבט [והניסוח] של המאה ה- 18 ....
האיכות הספקנית בוודאותה הוודאית בספקנותה של פוקו מעצם השימוש בנקודה פסיק שהוא סימן חזק מפסיק וחלש מנקודה
ב. יומנאיצ'ק
1. mitaichi
–כן 2. קארבר- לוקח עכשיו כשאחזור מירושלים ואשאיר את המכונית במוסך 3. ים – סאפ וגלשן ועכשיו שוב גלשן 4. ספרות עברית- המדריך לשוברות לבבות/אורלי קראוס וינר 5 . מתורגם – עשב --/קנינגהם, הסחת דעת /הנינג מנקל [מתח, המלצת ספרנית בלה רוסיה משקפיים] מתחת להר הגעש/לורי 6 - בדיוני, אנגלית במקור- יוליסס בזמן קריאה שיתופית 7. עיון – חדירת הקליניקה/פוקו עכשיו עכשיו, קרונברג [פסיכיאטר, לסמינר צוות] 8. קומיקס – לא 9. מדיה- גמביט המלכה פ.ג, פארגו ג 10. מדיה ישראלית –שעת נעילה 12. רב מכר – גמרתי לא סופית אבל יש מצב פרק ד, הכנה למיכל 13. FW – לא 14. פרפרים – לא נפטרו התקלות, מתקשר עם ישראל,
ג. יומנאירשת
ההריונית שאלה למה אני כועס כל הזמן, רוב הזמן תיקנה, וכרוח קודש תיקנתי אני כשלא על שאלה כזאת מתחרמן, ושבלאקאנינית מדוברת כעס ואהבה שלובים מפותלים כמו גופים וגורלות. נקטענו והתחברנו שוב ושוב. שנינו במצב רוח נוח כמו ים שקט בחורף שמש ישראלי, היא בעולמה ועולמי שלי בינתיים נתקל באנשים שמתקילים אותי בסגנון פליליביבי, על הקו כזה, מתוחכמוש, כאלו שהיא כבר היתה מחסלת במבט או מתעלמת. המסקנה המעשית מזריקת לאקאן השבוע, סוסאנה לייב מלונדון היתה ללמוד להתעלם, להתענג על שתיקת הדיבור בלי לשתק את הכתיבה, אליה ובאופן כללי. כל כך הרבה דברים קורים ולא יודע מאיפה להתחיל לספר לה. פעם במטקות ביננו היינו עוברים ישר להנחתות, ועכשיו אנחנו צ'ליק צ'לאק צ'ליק צ'לאק, רקיעות קצובות #חדירתהקליניקה פרק ד
Anat Moshkovski & Shuzin - La Petite Fille la Plus Jolie du Monde
הילדה הכי יפה בגן
פיקניק בירושלים למה לא אמרת קודם אין מיי איר אין מיי אייס שלי. הכתרנו את יבגני כמלך ה-1 אני בגדן והוא המוח המתכנן. באיחור, יאללוש #חדירתהקליניקה פרק ד
The Beatles - Penny Lane
Comments