חסינות הקליניקה; פרק א

[במסורת הרפואית של המאה ה-18]....המחלה מציגה את עצמה לצופה כסימפטומים וסימנים. אלו נבדלים מאלו בערכם הסמנטי וכן במורפולוגיה שלהם. הסימפטום – ומכאן מעמד הבכורה שלו – הוא הצורה שבה מופיעה המחלה: מכל הנראה לעין הסימפטום הוא הקרוב ביותר למהות; הוא התעתוק הראשון של טבעה הבלתי נגיש של המחלה. שיעולים, חום, כאב בצד וקשיי נשימה אינם דלקת הצדר [קרום הריאות] עצמה – זו לעולם אינה מתגלה לחושים הואיל ו"דרכה היחידה להיחשף היא בהסקת דבר מתוך דבר" – אך הם מהווים את ה"סימפטום המהותי" שלה, ומאחר שהם מאפשרים לציין מצב פתולוגי (כמצב המנוגד לבריאות), מהות חולנית (השונה מדלקת ריאות, למשל) וסיבה מיידית (תפליט של ליחה). הסימפטומים מאפשרים לצורה הבלתי משתנה של המחלה – צורה מוצנעת משהו, נראית ובלתי נראית – להשתקף.

הסימן מבשר: סימן פרוגנוסטי – על מה שעומד לקרות; אנמנסטי – על מה שקרה; דיאגנוסטי – על מה שמתרחש כעת. בינו ובין המחלה שורר מרחק שלם שאין הוא יכול לדלג מעליו בלי להדגישו, לפי שהוא – הסימן – נחשף בעקיפין ולעיתים קרובות בהפתעה. הוא אינו מאפשר להכיר; לכל היותר הוא יכול להיות בסיס לטיוטה של אותה ההכרה. הכרה המגששת את דרכה בממדי הנסתר: הדופק מסגיר את כוחו הבלתי נראה של מחזור הדם ואת הקצב שלו; הסימן גם מסיר את הלוט מעל הזמן; הכחלת הציפורניים היא אות לא אכזב למוות ואילו ההתקפים של היום הרביעי בקדחות מעיים נושאים עמם הבטחה לריפוי. הסימן מצביע, מבעד לבלתי נראה, על הרחוק יותר, על מה שמתחת, על המאוחר יותר. הסימן נוגע לתוצאה, לחיים ולמוות, לזמן, ולא לאותה אמת קבועה, לאותה אמת מסוימת ונסתרת, שהסימפטומים מקימים לתחייה בשקיפותם כתופעות.

כך תעתקה המאה ה-18 את המציאות הכפולה, הטבעית, והדרמטית של המחלה; כך יסדה את האמת של הכרה מסוימת ואת האפשרות לפרקטיקה. מבנה מוצלח ושליו שנוצר בו איזון בין המערכת טבע-מחלה, מערכת בעלת צורות נראות הנטועות בתוך הבלתי נראה, ובין המערכת זמן-תוצאה, המטרימה את הבלתי נראה באמצעות קביעה של סימני ייחוס נראים.

שתי מערכות אלה עומדות כל אחת בפני עצמה; ההבדל ביניהן היא עובדת טבע שהתפיסה הרפואית מתארגנת לפיה אך אינה מכוננת אותה. [הולדת הקליניקה/מישל פוקו פרק 6 סימנים ומקרים הוצאת רסלינג תרגום: נועם ברוך, יועץ ד"ר דני פילק ארכיאולוגיה של המבט הרפואי] #חסינותהקליניקה פרק א

ב. יומנאיצ'ק

1. #mitaichi–לא 2. קארבר- כן 3. ים – הבוקר, ריצה 4. ספרות עברית- לא 5 . מתורגם – הנשים של מוצרט/ג'ין גלובר 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – חדירת הקליניקה/פוקו 8. קצר –יומנה של חווה/מרק טווין, הצעה מגונה/סוויפט [תרגום יואב איתמר] 9. מדיה- הסנדק 3, ברלין -באבילון עד פ.7 10. מדיה ישראלית –-3 12. רב מכר – התחלנו ו 13. JOYCE –פרק 10 חופים חול [למצוא 14. פרפרים – כן, לוקח צילום של חבר קהילה לראשונה, מודיע לא 15. נגינה – לא 16. מוסך – לא

ג.רשת

בהמלצת תמתמ לסוף, כשעיניים כואבות מלהיצמד לקונקרטי לרשימות לאינדקס מה רע כוסית קטנה ונאבוט בגרמנית.... אינדקס משנן. עם כל ההפקות שרצות ומתרוצצות, החלטות על פיקסלים קשורות לכיור ולכביסה אההה כביסה. מרכך הרמי לוי משתלב עם ריח של רובין במיטה לא רע. הנודים שלה נהיים אימתניים עם הגיל, בונזו וכל השטויות שהיא אוכלת, מאחורי ביני לתנור היא משגרת, כל ההיר אנד קנאו משתבש, אין מה להבין רק לנשום....

#חסינותהקליניקה פרק א

Babylon Berlin - Trailer

Vardhan Le Zuz‎‏ ‏‏קורא את ‏‎Mark Twain‎‏.

מדורי אמרה שיש פריימל, שאולי אני רוצה להצטרף לניג'ן שגם הולך. לא שאלתי למה היא חושבת שאני זקוק לפריימל או אם זה בזום, יש כזה דבר וכו' אבל ציינתי שלמעשה מראשון בצהריים כולי פריימל. בית אריאלה, בית השחמט ,ראיסה ועלית סידר ספיישל לאם ולילד/חתול בשק. טוב כמובן שהיא לא ידעה מה זה ועברנו לעסקי רוח וכיו"ב

#חסינותהקליניקה פרק א

יום שבת

אני כמעט בת יום כעת. הגעתי אתמול. בכל אופן, כך נראה לי. וזה חייב להיות המצב, מכיוון שאם היה שלשום בעולם, לא הייתי שם כשזה קרה, אחרת הייתי זוכרת אותו. יכול להיות, כמובן, שזה באמת קרה, ואני לא שמתי לב. טוב, מעתה אעמוד על המשמר, ואם יהיה עוד שלשום כזה, אציין זאת לעצמי. מוטב יהיה להתחיל מיד ולא להניח לרישום להתבלבל, מכיוון שהאינסטינקט אומר לי שפרטים אלו יהיו חשובים להיסטוריון באחד הימים. ומכיוון שאני מרגישה כמו ניסוי, ממש כמו ניסוי – אף אחד לא יוכל להרגיש יותר כמו ניסוי ממה שאני מרגישה, וכך אני מתחילה להשתכנע שאכן זה מה שאני – ניסוי, רק ניסוי ותו לא..... [יומנה של חווה תרגום: נח אבידור]

בסוף אזרתי אומץ להתקשר לשאול מה שלומה סתם ככה, בלי לבלבל לה שכמה ששונא טלפון כך אני אוהב אותה. היא כל כך מתוקה וכשהיא צוחקת העולם שמח כמו בשירים #חסינותהקליניקה פרק א