פוסטים אחרונים

מקרר על הקרח. א. יום 2 ב-ZONE

צבעי הסימונים בהר הם כחול תפילין אדום ושחור. ההבדלים הם בערכי שיפוע ורוחב מסלול. מי שעולה על השחור, גם בטעות, מסווג כמכור, אחד שירצה עוד מנה. כאליבר טוויסט שהעז לבקש ״עוד״ ונאלץ לעבור תלאות ויסורים עד הסוף הטוב כך חובבי השחור, יצברו כמה שיותר קילומטרים מתחת רגליהם כדי לקבל כמה דקות של הzone

הzone בסקי, התחושה חסרת זמן וגבול , מתאפיין בדריכות בשרירים שעובדים ועיבוד נתונים הכרחיים רק להישרדות. הניאורונים שדולקים הם כחרדון בשמש או עכבר מפדל בסחרחרתו. כל יתר השרירים בהרפיה. בzone שלאחר הסקי, כשמשקל מרגלי הוסר ואפשר לנוח בתנוחות ישיבה ושכיבה אני אסיר תודה, מספר, לא freeman. בזון אתה לא רוצה להיות דבר מלבד עצמך ערך בהר, הגדרה מדויקת של משקלים בזויות תנוחה, מלא אהבה לכולם, לאיום הגרעיני, למלון עם הג׳קוזי שחומו לא עולה על 34 מעלות כדי שלא ישרצו בו והפאקן הוטספוט העלוב שמכריח לכתוב שוב ושוב שתי סיסמאות, להזכירך מאין באת ולאן תלך

ביום ראשון מרבית החנויות סגורות, קהל הסופ״ש מנפח את התור במעליות, יש תחרויות סקי לילדים ונערים לאורך כל היום.ניסיתי למשוך את סיפוק תאוותי לשחור כמה שיותר והסתפקתי בתפירה קלה של צדו הצפוני של מעבר ההרים. בצהריים לא יכולתי להתאפק יותר, עליתי לגבעה בגובה 1800 מטרים וירדתי במסלול 13 מניגרטלה (כשם המלון) לפונטהדילגנו. אחרי השחור הראשון, הייתי מוכרח לדרוך על פסגה. חזרתי מזרחה לטונלה ושם עליתי שוב בצד הדרומי של המעבר להר פרנסה. שיא היום 2855 מטר

‫#‏ציורשלאילהנצר‬

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now