פרק ט"ז - אוכלי הלוטוס

למחרת יומבלום, אחרי שעתיים שינה, התעוררתי בבהלה בשבע בבוקר קפצתי מהמיטה ופשפשתי בערימת ציוד ההפקה למצוא את הארנק שחיפשתי בחלום. פתחתי אותו וספרתי את שטרות הכסף שהיו בתוכו. אוקיי, נרגעתי. לא היה חסר כסף כדי לשלם לשני בלומתשלומזעום האחרונים שלא קיבלו. אפשר להירגע מהסיוט. הכספומאט התריע אתמול בצהריים שנשארה רק יתרה של 877 ₪ וקיצץ מהסכום הכפול שביקשתי. בחלום ראיתי איך אני עומד מולם פותח את הארנק ומוצא רק מטבעות בולגריים, שאריות הסקי לפני שנתיים. ציינתי לעבור אצל מניש, נציג כהנמן-טברסקי בהפקה, ולהמיר את הזהב לכסף לכסף שיהיה לדלק במקרה שאתקע. פעם לא דאגתי שמא לא אשאר כסף לתשלום חובות בסוף ההפקה. לא היתה סיבה, המזומן היה נגמר כבר בהתחלה ויתר הזמן קיבצנתי. אנרגיה שבוזבזה לתחנונים במקום לביקורת תקציבית. בהילוך איטי חזרתי למיטה. מה מתוכנן להיום: ים, החזרות ציוד, איזה כייף.

רובין הגיעה לנשיקת בוקר ותמתמ התעוררה. התפתחה שיחה מעגלית, מידי פעם עלו הטונים כשסירבתי להתייחס לפאקים שהיו אלא בכתב כמסמך הפקת לקחים. דבר לא יוריד אותי מהאופוריה של היום לאחרי. משא ירד ממוחי, העז יצאה מהדלת לאחו, דבר לא כובל אותי לקרקע, אני יכול לרחף התשוקה היא לצוללת. ברמת התוצאה, בלי להתייחס לליקויים למקצה שיפורים בגרסה 2 בשנה הבאה, התקיימה פעילות מכובדת בחלק המשפחות וסך מאמץ שלושת קבוצות הקריאה הביא אותנו לעמ' 101 חלק 2 פרק ד' אוכלי הלוטוס. לא מוכן שלא לגרבץ כשכתר עלי דפנה על הזין שלי

ובלי לשקוע בחובות

טקס התבגרות

ירדתי לים והשטתי את הסאפ מערבה עמוק לתוך הים. הים היה שקט והרוח דר' מע'. החניתי כדי לתרגל עשר דקות מערך קליל של צ'יקונג ויוגה כשלסיומו מצאתי עצמי ליד הדולפינריום. בהתחלה גאתה בי פאניקה על המרחק שעלי לתפור ואז ראיתי שמדובר באותו מרחק מנמל הבית רק צפונה במקום מערבה, נגד הרוח במקום לצידה. קלי קלות

שחפיות ים, צילום: אבי שוקולסקי