פוסטים אחרונים

פרק ז' - דבוק במצח

כל עוד אני נמנע מלכתוב לו, לא נפסק הדיון הפנימי עם גיא הרחוק, שבחו׳׳ל. רגוז חסר גבולות שפעם שאפתי להידמות לו, כיום ממלא אותי רצון ההוכחה שהשתדרגתי מעליו בעשרות דרכים חמקמקות לעזוב חבר ילדות. דיון תיאורטי במהלך עבודה מעשית של "ידיים דוחפות" עם גיא, צעיר ותמים יותר, מדריך במרכז הישראלי, שלוש מאות מטר דרומה לוקח אותי לכיוון אחר של חקירת תהליך הכתיבה; למשש את מנת תסכול, לתפוס את הפקק, שמעכב, תוקע, עוצר פסקאות לצאת לאור, ללעוס אותו, לבלוע אותו, לעכל, להקיא, להתפנות ולהמשיך הלאה.

בפער שבין תחושת התסכול, אמיתית גם כשסיבותיה מומצאות לאי הנוחות הפיסית מתנועעת לה הסחת הדעת. ואיך אפשר לבוא בטענות להסחה: היא תמיד מושלמת, מדויקת, מתוזמנת, מקפצת ממקמקת מענף לענף, טסה לעננים שוחה בין הדגיגים בשונית סלע אנדרומדה שאליה אני משייט בחספה. כשהנחת היסוד היא שאין חזרה למצב אצבעות קפוּצות, הדרך המעשית היחידה שפתוחה לי היא לאכוף משטר כתיבה/קריאה/אימון לקוות לטוב ולהתבוסס בכישלון אי–עמידה ביעדים. מממ…מילים כלכליות עושות לי טוב, מכומתות בנות השגה, מחוברות בהווייתן לכוח השוק, למשק הישראלי שלי לי לי לי

בלילה שאבתי למוח את עשרים פרקי הסדרה הדנית ׳׳ההריגה׳׳. לאחר הפרק השלישי לא רציתי להפסיק. לאחר אימון, ארוחת לילה, העיקרית ביום, קצת שרבוט ואז התמרחות על השטיח, צופה, נרדם מתעורר. הסדרה מאפשרת צפייה מנומנמת בעזרת תקציר נבון בראש פרק וחיבור אינטימי לדמויות. הסגנון, שילוב פשטות תיעודי וקבוצת ׳׳דוגמה׳׳ מחבר בדקדקנות עירומה בין הדמויות וביני. הפטיש למשפחה השכולה עושה את היתר. יצר ציד לא–אישי של חוקרי המשטרה, הינעלות על חשוד, התמקדות בו ובניסיון החוקרת/גיבורה להשלים בכל מחיר תמונה זמנית אפילו כשהתמונה מנוגדת לעובדות, חומר עזר לכתיבת הרב מכר.

ביום, מוגן מזגן, מזעקות שבר המתנחלים, אטום לאיום החום על רפי–מוח בניתי את תוכנית ׳׳10 דקות נודניק׳׳ לתרגול אומנות לחימה, הפסקה בין כתיבה וקריאה. מהתלה ניצחית/וואלאס – הל, מדוכא מהאיום לסילוקו מהאקדמיה לטניס מתעורר בחשכה, יוצא ממחבואו ופוגש את סטיץ׳ ליד החלון. הוא מתבדח איתו עד שמתברר לו שסטיץ׳ דבוק במצחו לזכוכית החלון הקפואה מספר שעות והתבייש להזעיק עזרה כדי לא להפוך ללעג.

ה׳׳האופציה׳׳, סיפור ניסיון ההתאבדות וחיי אמה סוגר קריאת כתובת אש/יעל נאמן. אם קריאת הסיפורים בקובץ נחוותה כחריטת ציפורן על זכוכית (הנחתה להרמה של וואלאס) בא הסיפור האחרון וניתץ אותה, חושף את הרסיסים שמהם נבנתה מחדש המשפחה (והמחברת) לאחר השואה. בסיום הקריאה, מפלט מהעצב, עשיתי משהו שכבר לא קרה לי הרבה זמן, סוג של אירוע ספרותי נדיר, והלכתי לחפש את כיכר היהלום/ מרסה רודורדה, הספר האהוב על האם, בן גילי, יצא לאור ב-1962. רמי סערי שתירגם את הספר לעברית קיבל אותו בברצלונה מהאחות שטיפלה בו לאחר ניסיון ההתאבדות שלו.

הפרק ׳׳בועז׳׳ באהבת עולם/יצחק לאור הוא פרק ארוך, ממוקם פיסית באמצע הספר וממקד. בועז הוא העשיר בחבורה. סמל הצלחה שהדמויות האחרות חוצות אותו כי הגורל מיקם אותו כבעל יכולת והשפעה חברתית. את היכולת של בועז מגביל רצונו. בועז מעיד על עצמו שחי בצל אביו. הצל לא סירס אותו כזכר אך סירס אותו כאדם עם רצונות נבדלים והפך אותו לאדם ללא תכונות, שחקן מיומן במשחק מכור מראש לטובתו. הצלחתו היא להתנהל כאביו בעצימות נמוכה, ללא כול הזדהות. אחד ממאפייני האב הוא שרבוב משפטים בארמית. למה? מדוע מתאמץ אדם חילוני להשקיע מאמץ ולבנות מילון פרטי? התשובה של צבי, אביו של בועז תהיה מן הסתם קשורה לגמרא שמלמדת שאין נושא פשוט שהוא לא מורכב ולהפך, וכל מה שנשאר הוא לתרגל חשיבה שיטתית. בועז לא מתעניין אלא בפשט ובחשיבה שיטתית. כך יצא שלמרות הדמיון לאב, בועז הוא יציר מודרני, הוא מחפצן הכול: אנשים, משפחה, ערכים וכו'. כשקוראים על אנשים לא נעימים עולה השאלה מה מושך לדעת עליהן, על איזה מיתר פורט בועז שגורם לי לרצות לדעת על בועז, אביו, כרמלה אשתו, דפנה בתו ואלחנן חבר\אויב מלימודי המזרחנות והצבא. התשובה נעוצה בשוויונית הבסיסית שחש בועז כלפי האחרים שמקיפים אותו. דווקא בגלל שהוא מחפצן את סביבתו ומסדרן במדפים הוא לא מתנשא מעליהם (גם הוא מחזיק מעצמו חפץ) ולכן גם לא מרוחק כפי שאפשר היה לצפות. כמו שהגמרא אפשרה לאביו להביט על החיים כעליית גג מלאה אבק עם אוסף חסר מדרג של נושאים, כך, בשוויוניות מוחלטת מקבל בועז את האנשים מסביבו ופעולותיהם. ויתורו מגיל צעיר לנסות למצוא משמעות לחייו לבד מהליכה בתלם שחרש אביו גרמה לו אף לאהוד ולקבל אהדה אנשים כמוהו, שותפים לפשע חוסר התכלית של קיומם. השוויוניות הטבועה בו מאפשרת לו לתפקד בעשירון העליון ללא מלחמה. הוא מבין שמטבע הדברים בשוויוניות יילקח ממנו, הוא מבין כטבעי את הצורך להגנת "שלו" הפרטי והוא עושה זאת באדישות. בניכור שלו מעצמו, בראיית עולמו הפסימית ובסבילותו ל׳׳ככה זה׳׳ מתקבלת גרסתו לאירועים (היעלמותו ומציאתו של אסא, המעבר של ישראל מייצור תעשייתי לייצור הון) כאמינה ומרתקת.

בסוף החום עשה את אל; חרדי תוקף משתתפי מצעד הגאווה בירושלים, מחבלי תג–מחיר שורפים משפחה בביתם.

כששובבים אמיצים בחבורה מסתערים, בישירות ובתחבולה על פלג אויב בחבורה, זהו הזמן לעיין בטאקטיקה. בדקויות. מדדי כוח, אומץ, שליטה בקהל וכו". מסקנות ביניים

הומופוב חרד יותר אמיץ מכיפות סרוגות

ילד אחד בקיץ 2015 זה 1/המון קיץ 2014

שתי הפעולות: העלאה באש של משפחה ממעמד בינוני ממוצא ערבי ודקירת מזוהי-מין בעיר הקודש משרתת חיסול הכיבוש

תג מחיר ביום חמישי בערב חוסך מטח קיא מומתק ב"ישראל היום" של שישי. נכון טוב שהמצאנו את השבת

‪#‎fridgevictorytour

virgin spring scene brush with paint sw

Jeff Buckley - Dream Brother

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now