פוסטים אחרונים

ממלכתי חגה סגר; פרק ב




פרק ב


הים עלה ואפשר לחזור לגלשן. בראהש היה גובה ברך והמוני צדפים וצדפות שהמתינו עד לבוא הסגר לצאת מהמים דרשו שארוץ לדגדג את כפות הרגליים עד לארובות ובחזרה. בלילה גילתה החברה המעצבנת כמה נינו דומה לאבא שלו. פאק, יכול להיות שבסדרת הטלוויזיה מגלם אותו שחקן את נינו ואבא שלה, ושככה בכוונה עשו את האבא דוחה עם שפמפם היטלר שכזה. בכל אופן ביג לייק שלילה חברה שלי שלחה לה את אנטוניו חזרה. בגלל האוברהזדהות שלי מצאתי עצמי עומד ליד הכושיתלאשלי ואומר לה דרלינג אם חשבת שאוותר את לא מכירה את משפחת סולארה. מי זה סולארה? הסברתי...מעניין לי את הזיבצים ענתה. ווואו ... זה כבר אומר שיש צ'אנס שתראה פרק. המשך יבוא. #ממלכתיחגהסגר פרק ב

"...בסוף היום נעלמה שוב עם התיק, ואני חזרתי לדירתי כדי ללמוד את הרשימות. אחר כך בימים הבאים רצתה שניפגש בביסיק סייט, הסתגרנו בחדרה, היא התיישבה מול המחשב, מין טלוויזיה עם מקלדת, מכשיר שונה מאוז מזה שהראתה פעם לי ולילדות. היא לחצה על מתג ההפעלה, השחילה מלבנים שחורים לתוך גושים אפורים. חיכיתי נבוכה. על המסך הופיעו רטטים מאירים. לילה החלה להקיש במקלדת, נשארתי פעורת פה. לא ניתן להשוות את זה למכונת כתיבה. אפילו לא לחשמלית. היא ליטפה בכריות אצבעותיה מקשים אפורים והכתב נולד בדממה על המסך, ירוק כמו עשב שזה עתה בצבץ מהאדמה. מה שהיה בראשה, מה שנאחז במי יודע איזו קליפה של מוחה, נראה כמו נשפך החוצה בדרך נס ומתקבע בריק של המסך. זה היה כוח, שאף שעבר דרך פעולה, נשאר רק כוח, גירוי אלקטרוכימי, שמיד התגלגל לאור. הוא נראה לי ככתיבתו של אלוהים כפי שהיתה אמורה להיות בהר סיני, במעמד עשרת הדיברות, כתיבה לא מוחשית ונוראת הוד, אך בעלת אפקט מוחשי של טוהר. מרשים, אמרתי. אלמד אותך, אמרה. והיא לימדה אותי, וקטעים מסמאים מהפנטים החלו להתארך על המסך, משפטים שאני אמרתי, משפטים שהיא אמרה, הדיונים המתנדפים שלנו, שהטביעו את חותמם בשלולית השחורה של המסך כמו שובלים נטולי קצף. לילה כתבה, ואני שבתי וחשבתי. ואז מחקה במקש אחד, ובאמצעות אחרים העלימה גוש שלם של אור וגרמה לו לשוב ולהופיע תוך שניה מעט למעלה או מעט למטה. ומיד לאחר מכן היתה לילה זו ששינתה את דעתה, והכל השתנה שוב כהרף עין: מהלכי רפאים, מה שכאן עכשיו, או שכבר איננו, הנה הוא בכל זאת שם. ואין צורך בעט, בעיפרון, אין צורך להחליף דף והלכניס אחר ולגלגלת. הדף הוא המסך, אחד ויחיד, ואף פעם לא נשאר עליו סימן למחשהה השנייה, הוא תמיד נראה אותו דבר. ואי אפשר לקלקל את הכתיבה, השורות כולן ישרות באופן מושלם, מקרינות תחושת ניקיון אפילו עכשיו, שאנו מצרפות את החזירויות של האחים סולארה לחזירויות של חצי קמפניה..." [הסיפור של הילדה האבודה – החברה הגאונה 4 – אלנה פרנטה תרגום: אלון אלטרס עמ' 311]

The Flaming Lips - Flowers of Neptune 6 [Official Music Video]




דרלינג עוד שעתיים #ממלכתיחגהסגר פרק ב

Siouxsie And The Banshees - Dear Prudence (Official Music Video)


ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now