טמבור, בור סוד ו‬נימית צחקנית פרק א'- התאוששות

בחמת זעם החלפתי את שם הסדרה היומנאית לאחר שדויד ביטל את הפגישה איתי ועידו שבו היינו אמורים לסכם את תחילת בניית ארונות האחסון של הגלשנים. המשמעות הנוספת היתה שאני כבר לא יכול להמשיך להכחיש את אובדן סלאש החרמת הציוד והתמוטטות רעיון המועדון. עידו סיפר לי שהוא שוקל ללכת לבית-ספר הבינ"ל, שזאת בעצם פנימייה על כל המשתמע מכך והוא אשכרא שאל את דעתי. כל פעם מפתיע אותי מחדש שמישהו שואל את דעתי ולא רק אני אומר אותה במקומות שאף אחד לא שאל אותי. ברור שהייתי בעד ולו רק מעצם העובדה שהנער עושה משהו חריג ואמיץ ולא בגלל שגרוע בבית אלא כי יש לו מטרה מוגדרת: להתחפף מישראל. הבעיה היחידה, ציינתי, שאני לא רואה אותו משתחרר מצה"ל כי בדרך כלל במקומות כאלו מעודדים ציות לכל ממסד. הוא הנהן אבל אמר שזאת לא תהיה בעיה. הוא אמר שנראה לו שסבא וסבתא לא אוהבים את הרעיון והתעודד כשסיפרתי לו שסבא היה בפנימייה מגיל 14 והוא יודע בדיוק מה זה חיי פנימייה. הוא התעודד מהידיעה וגם הזכרנו את הארי פוטר לפני שהוא נכנס לים עם הסופטי. אני הלכתי למרגרט. מסתבר שהיא נקעה את הרגל ולמעשה זאת הפעם השנייה בסך הכול שאני רואה אותה לא מסוגלת לעבוד. הפעם הראשונה היתה שעשו שיפוץ אצלה במסעדה, בזמן שעבדתי, נדמה לי בשנה השנייה שעבדתי איתה. אז, בתקופת השיפוץ, היא נהייתה חולה מהאבטלה. אני מביט בה בעיניים מודאגות והיא שואלת אותי אם אני רוצה לאכול מהפאאייה שלורן עשתה רק בלי צדפות ושרימפסים. הפאאייה היתה קצת מלוחה אבל זה, מרגרט אמרה, אשמתה שלה כיוון שהיא פיזרה מלח אחרי. מה שאומר הוספתי שלורן נכנסה ברצינות לטרנד האוכל הבריאותני. בפעם האחרונה שהיא הכינה משהו אפשר היה להרגיש את הכולסטרול עף מהאוזניים. בלב כבד חזרתי לים בדיוק כשעידו יצא ממנו. הים היה מושלם לגלישה של מתחילים אבל הוא, פעם ראשונה לאחר שנה, היה נבוך מהגילוי כמה מהר מאבדים את התחושה ברגע שמפסיקים להתאמן.

שבוע ההתאוששות עבר בקריאת הספר המעולה שעמר ברקמן כתב על ניר מלחי, לקט שיחות של ניר עם עשרה אנשים שונים שאיתם נפגש במהלך חייו. לא ציפיתי שאסתער על הספר בצורה שזה קרה. שיערתי שאקרא בעיון אך לא בכזה שטף ומאוד שימח אותי שזה כך על כל פרק שהתקדמתי בקריאה. המחשבה המדוקדקת ניכרה בארגון של הספר, איזה פרק יבוא אחרי מה. הפרק הראשון, השיחה עם עמיקי, מנתח פנימי והמורה הקבוע של יום א', נותן טון וכיוון מאוד ברור לספר. זה לא ספר תיאוריה למרות שאין בו תרגילים ומעט שמות של תנועות מוזכרות. ההחלטות של ניר בהתמודדות עם הסרטן מוסברות כרציונל שנגזר מדרך חייו כלוחם ואיש טאי-צ'י. כשעברתי לפרק השני, לשיחה עם רוני קלוגר, ראש קראטה דו בישראל, כבר ידעתי שאני שם הצידה את "במזל סרטן" של המרמן ונירגאד, שאני לא במצב הרוח הנדרש כדי לקרוא את הספר. היה מעניין לקרוא את רוני כיוון שהייתי באימון שלו ושל ניר והשיחה השלימה וניסחה את התחושות הגופניות שחשתי באימון תחת שני מומחי השיטות. שתי השיחות הבאות, עם יעקב רז, פרופסור לתרבות יפן שיש לו בן אוטיסט וג'יל שיימס, אשה חרדית ופעילה בהפצת אומנות לחימה בקרב נשים הוציאו מניר התייחסות לדברים שהוא מבחינתו במוצהר ובפועל "לא" ולכן גם לא מבין: אינטלקטואל ואישה. השיחה עם אהרון שפירא הבהירה לי את עומק שורשי החזרה בתשובה של ניר וסיפרה על התהליך של נער שאף אחד לא אומר לו "לא" ושמחפש בעצמו חוקים הגיוניים לציית להם. השיחה עם יוסף צליח סיפרה לי על ניר היזם ואיש הנדל"ן. ידעתי שהוא אדם אמיד אבל אף פעם לא ידעתי ממה וקצת התקשיתי לראות אותו פועל בארץ בסוג של אלמוניות. מסתבר שהוא פועל בחו"ל. השיחה עם עמי אילון היתה כשהוא היה שר ודווקא היה מעניין לעשות אותה עכשיו, אחרי הפרישה שלו, כשכבר ברור שהוא לא יחזור חזרה לפוליטיקה. בהפוך על הפוך, שתי השיחות האחרונות, עם איילון ועם אלי כהן, ח"כ לשעבר מהליכוד ונשיא אגודת שוטוקאן קרטה דו, היו שיחות פוליטיות שבהן די ברור שהמנצח הגדול בציונות הוא אותו פלג למדני ביהדות ששרד את השואה ואת הציונות החילונית.

זה היה שבוע של שני פרקים של משחקי הכס, שנדחו בגלל אירועי יומבלום, של הרבה שינה, חזרה לים ולהרגלים. הרב-מכר ממשיך לתקתק ואני נורא נורא רוצה לעשות כבר איזה גיפ של אריה סטארק,

HERE IT IS--à

Vardhan Le Zuz shared Ayala Netzer Artist's video.

June 19 at 11:37am ·

במסגרת יום Don't Hug Me I'm Scared אילה מעלה נשכחות, רובין תודה לאל גונבת את ההצגה מתיאוריית הקולנוע שלי בלימודי המגדר

June 19 (aka June 19, 1955 and 19.06.55) is the date on the calendar on all of the Don't Hug Me I'm Scared episodes and videos. On this day, everything seems normal but ends up going wrong

Don't Hug Me I'm Scared is a British puppet show created by Becky Sloan and Joe Pelling from THIS IS IT Collective, it stars three puppets; Red Guy, the Yellow Guy, and Duck Guy. The series is about the three friends being educated about life's most important lessons (creativity and time for example.) The episodes are notorious for their disturbing content.

‫#‏טמבורDAVIDוזהבית פרק א' - התאוששות

טיול מס' 1

במהלך צפייה בקרב 93:89 לטובים וצודקים שהעיפו את היהודון כולי מתמלא טראמפיות גאוותנית מלקום שוב ושוב מהפוף ולכוון על האיקס של הפרסומות מהבטמן סטרים וכולי טראמפיות שתישאר כמה שתישאר עד לסנדרס הבא

‫#‏טמבורDAVIDוזהבית פרק א'- התאוששות

Vardhan Le Zuz shared Ayala Netzer Artist's video.

June 21 at 12:50pm ·

מודה ועוזב ירוחם זה באטם ליין של ההקדמה לשיתוף ולמה שווה לי להתעסק בללמוד כתיבה במקום נשים צעירות

אבל, וחוץ ממפגש עם ממשי משתק תמיד יש אבל,

כמעט שנתיים אחרי

---> האש של אילה הציתה את מי שאני היום. הפיצוץ שקרה לי בעקבות מפגש באירוע אומנות של מורן בין החיפאית, שלא מזמינה את ההורים שלה לטקס סיום בצלאל כי זה לא הרווארד,לגלגולו של חור עם דוברמנית התברר מהר מאוד כמקבילת המילים לדליפת נפט באקסון ואלדז. אולי לא, כי שמה הצליחו לעצור ולבודד במקרה דנן נראה שרק כדור בראש יעצור את הפליטה

‫#‏טמבורDAVIDוזהבית פרק א'- התאוששות

טיול מס' 2

Vardhan Le Zuz shared Ayala Netzer Artist's video.

June 21 at 12:50pm ·

מודה ועוזב ירוחם זה באטם ליין של ההקדמה לשיתוף ולמה שווה לי להתעסק בללמוד כתיבה במקום נשים צעירות

אבל, וחוץ ממפגש עם ממשי משתק תמיד יש אבל,

כמעט שנתיים אחרי

---> האש של אילה הציתה את מי שאני היום. הפיצוץ שקרה לי בעקבות מפגש באירוע אומנות של מורן בין החיפאית, שלא מזמינה את ההורים שלה לטקס סיום בצלאל כי זה לא הרווארד,לגלגולו של חור עם דוברמנית התברר מהר מאוד כמקבילת המילים לדליפת נפט באקסון ואלדז. אולי לא, כי שמה הצליחו לעצור ולבודד במקרה דנן נראה שרק כדור בראש יעצור את הפליטה

‫#‏טמבורDAVIDוזהבית פרק א'- התאוששות

טיול מס' 3

טיול מס' 4

מריח שבקרוב ארגיש כשלון מושלם, שהכול יילך נגדי, תשלום על תחושת ההצלחה והאדרנלין של האירועים

.או שאולי לא

לא מאמיו אבל פאק איט, בשביל זה יש בוליניו, גלשן וטאי צי וכתיבה ורובין, פיצוי על חוסר האמונה והשהיית חוסר האמונה

בשבוע הסםר הצטיידתי בשני בוליניו ב-98 שח, קיבלתי קוטזי מתנה יוםי היי

הו, ושמונה ליטר קוקוס מדוכן אלפרו