פוסטים אחרונים

חסינות הקליניקה; פרק ב









ג. רשת


היא הדבר הכי ברור שיש בערפל. פאקנמדהימוש #חסינותהקליניקה פרק ב


The Breeders - Happiness Is a Warm Gun (Houston 04.23.18)




למרות החורף החם קר לי. תירצתי בנפשי [המצב, הרדמות בשידור ישיר מבתי החולים וכיו"בכאילוכזה] ובגופני [מריפואנה, אלכוהול וכיובכאילוכזה] בלי תקווה ובלי ייאוש. כשרובין חרבנה והקיאה אחרי שסירבתי לצאת איתה החוצה בארבע בבוקר הבנתי שהדחקתי מספיק את המצב אבל זה לא שרצתי איתה ישר לווטרינר. ונשבעתי שמחר באמת להפסיק מחר מחר. בקפה אחרי שהוצאתי אותה לשלשול של הסוף וניקיתי שמעתי חצי אגמבן פוסט זמזום ממכון ואן-ליר ששכחתי שנרשמתי אליו; על והתשוקה למימוש קדימה ותהליך הפיכת החי לאנושי. פרק 6 בגרסה 10 יוצא הרבה יותר חמים משציפיתי. הפעם זה לא הכושית או בנות האשרם אחריות ידעתי בוודאות אדונית מיד כשהבחנתי בכך. חוג הסיפור הקצר בבית אריאלה ספיישלסגר ולהשביע את הדרקון/מאשה צור גלוזמן שמיד התגלה כהזמנה פנטסטית לחקר הפנטזמה, קווסט עם עצמים מפוסלים מהדהדים לדמויות ואתגרי חשיבה בחינניות מנחמת שיהיה סוף טוב אבל בינתיים המשך יגיע #חסינותהקליניקה פרק ב


The Breeders - Cannonball



תודעתה של עידית גיבורת להשביע את הדרקון/מאשה צור גלוזמן עשויה מאגדות ילדות שנזלגו לבגרות מתוחזקת בגוגל, ויקיפדיה, נטפליקס ומשחקי קז'ואל. כול הטוב הזה ועוד בחזקת המוסיקה. פסקול הספר מהדהד בהשתלשלות לתוך הסיפור שעובר בפאפפפפ דה מג'יק דרגון עתלית של פעם ועתלית תל-אביבית של עכשיו

...ניסיתי להעלים את הקול שלו באמצעות אוזניות תחובות בתוך האוזניים ופרלודים של שופן שהתנגנו בעוצמה, אבל גם זה הסיח את דעתי מהטקסט. לא התאפקתי ונפלטתי שוב אל הפייסבוק הפתוח, עוברת אל הפיד במעין דיבוק חסר תכלית....חזרתי בחוסר חשק לטקסט של הגרמני. השפה שלו היתה מיושנת, והפרק השני תיאר באופן ארכני ומפורט מאוד את הפאב המקומי בעיר פרובינציאלית קטנה בבוואריה מתישהו באמצע המאה ה-19, ובפרט את היחסים המיוחדים שהיו ללקוחותיו עם מוכרות השושנים הקטנות. אלה היו משדלות את הגברים העייפים לקנות לנשותיהם הזנוחות בבית, המחכות בחוסר סבלנות לשובם המתאחר של הבעלים, זר ורדים ש"ישביע את הדרקון" כפי שהן כינו זאת. גלגלתי עיניים שוב ושוב. הפרק הראשון של הספר נפתח במלך שנאלץ לדאוג לרווחתה של דרקונית בשבי. הדרקונית היתה יותר חכמה מכל אדם, יפה יותר מכל חיה וקסומה יותר מכל לחש, אבל כישוף עתיק יומין שהשתחרר בטעות כפה עליה לסור למרותו של המלך. המפגש ביניהם תואר באופן חינני ומבדר למדי, והאופן שבו הדרקונית השבויה שלטה למעשה במלך האנושי קסם לי. זה היה כל מה שקראתי לפני שלקחתי את העבודה אבל עכשיו הספר התבוסס במציאות חייהם האפרורית של יושבי אותה קריה משעממת, עם חיי המסחר הזעיר והפקידות הנמוכה שלהם ושיחות הפאב המונוטוניות. לא הבנתי מה הקשר בין העלילות וגם לא היתה לי סבלנות להבין...חזרתי למרפסת החזרתי את האוזניות לאוזניים, הדלקתי את הסיגריה וכפיתי על עצמי לקרוא את הטקסט...."אני לא יכולה לקרוא את זה במחשב, מתנפח לי המוח," אמרתי ברוגז...כשיצאתי אל הרחוב השקט – רוב המכוניות שהו לצד בעליהן במגדלי משרדים שהתפרשו מחדרה ועד תל אביב – ירדה עלי שלווה. המחשבה שלי נדדה אל הרומן הגרמני...על הביטוי הגרמני "להשביע את הדרקון"...כשקראתי את זה תחקרתי את אחותי ואת גיאורג של הכירו את הביטוי. אבל האינטרנט הכיר אותו, ועניין אותי איזה מין עלילה אפשר לרקוח על בסיס ביטוי כזה. הפרק הראשון באמת נראה מבטיח, אבל הפרק השני התארך והתמלא הרהורים והסחות דעת. מוכרות הפרחים הקטנות האלה והגברים המדוכאים וחסרי החיים האלה, נו באמת....כשחזרתי לשכונה התיישבתי במכונית, וכשהדלקתי את הרדיו נשמע השיר cannonball של הברידרז. הדלקתי סיגריה והתמכרתי לזיכרונות מהתיכון שהשיר עורר בי. Spitting into a wishing well זמזמתי יחד עם קים וקלי דיל, שעונה אחורנית במושב. פתחתי חלון. מיד אחר כך באו ברצף הביצועים שלהם ל happiness is a warm gun שגרם לי לדמוע ול do you love me now שגמר אותי סופית. בכיתי בהשתנקויות עמוקות, הסיגריה עדין אחוזה בין האצבעות שלי. נקישה בחלון הקפיצה אותי. "הכל בסדר?" שאלה השכנה..." [ע"מ 110-111]






ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon