פוסטים אחרונים

קריאה משותפת במוקס נוקס /ש. אדף פרק ו

תמרה:

מעגלים

מי זה ע--- ?

ע--- המסתורי אומר שבני זונות באים לעולם כנגד כל הסיכויים, ולכן "בן זונה" זו מחמאה.

מתחכם.

כנראה שע--- עוד יגיע, בפרק אחר. בכל פרק אני מחפשת מה יוביל אותי לפרק הבא. בפרק הזה זה ע----.

חוץ מהגורם המסקרן, יש כאן כמה מעגלים שנסגרו -

הבנו שהמסגרייה היא החלופה לרבנות, ולכן היא מן לקח שאבי הגיבור מנסה ללמדו. העובדה שהוא תקוע עם הרכבת מדפים ושתי ידיים שמאליות אינה טרגדיה ואינה מכת גורל אכזרית. זה פשוט מן מסר חינוכי שכזה, והגיבור מבין היטב היכן הוא נמצא. אין לו יומרות להצליח, והוא גם לא מתוסכל. כל העניין רק מאד משעמם אותו, ויש לו דברים אחרים בראש.

הוא מתפעל מאחיו הפרועים על האומץ והיוזמה להימלט מבית הכנסת וללכת למשחק כדורגל, ובהשוואה אליהם הוא מצטייר לרגע כמין "חנון" צייתן. אבל בהמשך הוא משתין על משכבו של מאמן הכדורגל הבטלן שמנמנם כל היום על הגג במקום לעבוד. סוגר מעגל גם עם המאמן, וגם עם הכדורגל. מגלה אומץ, וגם יוזמה. נקמת האינטלקטואלים.

באמצע יש את סיפור ה"תאומים" – אחיו הצעירים והפרועים, שבנשימה אחת אנחנו לומדים את כל סיפור חייהם הבוגרים. סיפור מעגלי, של התרחקות והתקרבות, של לידה והמשכיות, שנגמר בשני ילדים שגם הם מעין תאומים. לא נותר אלא לתהות אם הבן והבת יעברו את אותו תהליך כמו אבותיהם, או שמא ירצו להתחתן ויסתבר שהם בכלל אחים?

(זה סיפור שמזכיר כל מיני מיתוסים, גם בתוכן וגם בצורה.)

אז בסוף הפרק נשאר הגיבור עם ערימת הברגים, והמשולשים מעוקלי הזווית, ויש לו עבודה אינסופית. האמת, אני מכירה את המדפים האלה. כל הדיוט יכול להרכיב אותם. אני קצת חשדנית.

מסגר ד' "לוקח את הרצ'ט והשבדי" ומשאיר לו את "המפתח" – מפתח אחר? לא שוודי? אם עושים את זה עם כלי אחד, נדמה לי שזה יהיה דוקא מברג. רצ'ט במקרה הזה הוא גם סוג של מברג ( שיותר נוח לעבוד איתו, זה נכון), ואת האום בצד השני צריך לקבע עם המפתח.

בקיצור, הסופר המדקדק במילים בדרך כלל, נשאר קצת מעורפל בקשר לטכניקת בניית המדפים, וכנראה חשב שאיש מהמסגרים ההם לא יקרא את הספר. או לא רצה להיזכר במדפים הארורים, והסתפק בכך שהוא זוכר שמות של כלי עבודה.

אז אני מחכה לע---.

למרות שהפרק מסתיים בעיצומו של תהליך, שוכנעתי שזה ממש לא מסקרן אם המדפים יוקמו או לא. לזה קוראים הזדהות.

ורדן:

בפרק הזה הלהיב אותי חילופי הזמנים המהירים. הלוך ושוב, יוצא ובא מאותו מחסן שהגיבור נאלץ לסדר בעל כורחו. אני קורא גם את מה שתמרה כתבה ומרגיש הפוך. לי דווקא יש הרגשה שעוד יתגלה משהו במהלך היומיים של סידור המחסן. וע--- לא ממש שמתי לב אליו. רק בקריאה שניה ייחסתי לו ולא למסגר ד' שהתבלט בפרק הקודם משאר חבריו את ההסבר המפולפל לאיכותו של בן הזונה. מסגר ד', שכבר ידענו שהוא לא מבריק אינטלקטואלית, משתמש בבן זונה במובנו המרע. מבחינה זאת, המעבר לאחיו של הגיבור, שמזוהים בטעות כתאומים על ידי הסביבה משום התרעעותם הצמודה, מתגלגל. האחים בורחים ליציע הכדורגל ומשם, מהיותם ה"מופרעים" מארגנים את קריאות "השופט בן זונה". את כל זה אני שומע בראשי אך רק מעט ממנו מגובה בכתב. במקום זאת אנחנו שומעים את העתיד של האחים כפי שהגיבור, הפעם כמספר מבוגר יותר, כבר יודע. הסיפור מגולל לא רק את השתלשלות חייהם והפרדותם אלא גם את היתול הגורל עם ילדיהם (בן ובת) שיצאו דומים זה לזאת אך לא דומים לשאר המשפחה.בתיאור האחים וילדייהם (האחיינים של המספר) יש משהו מסתורי, כמו מדרגות נעות בכיוונים הפוכים עוברים חייהם כסרט מנוכר, מקבילים לחיי המחבר. כשלונו של האב להפוך את הגבור לרב מתעצם נוכח אי השליטה, כך מתברר לנו, של האב במשפחתו

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now