סופשנחת
שלב הסליחה/אשמה/תיקון/לא תיקון במערכת היחסים ביני לקולנוע היה כשהתחלתי להירדם בכורסא מול סרט. עד גיל 40 החזקתי, כאימי, בסירוב לראות סרט קולנוע על מסך מחשב. קטגוריית לראות סרט קולנוע בטלוויזיה נפתחה כשבאמת באמת ויתרתי על ניסיון להיות מעודכן. לילה אחד אמרתי די. מספיק להאיאבק. זה מספיק הקדמה ל"צלף אמריקני" שראיתי בהמשכים הלילה. נכנסתי לקצב של להירדם בדילמות ולהתעורר כשלהפתעתי התעוררתי כשהוא מת. מת? ממה? כתוב משהו בכתוביות רחוק מדי מכדי להבין. לא נראה לי שירו בו, כיסו אותו כל הזמן. אולי אחיו, איפה אחיו היה כל הזמן. בצהריים חקרתי והתברר שזה אח לנשק. האח בשם המשפחה אמר שהם היו רוצים לראות את הרוצח מת אך יחד עם זאת אין להם כוח לתהליך הערעור הממושך (עונג מתמשך לרוצח). לסרטי קלינט איסטווד יש את השפעה של סרטי ג'ון פורד עלי. קלינט איסטווד העביר את לפיד פורד לשנות האלפייפ. הקולנוע כמשטח על העין תמונת פסיפס אנושית של השתדלות בתוך יאוש
שני המאבקים ב"צלף אמריקני", של הצייד באויב ושל קשיי הצייד להפריד בין מצב משפחה לקרב, יוצרים הזדהות עם הצייד שמנסה לקיים רמה מסוימת של הגינות באוקיינוס של אכזריות. אני מעריץ את היכולת של איסטווד ושל פורד לפשט את הסיפור לצורכי הכנסת עוד פרטים חוסכי דיבור לתמונה. שניהם התחילו כניצבים וראו את התמונה מכל הזוויות.
אורי משגב מזכיר לי שעד חיסול הכיבוש עלי להצמד אליו בעיקולים. מי העז לחשוב שאסור לסגור לאשכנזי את התיק, שאסור לתמוך בכניסתו לפוליטיקה כמספר 2 ללפיד ואולי אף הרצתו מתי שהו לראש ממשלה, מי? דבק בעקרונות שכמוני..איך..איך..רק בגלל אנשים כמוני חיסול הכיבוש מתעכב. לא יקרה יותר. הבנתי, הפנמתי, זכר האלפא שלי חייב להיות קיבוצניק במקור. יאללה חולדאי יאללה. אופס יאללה אשכנזי יאללה
שישי מוקדש להשתדלות באנושיות פוריה. צמוד להרגלי קצה השבוע, אין צורך להתטלטל בנבכי האישי אלא לקלוט את גל הקולקטיב, לזוז קצת הצידה, לתפוס אותו בזנב, להימשך או לקפוץ עליו ולדאות מעליו הכי גבוה את הימים והכי נמוך את הלילות
שבת 19:19
שזה 21:19 רק בלי לגגל למה חלונות ואינטל מכריזים עלי
מלחמה..שוקע..אולי האוכל ששרפתי, יופי, יש מצב שהיא מסתלקת. לדקה התלהט ויכוח, קונפליקט בין יכולת דיבור מתדלדלת למגננה שלה על המגרה הראשונה מלמטה. הוצאתי בלוק חשבון ואני צולל לאיור תווים. אוקיי, זה יהיה מאלה..
שונא שקשה לי כי שונא להתלונן אבל עוד יותר אני שונא סתם כי זה הכי כייף
מעלה שתי רשומות, אחת משבוע שעבר ואחת מהיום. פלט שניצול מערכת איסורים והיתרים עם מנגנון של תמונה וצליל לסבך, מרחיק כמה מקרב אחרים על הדרך על הקיר
הקושי בפרסום חומר מקור טורבו קלות הלקלוק והשיתוף פותח ת'קונדליני למעלה. פותח עוד ערוץ בטמבלר שט. שקט של מזגן
אמא שלי אומרת שחבל שהיא לא יודעת לשתות אלכוהול. נראה לה, והסכמנו איתה שנינו שלו שתתה אכן היתה מבינה, איך עובד הקסם שמסתדרים כששותים