פוסטים אחרונים

מקרר חגים ; פרק ד' - אשליות רבות

משרד החינוך בניהולי משך את תקופת החגים עד ליום העצמאות בעזרת יישום מערכת מיישרת זרם ימי חול לחג. היישום מאריך, מקצר או מייצר פעימות סותרות בין הקצב שלי הפרטי לקצב הכלל. מקומות חיכוך אפשריים נעלמים מהיעדר יכולת השוואת חשיבות ענייני הכלל במרחב העונג הפרטי שלי והשתדלותי בתקופת החגים למחוק עצמי. דמיוני, שאיתו ללא לחץ זמן אבנה כרשומה יומנאית בעזרת סמלי החג מלא בסתירה המובנית לאותם אירועים טראומטיים - ממשיים שהכלל מנציח בכליו הסמליים גם כן. השבוע זה זמן התמונות והקולות מהשואה, שנים אחרונות שעדין אפשר למצוא הקורבנות חיים בשכנות פיסית. הצטיידתי בק"גים של שסק לסוגיו ובמקום שואה פניתי לקריאה שנייה בספר "העבד"/ בשביס זינגר, ספר אהבה והרפתקאות המתרחש בפולין/אוקראינה/ קצת בישראל לאחר פרעות חמיילנצקי 1648. הספר מלא משפטי "גזור ושמור" ועושה חשק ללמוד יידיש. בגלל הקריאה לא שמתי לב לשעה ופספסתי את השיעור הראשון בכיתת ה"מתקדמים", שאותו הייתי אמור להתחיל לאחר שובי מהדרום. הופתעתי ממהירות הביצוע של הרצון לעבור ממתחילים למתקדמים, שעלה לי בראש בשיחה תמימה עם ניקי בעודנו נרגעים מאימון זוגות פראי של מייקי ליד בר המים במטבח. צלחתי את הקפיצה לשלב המנהלתי שבו היה עלי להחליט מי משלושת המורים (דוד, רון או עומר), את שיחת ההכנה עם ברונו וחנן, אבל לא את ההתנתקות ממעללי יעקב העבד שנמלט להרים וגורלו הפגיש אותו עם ואנדה האלמנה בת אדונו יאן בז'יק שככול הנראה ימות בדפים הבאים. במקום זאת שכללתי את מיומנות הלינקדין שלי כדי שאוכל להיות מנהל אחראי לקבוצת "הקשר הקשיח ביותר" , קבוצת קליפי הדאחקות של אומנות הלחימה ושדה התעופה לרעיון: THE TEN MINUTES NOODNIK PROGRAM שמשתכלל לאט בדמיוני. לא מצליח להעלות קובץ תמונה כתמונת הקבוצה. מסתבר שזאת בעיה ידועה בלינקדין, מבחן מיומנות שבו אני נכשל בטבעיות. את העצבים על כשלון העלאת הקובץ במרחב הווירטואלי תיעלתי לניסיונות נואשים לשפר את ביצועיי על החספלה [SAP]. כשהגעתי לים עמד יוסי על מבנה עץ שלא היה עד לפני כמה ימים ודפק בפטיש. למדתי מעומרי שעזר לו לפרק את קורות העץ שהעירייה הורתה על פינוי מהיר של המבנה שהוקם כדי להגן מהגשם. יוסי זרז אותי להפסיק לסחרר מוחות עם עומרי ושלח אותי למים. הים היה בינוני ומבולבל, לא החזקתי מעמד מאוזן בעמידה יותר מחמש עשרה שניות ובסוף חתרתי על ברכיי. לעומת זאת חל שיפור ממשי ביכולת הורדת החספלה מהצוק שעליו נמצא המועדון לקו המים. בעליה עדין אני מתקשה בגלל טכניקה לקויה, קושי ופחד ולסחוב את החספלה ולהרים רגל למדרגה הראשונה הגבוהה (האחרונה כשיורדים לים).

עמוד הכותבים לתחרות סיפורי הארץ התחדש אף לא בסיפור אחד. בישיבת צוות הקריאטיב שייתכן ונערכה בקרב בעלי העמוד שם כדי להבין מדוע התרחשה כזאת ירידה בהעלאה לקיר סיפורים שלא זכו הוסיפו את הכותרת: "סיפורי תחרות הסיפור הקצר של הארץ 2015 - דף הכותבים" בניסיון לתקן את הבלבול שנגרם משם העמוד שמתייחס לתחרות של 2014. לא יעזור. שנה שעברה הפיחה הראשוניות אנרגיה בעמוד שנזלה ולא חודשה. הפתרון, להשקיע ₪ בפרסום או לפמפם רוח. השהיית חוסר האמונה בסיפור "ביאליק של המוניות"/רועי עוזרי מתרחשת כשהמוזה נופלת על יהודה, נהג המונית בן החמישים פלוס והוא מתחיל למלא דפים על גבי דפים של שירה שחודרת ללב השומעים ומצליחה להגיע לאוזני רבים. בזכות שיווק נכון ותמחור יצירות נקוב ביעדי נסיעה כך שכל הצדדים ירגישו מרוצים הופך יהודה לסיפור הצלחה עד שיבש מעיין שירתו. מי שניבאה את סיום פריחתו של יהודה היא אשתו; תחילה היא זלזלה בכישורי ההבעה של בעלה ואחר שמתפרסם שמו ומילותיו כך יורד ערכן בעיניה. אשתו של יהודה ממלאת את תפקיד ה"רעה", מרעילת הבארות בסיפור שכתוב כפולקלור שכונתי שיש בו טיפת מזל, כשפים, מאבק משפחתי, שכנות טובה והמון יחסי ציבור. באווירת הבורקס נגדעת לה המוזה עם בוא הקיץ, מספר חודשים לאחר שגורה לעולם כמתנת אלוהים ליהודה, ללא כאב מיותר - משל שכל דבר בעיתו. אשליות, אשליות רבות..

גרסתה של גליה באהבת עולם/יצחק לאור מרחיבה ומעמיקה את יריעת הסיפור. הזמן שעבר מאז פגישת הגיבורים בבית הממשל הופך להיות גורם, פעולה שקורית על הדמויות מחברת, מחסרת מחלקת או מכפילה. גדי, בנם היחיד של יהונתן וגליה נקרא על שם גדליה, סבא של גליה שנרצח על ידי הגרמנים. יהונתן, בעידוד אביו התנגד ששמו השני של גדי יהיה גדליה בנימוק ש"החיים הם לא שרשרת של מוות". אביה של גליה לא סלח ליהונתן. שני הוריה של גליה הכירו במחנה עקורים בדרך לישראל מאירופה וניהלו יחסי לא אהבה ולא-לא אהבה. כך במקור "לא-לא אהבה". את גישתה השכלתנית לאהבה היא אימצה כהגנה ותגובת נגד ליחסם הרוטן של ההורים זה לזאת. מה שלא יהיה, היא מבחינתה תעשה הכול כדי לא להיגרר למבנה קבוע של דיאלוג שלילי מאשים עם אדם קרוב. לאחר תקופה לא מוצלחת באזרחות שבגללה מתפרצת ליונתן השליליות והוא משליכה כלפיה, היא מסדרת לו לחזור לצבא. הוא מאושר לחזור לצבא ונהרג במלחמת לבנון. לבר מצווה של גדי מזמינה גליה את נירה, בת דודתה מצד אמה. נירה התנצרה והוחרמה על ידי משפחתה שישבה עליה שבעה. בראות המשפחה את נירה בבר המצווה הם עוזבים את החתונה וגליה נאלצת להסביר לבנה את המריבה. המריבה דווקא מאחה סדק. כדי לא לבלבל את גדי ביקשה גליה מנירה להסתיר את הצלב שהיא עונדת כשהיא מגיעה לבקרה. בקשתה מבת דודתה לשקר גרם לה בעת הביקורים לתחושת "סדק", אי נוחות על האמת שהיא לא כל האמת ושום דבר מחוץ לאמת. עכשיו ירדה מסכה. אביה של גליה, שחזר בתשובה לאחר ה"שואה" מחליט בצעד דרמאטי בגיל 75 להפסיק לקיים מצוות. גליה מרחמת על אביה. היא מספיק ישרה וכנה כך שפסק הזמן שאביה לוקח מקיום המצוות לא מערער את דרכה. גם הפתרון המעשי לשמירת הכשרות, להפסיק לאכול איתם, לא משנה את איכות הקשר בינה להוריה

פס- קול Laroz & Merim

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now