טמבורבולוורקר פרק א'

תמתמ אספה את אחוז הברלין שנהייתי. תזמון הופעתה, בול ביציאתי מאולם קבלת הפנים מילא אותי שמחה גרמנית ויחדיו נסענו להפתיע את רובין בתחיית המתים שלי. רובין נהייתה תולעת מהתרגשות, זנבה וסבבה סביבנו כשנפרקו האלכוהול וגבינות ועשינו לחיי תל אביב ולחיים לכולם. יצאתי לחצר להגיד שלום לאלימלך הצב, שכמונו נפרד מהופהופ הארנבת שכנתו במסלעה בחצר, שרובין בהעדרי מעכה בתאונת משחק. תמו שלוש שנים של מגורים יחדיו. ערב מפתיע בחמימותו ירד, סוגר על מתיקות הברלין שנקרשת לחליפת מגן. נרתמתי לרובין ויצאנו לסבב גלריות ולהיפגש עם עודד. החלה ספירה לאחור ליום גולדמן והגיע

תורי להתקרב. ‫

‫#‏יומגולדמנה1אחדבאפריל‬‫#‏טמבורבולוורקר‬‫#‏בתלםמשחקיחברה

06:52 ספרתי בעשרים דקות 14 צלילים שונים שחדרו לבית, שלא שמעתי מזה 54 יום, קולות הכביש, המפעלים, יונקת דבש זעירה מתנדנדת על צמרות ענף, יונה ועורב יצאתי לסידורים רפואיים וכשחזרתי התנגן בקולי קולות ארז יחיאלי ששומע בקולי קולות המסגר מבית המלאכה הסמוך בין הדרשות של אמנון יצחק. תמתמ סיפרה שכנראה המסגר האדוק היה בחופש או שיש איזה עבודה מיוחדת לפורים כי כבר מזמן לא נשמע קול הזמיר בעברית תימנית. השיר שבו הוא פורט את עוונותיו לפי האלפבית עשה לי מיד חשק להתחיל להעלות לדפייס יומגולדמן את פרטי הדמויות ולהכריע באופן סופי אם מדובר ב-129 או 138

דמויות.

‫#‏יומגולדמנה1אחדבאפריל‬‫#‏טמבורבולוורקר‬‫#‏בתלםמשחקיחברה

--------

ת תמימה גולדמן עמוד 221 אשתו של ירמיהו, בנו של יואל, אח של גולדמן "..... תמימה, אשתו של ירמיהו שגם היא ילדה בן בהפרש של חודשים מעטים, לפי שתמימה, שלא כנחמה, היתה אשה מפוזרת ובלתי תכליתית במידה שגבלה לפעמים בתמימות, ומכיוון שלא היתה מורגלת בעבודה היתה עם כל רצונה הטוב חסרת אונים, גם מבוהלת, בכל מה שנגע לטיפול בילד ולניהול הבית, שהיה שרוי

בדחקות..."

--------

posted in ‎יום גולדמן 2016‎. Mar 21, 2016 11:08pm תרצה עמ 67/8 צזאר גרושתו של צזאר ואם שני ילדיו "...הוא [צזאר] לא יכול היה להשלים ולסלוח לתרצה על שפעם, בזמן אחד המשברים שהתחוללו ביניהם וכשהוא עצמו התרוצץ מאשה לאשה ובלי כל ניסיון להסוות את הדבר, שכבה עם גבר זר....והוא עבר לגור עם הוריו"

----

Vardhan Le Zuz posted in ‎יום גולדמן 2016‎. Mar 21, 2016 11:26pm תהילה עמ' 74 נישאה לצזאר לאחר שאליעזרה התגרשה "...היא היתה גבוה ודקת גזרה והיו לה פנים עדינות, בעלות יופי עצל, ושיער שחור וחלק, שהיה אסוף תמיד ואחוז מאחורי העורף בסיכת קרן חומה, וסבלה מפזילה קלה, שהוסיפה לה לווית חן ומשהו מגרה, מוצנע מאוד, ועם זאת עוררה את הרושם כאילו היא נפחדת, ובאמת לא היתה אלא ביישנית ומכונסת, אבל לא חסרת הומור ומיעטה לדבר חוץ מאשר כשתקפה אותה פתאום שמחה שגרמה לה להרגיש נינוחה ומשוחררת, וכשהיתה במצב-רוח רע אהבה להדיח כלים, למרק חלונות, לכבס ולרחוץ את הריצפה, שכן העבודות האלו הרגיעו אותה, אבל בסך הכול לא הקפידה כל כך על הסדר בבית, וגם לא על לבושה, משום שהיתה מפוזרת ומשום שלא החשיבה את זה ביותר ודעתה היתה נתונה לדברים אחרים- היא אהבה ללכת לקולנוע ולקרוא ולהאזין למוסיקה ולדבריו של צזאר, והיא הקשיבה לו ברצוןגם כשחזרה משדה התעופה סחוטה אחרי משמרת

תיקווה אחייניתו של צזאר. בתה של יפה, אחות אמו. גרושה +2 מנוכל שהעמיד פני מהנדס. נשואה בשנית לאלי, מדריך תיירות

"...אבל כשתיקווה סיימה את הגימנסיה ולפני שהתגייסה לצבא, החליט נויפלד להשיא אותה לבחור אחד, בלונדיני עם עיניים כחולות ולחיים ורודות, שעלה מהונגריה והציג עצמו כמהנדס חשמל, אלא שתיקווה, אשר בילתה בחברתו זמן-מה וגם הביאה אותו שלוש או ארבע פעמים הביתה והוא עשה רושם טוב בהליכותיו השקטות והמנומסות, התנגדה לכך משום שלמעשה כבר ניתקה את יחסיה אתו ועד לא היה לה כל רצון להינשא, אבל נויפלד לא ויתר....ואחרי שבועות אחדים של תחינות שלא נענו ושל בכי קיבלה על עצמה תיקווה את הדין והם הוליכו אותה לחופה בשמלת משי לבנה ומחרוזת פנינם ונעליים בצבע כסף, לעיני מאות אורחים, שהתגודדו אחר כך לקול התזמורת מסביב לשולחנות העמוסים כל טוב והשיאו אותה למהנדס, שתוך חודשים מעטים התברר שאינו מהנדס אלא בחור מושחת, שהסתובב בטל..."

---------

Mar 22, 2016 4:42pm שמואל בעלה של ברכה, אחותו הצעירה של אפרים,אביו של גולדמן "...עם שמואל בעלה, אשר למרות החום הכבד לבש חליפת משבצות עם עניבת משי כחולה מקושטת בלבבות אדומים" [26]

דמות מס' 28 התאבדות עליזה: החיים בזרם התודעה של יעקב שבתאי + טקס אשכבה - משחק השתייה להעצמת השלאפשטונדה רדיו איפיג'יבי (שד"ל 7) מהצהריים

--------

Mar 22, 2016 5:02pm דמות מס' 67: שושנה יחס לדמויות אחרות: עוזרת הבית של משפחת צזאר

"...ושושנה, העוזרת, שכשהיה כבן שש עשרה השתעשעה אתו בוקר קיץ אחד כששכב במיטה חצי עירום, מכוסה בסדין ואשר מאז נמתחו ביניהם חוטים דקים של שותפות לעבירה, טיפלה בו שוב ושוב כאילו היה ילד, והוא אהב את זה" [73]

התאבדות עליזה: החיים בזרם התודעה של יעקב שבתאי + טקס אשכבה - משחק שתייה להעצמת השלאפשטונדה רדיו איפיג'יבי (שד"ל 7) מהצהריים

-------

Mar 23, 2016 2:58pm דמות מס' 138: יצחק יחס לדמויות אחרות: יצחק הכיר את נעמי, אחותו של גולדמן, שנהרגה בתאונת דרכים בגיל צעיר

" .. סמוך לפתח השיג אותו גבר אחד מבוגר ממנו בכמה שנים ואחרי שביקש את סליחתו שאל אותו אם איננו במקרה אחיה של נעמי גולדמן, וגולדמן אמר ""כן. אני אחיה", והאיש הציג את עצמו בשם יצחק, אמר שמרגע שראה אותו התעוררה בו הרגשה שכזאת, הן משום שידע שלנעמי היה אח ושמשפחתה קרובה למשפחת החתן והן משום איזה דמיון שגילה בו, בגולדמן, אליה, וגולדמן שאל את האיש מאין הכיר אותה, והאיש אמר "הכרתי אותה בצבא הבריטי, באלכסנדריה", וחזר וסקר את גולדמן ואמר "אתה דומה לה, כמו שאני זוכר אותה, אבל אני לא יודע במה. אולי משהו בפנים. בכל אופן היה לי נעים להכיר אותך", והושיט את ידו כדי ללחוץ את ידו של גולדמן לפרידה, אבל גולדמן עיכב אותו ושאל אותו על אחותו, והאיש, שבהתחלה ניסה להשתמט, אם כי לא בתקיפות, סיפר לו לבסוף שפגש את נעמי פעמים אחדות באלכסנדריה, שם שירת בפלוגת תובלה, וחיבב אותה מאוד, ואולי גם היא אותו, פעם אפילו יצאו לרקוד ורקדו ערב שלם, שאבל לא היה ביניהם כלום משום שהיתה מאוהבת בקצין שריון או תותחנים בשם אצ'יסון או אטקינסון, שעל פי השמועה היה נשוי ואב לשני ילדים, והיה לו כלב ענק שליווה אותו לכל מקום, כלב מפחיד מאוד, ופעם אחת ראה את שניהם עם הכלב המפחיד הזה בקהיר שטים על הנילוס, וזה כל מה שידע לספר עליה, וגולדמן, שקיווה ליותר ואף חקר אותו, הודה לו וניפרד ממנו בלחיצת יד ויצא"

--------

גינה/סטיפנה דמות מס' 8 [מופיעה לראשונה עמ' 8] אשתו של אפריים גולדמן ואמו של גולדמן "...ואילו בנוגע למות אביו של גולדמן, אפריים, ניתן היה להגיד שאולי התכוון לחמוד לצון בכך שמת דווקא באחד באפריל, משום שזה היה סוג ההומור היחיד שאפשר היה לייחס לו, מלבד מעשי-הקסמים שעשה פעם, ברגעי עליצות חולפים, שהיו פשוטים אבל משעשעים ואשר כבר נשכחו מזמן. אשתו רגינה, שימים מועטים אחרי הלוויתו התחילה לקרוא לעצמה סטיפנה, ראתה גם במעשה הזה מעשה רשעות ונקמנות, ולא משום שבחר למות באחד באפריל, שבעיניה ממילא לא היה עוד האחד באפריל , אלא משום שאותו אחד באפריל היה יום חמסין קשה, שבישר את ראשיתו של הקיץ השנוא עליה, והוא נמשך ללא הפוגה גם למחרת, ביום ההלוויה, ואף התגבר, עד שנידמה היה שהעיר כולה, המוצפת בוהק, עטופה במעטה של אוויר-כבשנים צחיח והיא עומדת להתפורר ולהפוך לענן של אבק דק שיתנשא לאיטו ברוח הקדים הצורבת ויתפזר בשמי-הכסף הריקים, ששמש יוקדת עמדה במרכזם והפיצה את החום הנורא, אשר לא חדל כל הלילה"

התאבדות עליזה: החיים בזרם התודעה של יעקב שבתאי + טקס אשכבה – הרמת צ'ייסרים לזכר דמויות הספר + הכלב נואי סומברה

-----

דמות מס' 10 [מופיעה לראשונה בעמ' 9] ידידה של ישראל, ככול הנראה נכנסה ממנו להריון "רק בחזית הפסנתר, בפינתו העליונה, היתה תלויה גלוית דואר, אלה הביאה את הגלויה הזאת לישראל והיא גם שתלתה אותה בפינת הפסנתר, ובה צילום של קטע מתוך 'פראנסיס הקדוש' של אל גראקו, שכולו בגוונים ירוקים, ורואים בו איש ארוך וצנום, שפניו המאורכות והעטורות זקן שחור רציניות מאוד, ואולי גם נוגות, והוא כורע על ברכיו על האדמה במין גלימת-נזירים כבדה ובידיו גולגלת של מת, אותה הוא מראה לנער הכורע לפניו, קרוב מאוד ונמוך ממנו, גם הוא בגלימת-נזירים, וראשו, כראשו של האדם המבוגר מכוסה בברדס, והוא משלב את אצבעות ידיו לפני חזהו בתנועה של תפילה ונושא את עיניו ומסתכל בגולגולת תמה וירא, ואילו המבוגר מסתכל מסתכל בו במבט מפוכח, ובעיקר בתחושה שלווה של קבלת-הדין. קרן שמש לבנה, שחדרה בעד חרכי התריס הדרומי, הפונה אל הרחוב, נפלה על הגלויה.."

------

Vardhan Le Zuz updated his status. Mar 24, 2016 9:28pm 21:26 מתקשה להפסיק להקליד את תמליל דמויות הספר, הן חובקות אותי. אתמול הן משכו אותי למטה, היום הן מייצבות אותי. בין לבין קורא חדשות וסערות פייס. חייל מגיח מאחור ויורה באדם שוכב על הרצפה וקצינים שלא מגיבים. אוזן המן נתקעת לי בגרון. מילא ערכים, על הזין הומאניות. איפה יצר הישרדות בסיסי לקידום קריירה? יש להם לה-לה-לנד משלהם. עיוורים כארז ביטון, מלאי דמיון מזרח תיכוני. האם הם יוצאי משפחות מזרחיות מאושרות? ילדי תערובת נינטנדו\פלייסטיישן בערים? טובי בחורינו חובשי כיפות סרוגות שיורים ופותרים בעיות? עבורי, עבורי, חסר תודה שכמותי, מגינים על חיי. טפו, יורק עליכם. דמיינו את זה גשם בחמש שנות משפט וערעור עד שתזוכו בעזרת סעיף שמרשה לכם לנהוג כך מחוץ לגבולות ישראל. יום גולדמן הוא אירוע פוליטי. ביום הזה ייפגשו חובבי ספרות ושפה עברית (FA PA BA) שהגיעו למסוגלות שכלית לתת שם, לתאר ולנסח את המצב בו אדם מרגיש תחושות וחווה מאורעות שאינם קשורים ישירות למציאות.

‬‬