פוסטים אחרונים

מקרר בוחר ; פרק ט"ז - זקיפות קומה

הצלחתי היחסית לאחד שורות עם תוכנית בני-אור, למחוק נושאים שנויים במחלוקת ולהתרכז רק בהחלפת ביבי מאחה את חלקיק העלבון שבתודעת הריבון-הסופר-מפותחת שלי, הקטן שמזלזלים בו. אני יודע שבהתנהגותי יש הזמנה ליחס שכזה, ושלהרגלי משכבר הימים להתפלש עם עשירונים סהרורים יש תוצאות והשלכות, לכן כל מה שנותר לי הוא להישאר בכוננות ספיגה ולקדם באדיקות את מסיבת ניצחון בני אור. אחיזתי העיקשת באמונה שישראל תעמוד בראש טבלאות איכות החיים העולמיות, תפיץ אור לגויים ואחד לאחד תגשים את כל הסיפורים שסיפרו לי בילדותי עומדת ביחס הפוך לויתור שעשיתי בלהעביר לצידי מפקפקי חזון. במקום לטרוח לשכנע, להסביר, לנמק מטעמים ענייניים מדוע ככה וככה וככה אני ושכמותי פשוט מתבצרים בעמדות וממתינים. מי שיש לו יותר סבלנות ינצח. אף לא אחד מנצח אותנו בטח כשאנחנו בגוף רבים בלי הפרדה מתודית של זכר ונקבה.

את היום האחרון בעשרת ימי ההתאוששות ממחלה שהקצבתי לעצמי ביליתי בקריאת הפרק האחרון ב"יוליסס". [פנלופי, מקום: מיטה והקפדתי לקרוא במיטה לפלחן את הקריאה, איבר: בשר, סמל: כדה"א, טכניקה: מונולוג (נשיJ] לאחר יממה שנמשכה עבורי יותר ממספר שנים זכיתי לשמוע מקרוב, הכי קרוב שאפשר על מה חלמו באירלנד של תחילת המאה ה-20. מה רוצה אשה מטופלת במשפחה ואחוזה ספרותית של סבי רבי הרוחני, בעל האומץ והיושרה שכתב כיצד גבר מלא-און נטול אמצעים היה רוצה לחיות. כדי להתאושש ממפל המילים עברתי לקרוא קצת מ"מהתלה נצחית"/וואלאס. הפרק על אשתו הגוססת של רמי, הסוכן הקנדי קטוע הרגליים שהתחזה למכור ונכנס למוסד גמילה כחלק ממשימה. הוא מתוודה בפני זר גמור, אלכוהוליסט לשעבר, על אהבתו לאשה-צמח שבמקום ראש שוחזר לה כובע מתכת. בזכות קתרין, שמה של האישה-הביונית הגוססת, יצא רמי מהדיכאון שבו הוא היה שרוי לאחר פציעתו החמורה בתאונה בגיל צעיר. לא יכולתי להמשיך לקרוא. לפעמים וואלאס יותר מדי לעצבים רופפים. עברתי ל"אהבת עולם"/יצחק לאור. לא ציפיתי למונולוג נשי, לזווית ראייה של אישה, אבל התאים לי. מה הברירה? להיות בחברת עצמי עם אהבת צמח גוססת של סוכן קטוע רגליים. לא תודה.

לאשה ב"אהבת עולם" קוראים רות והיא ממשפחה לא-עירונית ממוצא עיראקי. לשני אפיוני הדמות, לשמה ומוצאה יש נגיעה בחיי. לאשתו של גבריאל מנצור גיבור "צל עולם"/ניר ברעם קוראים רות. ב"צל עולם" ו"אהבת עולם" מזוהה השם רות עם יושר אינטואיטיבי, רצינות. רות "באהבת עולם" היא "העיראקית היפיפייה של בועז", ילדת טבע ששיחקה ברצינות כדורגל עם הבנים. רות שיודעת לשמור על זקיפות קומה מודעת למגבלות ייחוסה ומינה במאבק ההישרדות. רות, שהרגישות לאלו עם פחות ייחוס ואחיזה בקרקע היא ערך מדיד, עם תכונות פיסיות. רות שתמיד ידעה לזהות מנהיג ראוי ללכת אחריו. שננטשה ונטשה. זהירות ספוילר. טוב, הלאה

כיצד עוד עלי לפעול כדי שננצח. איך עלי לרתום את שחצנותי הבסיסית, את תודעת הריבון הבלתי ניתנת לערעור לטובת שידור שדור אידיאולוגי רציף. איך לשמור על זקפת נס השינוי לטקס טנטרי ב-17 למרץ שבסופו יופרשו לגמלאות מנהיג השבט ואשתו בחגיגה פאגאנית שתהיה אקט ספונטאני של ביטוי עצמי, רדיקאלי ובורגני כאחד. בשונה משריפת מקדש, אירוע של עצב ופרידה כאן מדובר בטיהור, אישוש ההבנה שתמו ימי השקר הישן והמשעמם. בוילה במזה"ת, שאליה אפשר להיכנס אך לא תמיד לצאת, רוצים שקרים חדשים.

פסקול: דיג'י דרוויש מול נועה זולו

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now