חדירת הקליניקה; פרק ח

כנראה שיש קשר בין העובדה שבנחת יצאתי לנטר פרפרים - ובלי כוונה עברתי את המסלול המלא מלא בלי קיצורי דרך שכולל אף את תחנות קן השמוץ והערוץ שאחריו, מעל לבית הנוער – לזה שהתיישבתי תוך כדי שתי צלחות מרק דגים וכחצי שעה אחרי, לקרוא שוב חצי מההקדמה ואת פרק אחד בהולדת הקליניקה. את אז מה למדתי היום אשאיר למאוחר [ברקע שיח-תגובה למכתם תלונה של חיים פסח על מורכבותם המבלבלת של מספר חוקרי ספרות....] ואחרי זה ים....ממממ....שקט. כמובן שלא ניצלתי אותו להזדקף אלא רק חתרתי בסגנונות כריעה וישיבה שונים ופלג גוף עליון יבש. כשחזרתי התאמבטתי תוך כדי שמיעת האזנה לספוטירשימה פאפמפאפמ רך, רשימת השמיעה הראשונה שלי בספוטיפיי. הללוייה. נאסינג קומפרס טו יו. בהולדת הקליניקה הצלחתי לקלוט ש [איפה.... נראה לך שמסוגל לשחזר מה למדתי היום בגן....למעשה על זה. על צורת ארגון המידע שהשתנתה וכיצד אפשרה העמקת מבט פנימה לתוך הקרביים המסוימות של החולה המסוים והתייחסות דיבורית לתהליך על ניתוץ שליטת הנוזולוגים עם המיון וסיווג האריסטוטליים. הידע כולל כבר את אי-הידע. אי הידע הוא מסמן שזז כול הזמן, שגדל ומתרחב באופן טבעי מהמסומן. במהלך היום עוד דשתי בזה ואפילו ציטטתי חלק מהמשפט במכתם שכתבה אורית טרופין על גי דבור [חברת הראווה שכתב השפיע מאוד כשקראתי אותו לראשונה –כל כך שכנע שאנפנף בו כסטודנט בשנות השישים ובטוח ייכלל ברשימת הספרים בקופסת פילוסופיה עכשווית בסיפור חוזר בתחמ"ת]

אפשרי בהחלט שאנו שייכים לעידן ביקורתי שבו היעדרה של פילוסופיה ראשונית [הערה שלי – האם מדובר בהגיונות או פילוסופיה ראשונית של דקארט- הוכחה לקיום האל והישארות הנפש? עליונות דברים שנקלטים על ידי החושים? ] מזכיר לנו את הכרחיותה: עידן של בינה המעמידה אותנו ללא תקנה במרחק משפה ראשיתית. עבור קאנט היו האפשרות לביקורת ונחיצותה קשורות, דרך תכנים מדעיים מסוימים, לעובדה שקיימת הכרה, בימינו הן קשורות – וניטשה הפילולוג/חוקר טקסטים עתיקים – מצביע על כך – לעובדה שקיימת שפה ולעובדה שבדברים האינסופיים שנאמרים על ידי בני אדם – בין אם הדברים האלו שקולים או בלתי סבירים, דמונסטרטיביים או פואטיים – קיים מובן שלבש גוף והוא חולש עלינו, מוביל אותנו בעיוורוננו, אף ממתין באפלה לרגע שבו נעשה מודעים לו כדי להיוולד וכדי להתחיל לדבר. אנו נועדנו היסטורית להיסטוריה, לבנייה סבלנית של שיח עלי שיחים, למשימה של שמיעת הדברים שכבר נאמרו [עמ' 31] איזה יופי הוא כותב .... אופפפפ.... כמה חוכמה... כמה בהירות.

את מכסת הדיבור אני מעביר עם אמית. הוא במלנכוליה הרגילה שלו, מתלהב מזה שמספר לו על תוכניות ההגירה לבורמה וחושב אולי גם להצטרף...ממממ...

ברור שעד שהגיעה פגישת הספרות עם המתים של ג'וייס, כמתנה על כך שהפכתי את משימת חיי הבאה לקרוא ולסייר הכי קרוב לקנאוסגורד שאפשר ... טוב.... חוויות אחרי...דווקא התחלתי לחבב שהן קוראות לי מאמי ומוש וכל זה. סתמיות סומכת מאוד מחמיאה כשנעים השוקה שוקה בפריבלגיה ממממ....

ב.יומנאיצ'ק

1. #mitaichi– בזום חזרתו של הזום 2. קארבר- לא 3. ים – גלשן וסאפ, חזרתו של הים 4. ספרות עברית- הקומונה/מיכל פיטובסקי [נתתי לנעמה לקראת הסוף] 5 . מתורגם – נעלמת/ 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – חדירת הקליניקה/פוקו, הדרך לגן עדן, מחקר חוויתי בתרבות סין הקדומה/אליזבת רושא דה לה ואלה 8. קצר – המתים/ג'וייס 9. מדיה- ועוד איך: ונום [הוליווד עם דינה] פארגו 5, הסנדק 1 10. מדיה ישראלית – הטבח פרק א 12. רב מכר – קצתוש 13. JOYCE – האדס 14. פרפרים – כן, ועכשיו כותב לישראל 15. נגינה – כן ולא 16. מוסך – כן עברתי טסט [דוד הודיע שסוגר את המוסך] 17. [היה משהו]

ג. ברשת

חנוכוש שמחה חמה ומתוקה #חדירתהקליניקה פרק ח

Fanny Mendelssohn Piano Sonata in G minor, Anna Shelest, piano

כמובן שככול שהולכת עלילת הקומונה/מיכל פיטובסקי ונהיית מופרכת [אינצי – הוגת הקנוניה הרדיקלית להחזרת שלטון הסמול ואחת מ 4 האמהות שמוציאות אותה לפועל – מנסחת/ מתענגת הורמונלית מצדקת דרכה] כך גוברת מבוכתי מלידתי מחדש כצעיר מתלהב אידיוט מממממ.... בצהרי הגשם ארית ואני עברנו בהצלחה טסט [באיחור פוסט קורונה...פברואר הטסט הבא:] החתמתי כרטיס ב ירושלים אפס שתיים גינת הפרפרים של ברוך حديقة باروخ للفراشات Baruch Butterflies Garden להתחיל עם נעמה צפרוני הכי רשמית שיש את שלום שור.ה מתכת להתראות עכברוש.ה מתכת

....עוזר המפיק נכנס והודיע שאינצי צריכה לבוא. כשקמה, תפסה לרגע את ידי המאפרת ומחצה אותן. המאפרת חילצה חיוך חמים, ואינצי פסעה אחרי האיש. להפתעתה, האולפן הרגיש קטן יותר ממה שהוא נראה בטלוויזיה. התמונה שניבטה במסך יצרה אשליה של חלל שיש לו עוד המשך, חלק מאולם גדול, אך למעשה כל האולפן היה בדיוק בגודל של מה שצולם ואשליית המרחב נוצרה על ידי צילומו מזוויות מרובות. היא הובלה מעבר למצלמות והתיישבה היכן שהורו לה. את המראיין זיהתה הוא נראה כל כך מוכר מכל הפעמים שצפתה בטלוויזיה, שנדמה היה לה שהיא כבר מכירה אותו באמת. היא התיישבה בכיסא שמולו והקשיבה בפיזור להוראות האנשים מסביב, לאן היא צריכה להביט, לאן לדבר. המיקרופון הורכב על החולצה השחורה המכופתרת של זויה שהצליחה לעלות עליה. השניות שבהן הודיעו על תחילת השידור נראו כמו נצח. המראיין פתח והסביר על התנועה להרחבת השמאל, סיפר על המניפסט, הביא ממנו קטע, ולסיום כינה אותו טקסט בעל ניחוח פשיסטי, כמעט "מיין קמפף" של השמאל, ושאל אותה מה היא חושבת על ההשוואה. פיה של אינצי התעקם לחיוך קל. אני לא רואה את הקשר, ענתה אבל בקושי שמעה את עצמה מדברת. אבל, המשיך המראיין, את רואה כיצד עלול להתקבל הרושם שאת קוראת להקים מין תנועה בנוסח טוטאלי, תנועה אאוגנית חדשה, שתעשה לפוליטיקה הישראלית השבחה גנטית? זה כבר קורה, אני לא המצאתי את זה, אמרה אינצי. קראת את עיתון "בשבע"? "המודיע"? "וסטי"? אם אתה מחפש אנשים שמשלבים דמוגרפיה עם תורת הגזע, בבקשה, יש במדינה עיתונים מסודרים שמתפרסמים כבר שנים. המראיין התנשם והאדים. נראה היה שציפה להיתקל בנערה הרה שתענה לו כמו אורחת בתוכנית פריק שואו אמריקאי. התשובות הזריזות של אינצי הותירו אותו מבולבל בדיוק כשם שהותירו תמיד את מוריה, הוריה, מדריכיה, מאמיניה. אז את רק מנסה בעצם לחקות את תנועות הימין, תני לי לשאול אותך משהו, את לא רואה תרחיש שבו, תוך כדי אימוץ השיטות של אותם אנשים מסוכנים, את הופכת להיות דומה להם? את בעצם מייתרת את הטעם להילחם בהם בכלל? דומה להם במה? אנחנו הרי שונים בתכלית, ענתה אינצי. את יודעת, גם את מין פסיכית כזאת, שבתוך הראש שלה חושבת שהיא יותר הגיונית מכולם. לבטל את ההיגיון שלי בטענה שגם אחרים חושבים שהם הגיוניים, זה מעשה יותר הרסני ממה שנדמה לך. הרלטיביזים הזה....אמונות מסוימות הובילו לדברים שפלים, אבל האם זה שולל את טעם האמונה? [הקומונה/מיכל פיטובסקי עמ' 186]