פוסטים אחרונים

פרק י"ב - בוצע

לסתי נשמטה כשקלטתי שעלי מדברת אילה כשהיא יוצאת למסע נגד גסי רוח: "כמה אלימות יש במשפט ״תסדרי לי כוסיות״ שנאמר לא בפעם הראשונה על ידי האדם הקרוב לי ביותר וממנו אני לא מסוגלת להמשיך הלאה.לא רק שאני שונא נשים והן רק משהו שאני משתמש בו, אני גם שונא אותך. לא רק שאת לא טובה לי מספיק, אני גם שם אותך אחראית לסיפוק הצרכים שלי על ידי אחרות, ככה שאני לא רק אשתמש בך אבל אני גם אשפיל אותך יותר על ידי כך שאת תהייי אחראית על הדחייה של עצמך. זה לא מגיע לי."

אכן, לא מגיע לה. אבל מגיע לי! מי לעזאזל לוקח ילדה לאירוע מבוגרים ביער? נשמתי כמה שניות גמעתי במהירות את כוס התה ועברתי לקפה, העצבים התחילו לטפס במעלה עמוד השדרה. חזרתי למסך והתחלתי לקרוא את התגובות. החברים החדשים שלה לקלקו וניחמו אותה כמובן, הותיקים שרגילים ליקקו שפתותיהם מוכנים למופע החדש של נצר לה-זוז. איך נקרא לפרק? העתקתי מיד למה אני אצלה למוד העלמות ויודע שגל חמה שבראשי יתפוצץ שוב כשאראה אי שם בעתיד שרק חלל מלווה ציורים נשאר מהיום. לענייננו ראיתי שהיא לא כתבה על הזין הקטן שלי (שמזרעו היא לא שתתה אך פעם אחת שראתה אותו בטעות מעשרה מטרים היא התחלחלה) כתבתי תגובה שלא יחשוב גבר בודד שזה בגללו ויתאבד. את רוצים גרסה שלי למה שהיה? זין תקבלו. תמציאו: שני גברים, בחורה, שני כלבים, יער נווה שלום רוטט מצלילי שירת פעימת הלב, הסוגה שבחיים לא תתפסו אותי. אולי לא כדאי להישבע, דיג'ירידו דווקא מתאים לי

הנזק הפיסי בעיקול חד הרגשי היה מראת צד שבורה לפיאט ביציאה מהחניה וארבע פעמים שכחתי את הטלפון ורצתי בהיסטריה מדודה, ממלמל הבטחות ואמונות תפלות, למקום האחרון שזכרתי אותו. פתיחת דף אירוע ל"סיפורים קיפולים" בפייסבוק כשל; ביצעתי את הפעולה דרך חשבונה של גדעונה, בעלת הדף העסקי של תיאטרון "אלמינא", מתעלם מהדף העסקי כישות קובעת עבור האירוע. חזרתי הביתה רק לאחר שחילקתי כרזות ראשונות. פאטמה מספריית תרשיש שקיבלה את כרזה מס' 14 נולדה ביום בלום. כל כרזה ממוספרת. אקט סמלי וכדי למנוע ממני להסחף. 2.5 ₪ לכרזה. 100 כרזות שאני לא מדפיס, כבר הרווחתי. קפטין נמו בשירותים, הסנדק 1-2-3 על המסך אני שולף את מלכוד 22 לטעימת דרשה ממילו מיינדבנדר.תוך כדי שמניש משנן לי את כהנמן וטברסקי אני יוצר טבלת מטלות עם עמודת סימון "בוצע" בצבע ורוד, ממלא אותה בדברים שעשיתי וכותב בוצע,בוצע בוצע שיהיה לי ורוד בעיניים.

ורדן, מה הסיסמא שואל דוד בכניסה לאימון. להירגע. נכון, בוא נמשיך

סיקסאק צילום: דובי קלעי

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now