טמבור חג פרק ד'- פתיחת גוף
הספר סוף הגוף/איל מגד הטריד אותי. לא יכולתי לשנוא אותו, לא רציתי להפסיק לקרוא בו. מאחר שאחד מנושאי הספר הוא מלכוד החיים גם לא יכולתי לבוא לספר ולסופר בטענות, לפסול בטענה כזאת או אחרת, שהרי הספר הגשים תוכנו. "סוף הגוף" הגיע אלי דרך אבא. הוא לקח אותו כספר אשפוז לבית החולים ואני הוא שניצל את שעות ההמתנה לקריאתו. כשאבא השתחרר, שמחתי שהוא ביקש את הספר חזרה כך הייתי חייב לגמור אותו על משקל להיפטר ממנו. הוא העיק עלי וזה לא היה בגלל שהוא ספר רע אלא בגלל שהוא עשה עבודה נאמנה בלתאר את המלכוד שנמצא אדם שנקודת המוצא הרגשית שלו היא חדלון ויצר חייו שמונע ממנו להתאבד מחפש ללא הרף תוכן ראוי שימלא את החלל ויעזור לו להישאר מאוזן ובשיווי משקל בהתנהלות היומיומית.
המספר נטול שם, מנתח דעתן וקפדן, בוחן את חייו וחיי בועז מזור, חבר נעוריו הטוב, שנפטר מסרטן לבלב. השניים ליוו אחד את האחר בצמתי החיים, הכירו את הנשים והילדים, שוחחו, שיחקו, אהבו, התחרו, רבו והקניטו. אשתו השנייה של בועז של בועז הגדירה את חברותם כטבעית, נטולת מאמץ וגם הניתוח שעושה המספר לחייהם ולנפשם הוא לא הליך חריג אלא המשך הדיאלוג בין שניהם, גם כשהסתיים פרק הגוף בחיי אחד מהם.
לפעמים הספר קורע לי את הלב. הוא נוגע בחלל (פאקן איזמל איזמל) שבין ההזדהות ואי-ההזדהות עם שני הגברים, ישראלים בגילי. חלל ממולא על ידי שניים שמעולם לא אהיה כבר. ועדין, הם משחקים שאלות ומצבים שקורים מדברים עכשיו. המספר הוא ניו- אייג'יסט. בפועל הוא עושה יוגה וצמחוני. בספר החוקים שלי זה נחשב. הוא נותן קונטרה מעניין לאסא, גיבור "בעלת הבית" של נועה ידלין. אסא חוקר את התופעה, לא טובל בתוכה. בכלל, העובדה ש"סוף הגוף" צץ אחרי קריאת "החברה הגאונה" מוסיפה נופך מיסטי ראוי למפגש עם הספר.
אם חסרת החיבה לבנה ואב מטיל-צל שדמותם, במוצהר, מרחפת על התנהגותם של המספר ובועז בהתאמה, משפיעה על בחירת נשותיהם, עיסוקם וחבריהם. המצב רחוק מהביוגרפיה שלי ואני יכול להתמקד בנקודות והשאלות שהמסגרת הסיפורית מעלה. ההנחה הבסיסית של המספר היא שאנשים שילדותם עברה בחושך יעדיפו במהלך חייהם להתחפר יותר מאשר אלו שהתרה מזלם ואשליית הלה-לה-לנדיות נשמרה לאורך זמן. אני מסכים ולכן קל לי לראות במנתח, שהגיע מהצל, מנהיג רב ניסיון. מעניינת השלמתו, התחפרותו בעיון וחבירה לטבעונות ויוגה ככלים חברתיים ומוסרים. חולניותה הדרמטית של אם המספר, על גבול ההתחזות, תורמת לבחירה של הבן במקצוע הרפואה, שאותו למד עוד לפני שלמד רשמית ובהתמחות כמנתח, לכאורה, מהצד המכאני של הרפואה. בהליכתו הרדיקאלית, לא דופקת החשבון למערכת מחפש דווקא את האינטואיטיבי, אכפתי במסגרת הנוקשה של ניתוח.
קישורים לקריאה מקיפה על הספר:
פתיחת גוף
קניתי גלשן ראשון. הים חלש הראה לי ויקטור וגם מחר. גם לאפסים כמוני שאלתי לוודא שאני לא יוצא רכיכה. בטוח. חוזר הביתה ומנסה לכתוב נתקע על המקלדת. מגיע גל חרדה, סרט שלם על אי עמידה בהתחייבות למשהו, מהדורת חג ריבונית פומפוזית, תיעול וניטרול המזדקף ומתארך שבי. כשהגל עבר הצלחתי להוציא את זה והזמנתי את תמתמ למטקות. מחכה לתשובה.
טמבורחג פרק ד' פתיחת גוף
יוצא לסגור עניינים בלומאים עם נמרת הנייר. לא, היא לא נעלבה מציין לעצמי ומברר איך אומרים בסרבית. הזכוכית בחלון הראווה כהה ומזכירה לי שחסרה מודעה, חסר מיילר, כמה החלטות כל אחד מתפלץ ויאללה כלום, בקטן, הכול ברשימה. הזזתי תחילת שעות עבודת כתיבת רב-מכר לשלוש בלילה. יותר מדי הסחות דעת קורות ביום. את ההחלטה קיבלתי לאחר שרשרת רמזים ברורים על על חריגות בביצועים ולא בגלל העלאת דרישות או כן, רק שעכשיו מאוחר מדי והתמכרתי לקצב החדש.
#טמבורחג פרק ד' פתיחת גוף
תזונת סדרת החג כוללת את משחקי הכס, "סוף הגוף" של איל מגד, ג'ימס בונד ומשימה בלתי אפשרית משנה שעברה שאותם רואה בהמשכים. אתמול, לפני שקרסתי לשכחה זמנית התחלתי לצפות ב"איש שנולד מחדש" ועכשיו מוריד את "איש הציפור", יש לי תחושה טובה שהם ילכו מעולה גב אל גב. סידור העבודה החדש, פרי פנטזיית דיאלוג עם רנה מיסטיקה טרה לבנה שמחה עצב ותשוקה, שיחרר לי בין 4 ל- 6 שעות תאורה. עוד לא יודע מה לעשות עם כל הטוב הזה. היום, סופשנחת, קודש, אז אין בעיה לפנק לפנק לפנק אבל בימי חול, כבול לחוקי תעסוקה, עדין מדמה עצמי למי שמתעורר משינה. מי שמרוויח בינתיים הם גינת הפרפרים שזוכה לתשומת לב שמזממן לא קיבלה ולכל אותם סידורים שנדחו במשך חודשים. הכול תירוץ לדחות את העבודה על יום בלום או שאולי שיטת עבודה שמוחדנאריאלי המשודרג שלי מתעקש
#טמבורחג פרק ד' פתיחת גוף
