פוסטים אחרונים

חדירת הקליניקה; פרק ה

בשבתות חורפיות אשקלון עוד יותר נפלאה. גם ככה, בשבת בבוקר היא המקום הכי נורמלי בעולם. נורמלי במובן של הכול ברור ומונח לפנים [ממש כמו סיפור אגדות שאיך שלא תתפתל העלילה לא נחתכים קשרים פלט וקלט, בין מען ונמען, דימוי למדמיין מספר לקורא/מאזין] נורמלי במובן של חייה ותן לחיות; כלבים מתכלבלבים עם ובלי רצועה, יש מי שהולך לבית כנסת [לבושים יפה, כולם עטויי מסכה] ויש מי שיוצא לפעילות ספורטיבית. בבוקר חורפי כמו היום נשמעו בומים חזקים בדרום מערב וזה נשמע כמו הפגזות על עזה אבל די ברור שמדובר ברעמים למרות שלא נראו ברקים [ בעיתונות הנורמלית יש דיווחים מטהרן על מדען בכיר בתוכנית הגרעין האירנית שהתפוצץ ואולי זה מילא את מכסת הרעש השבועית]. לפני שהתחיל לטפטף מהשמיים הספקנו לבדוק מה מצב הפרפרים במלון של תשובה [במרץ 2000 פורסם שמועצת עיריית אשקלון אישרה חידוש ההסכם עם חברת אלעד מלונות, שבבעלות יצחק תשובה לבניית מלון על שטח של 30 דונם ברמה של 5 כוכבים שיכלול 450 חדרים, מחציתם חדרי מלון ומחציתם מלון דירות. חזון המלון כולל שלושה מפלסים מחוברים במפלי מים ומנהרה תת קרקעית בהשקעה של 35 מיליון דולר במונחי 2000]. הפרפרים, בעלי דם קר, עדין ישנו ועלינו הביתה. ענייני הפקות ואז נכנסה השאלה מה עושים עם לידת הקליניקה שהמשך קריאתה נדחה שוב. טוב, הפתרונות הרגילים: ויקיפדיה ודימויים... יופי, נו באמת...כן באמת

[לידת הקליניקה (למה לא לידת המרפאה אגב?) הסופר: מישל פוקו; כותרת מקורית Naissance de la Clinique יצא לאור 1963 צרפתית במקור. לידת המרפאה: ארכיאולוגיה של תפיסה רפואית (Naissance de la clinique: une archéologie du regard médical, 1963), מציגה את התפתחותה של la clinique, בית החולים המלמד, כמוסד רפואי, מזהה ומתאר את מושג ה- Le regard médical ("המבט הרפואי"), והארגון מחדש האפיסטמי של מבני המחקר של הרפואה בייצור ידע רפואי, בסוף המאה השמונה עשרה. למרות שמקורו מוגבל במקור לשיחים האקדמיים של פוסט-מודרניזם ופוסט-סטרוקטורליזם, מונח המבט הרפואי הוא ז'רגון טכני ברפואה מתקדמת ובעבודה סוציאלית. 1- המבט הרפואי: בגנאלוגיה של הרפואה - ידע על גוף האדם - המונח Le regard médical (המבט הרפואי) מזהה את הנוהג של הרופא באובייקטיביזציה של גוף המטופל, כמופרד ומלבד זהותו האישית. בטיפול במחלות, המבנים האינטלקטואליים והחומריים של לה קליניק, בית החולים המלמד, אפשרו את הבדיקה, הבדיקה והניתוח של גוף האדם, אולם המרפאה הייתה חלק מהאינטרסים הסוציו-אקונומיים של הכוח. לכן, כשגופו של המטופל נכנס לתחום הרפואה, הוא נכנס גם לשדה הכוח שבו ניתן לתמרן את המטופל על ידי הסמכות המקצועית של המבט הרפואי. במאה ה -18, כאשר המהפכה הצרפתית (1789–1799) והאמריקאית (1775–1783) חנכו את העידן המודרני, ביססו אותם אירועים גם מטא-נרטיב של שיח מדעי שהציג את המדענים כחכמים - במיוחד הרופאים – שיח שיבטל מחלות ויפתור את בעיות האנושות. לפי אותה תפיסה תרבותית, החליפה עלית החברה במאה ה -19 את אנשי הדת מימי הביניים המדעיים ברופאים. המיתוס של צניעות רפואית היה חלק בלתי נפרד מהשיח המטא-נרטיבי של ההומניזם ושל עידן הנאורות (17–18 לספירה) - תקופה היסטורית בה אנשים האמינו שגוף האדם הוא האדם. רדוקציוניזם ביולוגי שכזה העניק כוח סמכות לרופאים כאשר הם הפנו את מבטם הרפואי לגופו של המטופל, אינטראקציה שאפשרה הבנה רפואית שאין שניה לה לגבי חולה ומחלה. בתורו, התפיסה התרבותית של המבט הרפואי הייתה יכולתו הכמעט מיסטית של הרופא לגלות אמת נסתרת.

2. השינוי האפיסטמי/בידע, בהכרה

התזה של פוקו אודות לידת המרפאה (בית חולים מלמד) סותרת את תולדות הרפואה המציגות את סוף המאה ה -18 כתחילתה של מערכת אמפירית חדשה "המבוססת על גילוי מחדש של הערכים המוחלטים של המציאות החומרית הנראית לעין". לידת הרפואה המודרנית לא הייתה מהלך הגיוני לשכלול מה שקיים כבר, אלא למעשה היה שינוי פרדיגמה במבנים האינטלקטואליים לייצור ידע, מה שהפך את הרפואה הקלינית לדרך חדשה לחשוב על הגוף ומחלות, מחלות ותרופות: המרפאה - שזוכה לשבחים תמידית על אמפיריותה, צניעות תשומת הלב שלה והטיפול בזה שהיא נותנת לדממה לדממה להתבונן במבט הצפוי [הרפואי] מבלי להפריע להם בשיח - חייבת את חשיבותה האמיתית לעובדה שמדובר בארגון מחדש. לעומק, לא רק על השיח הרפואי, אלא על עצם האפשרות לשיח על מחלות. באור זה, האמפיריציזם של המאה ה -18 וה -19 לא היה מעשה בלתי נלהב של הסתכלות, ציון ודיווח על המחלה שהוצגה לנגד עיני הרופא. הקשר בין רופא למטופל (נושא ואובייקט) אינו עוסק במי שיודע ובמי שמספר, מכיוון שאינטראקציות בין רופא למטופל אינן "פנומנולוגיות חסרות נפש" שהיו קיימות לפני התייעצותן (שיח רפואי) כחולה ורופא. הרפואה הקלינית התקיימה כחלק מהמבנה האינטלקטואלי המגדיר ומארגן את הרפואה כ"תחום ניסיונה ומבנה הרציונליות שלה "כתחום ידע. שינוי אפיסטמי זה אפשר דרך חשיבה חדשה שהחליפה מושגים מדעיים ישנים במושגים מדעיים חדשים. בסדר הדברים: ארכיאולוגיה של מדעי האדם (1966), פוקו הראה כיצד ההיסטוריה החליפה את הטקסונומיה, והידע השיטתי החליף את אוספי הנתונים. בית החולים להוראה, לה קליניק, הוקם על פי הרפואה הרפואית החדשה של תצפית הניתנת לאימות, המדויקת מבחינה מדעית מהתרגול הרפואי הישן המבוססת על פרשנויות דתיות של מחלות. במאה ה -18, סמכותו המקצועית של הרופא התבססה על פיקודו על הידע הרפואי המאורגן של זמנו; סמכותו של רופא מהמאה ה -19 שמקורה בפיקודו על הרפואה הקלינית הניתנת לאימות. אמנם רופא מהמאה ה -18 היה בוחן איבר חולה כמו רופא מהמאה ה -19, אך בגלל תרבויותיהם הרפואיות השונות, כל רופא היה מגיע למסקנה שונה לגבי הסיבה והטיפול במחלה. למרות הבדלי האבחנה התפיסתיים שלהם, כל דוח רפואי יהיה "נכון", מכיוון שכל רופא מאובחן על פי צורת החשיבה (האפיסטמה) הרואה את הידע הרפואי המאורגן בהתאמה שלו כעובדתי. מכאן שעל אף שמחקריהם הרפואיים התרחשו בהפרש שלושים שנה זה מזה, אביו של הפתולוגיה האנטומית, ג'ובאני בטיסטה מורגני (1682–1771), ואבי ההיסטולוגיה, חאבייר ביצ'אט (1771–1802), לא נהגו באותה אנטומיה אנושית.


טוב, אחרי שהשבעתי את רצון הדפוס אפשר לספר שהיה שבוע אינטנסיבי כרגיל פלוס פלוס. מדורי ואני ביצענו נסיעת עסקים לאשרם במדבר ואפשר לומר בשקט שהצלחנו יותר משהעזתי לקוות. בלילה מתחת לכוכבים חשבתי על כל מה שהיה והיה ברור שצריך לפשט עניינים כדי לא להסתבך. בבוקר [שש בבוקר יחד עם צוות מתקיני פנלים סולאריים – חוליאטה נוהגת – מה עוד היא יכולה לעשות?] המשכתי כמתוכנן לאילת. עברתי את מחסום הקורונה. תודה לאל שהם שולחים תשובות בטלפון ולפני הכול צלצלתי לאמא לאחל לה יום הולדת [85] וניהלנו שיחה נחמדה שממש עשתה לי חשק לכתוב לה פוסט.. אבל כרגיל דחיתי ובמקום זאת הורדתי את הסאפ למים. זוג מבוגרים שהגיעו לשחיית שנרקול היומית שלהם הזהירו לפני שנסעו מפקחים שקונסים מי שנכנס עם משוט. עברתי דווקא בשמחה לפלאן בי. תחילה נכנסתי בלי חליפה ואז אמרתי לעצמי מה אתה אידיוט ולבשתי את החליפה שהכבידה אבל הפכה את החוויה לחמימה ונעימה. אחר כך קניתי לרעות מסך בלי מע"מ אצל האנטיפטים של אייבורי והמשכתי לאשרם במדבר. שמעתי את החדשות על עוד שמצטרפים להילולה וניהלנו שיחה עם נישאנט. ביקור בצוקים אצל ארקדי ושרדהה עשה לי חשק ליותר שם. טוב נו... פוסט לא נכתב... הנה כמה תמונות שיהיה...




ב. יומנאיצ'ק

1. mitaichi

–לא, שרון ואני הברזנו זה לזה 2. קארבר- לא 3. ים – ים סוף 4. ספרות עברית- לא 5 . מתורגם – העידן שחזר/כישור הזמן/רוברט ג'ורדן 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – חדירת הקליניקה/פוקו ...נו... בוא נראה 8. קומיקס – לא 9. מדיה- הכתר פ.א 10. מדיה ישראלית –לא 12. רב מכר – כלום, טוב אולי בעצם קצת, מסדר את פרק ה להתחיל לעבוד, ויטאלי במלון דירות עד שיחליט לצאת משם 13. FW – לא, אבל יוליסס פרק ג' 14. פרפרים – כבר לא ייצא היום. גשם


ג. יומנאירשת



ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon