פוסטים אחרונים

טמבור, בור סוד ונימית צחקנית; פרק ה- יאללה באלאגן

אסתרית בלצן מסיימת את תוכניתה על ורדי ואני הולך לעשות קפה-קר עם קצפת כמובן, שידרבן אותי להוציא גרסה ראשונה לפרק ה'. הפוסטים שמעלה במהלך השבוע מקלים עלי לבחון מצבי השבוע אם כי מזווית ראייה חודרנית (לאקאניאנית?) המידע המעניין הוא על מה לא-כתבתי, לא על מה כן-כתבתי. מתקשה להחליט. טוב, כתבתי על רנה, עוקף על עוקף שפתלתל-אביבי, על חברות, אפשרות לחברות וחברים שעושים ביחד דברים. אני מנסה לפענח/לספר את מערכת היחסים. לפעמים יש לי הרגשה שהסיפור שנבנה לי במוח עליה הוא שם אחר למתח מיני. האם שם-אחר ותחליף שווים במקרה הזה. אני עובר על הנשים שפגשתי השבוע; בממוצע מדי יום בים יש מישהי שמדליקה אותי כשעל פי רוב לא נאמר דבר וספק אם הבחורה הבחינה. במרכז הישראלי אין כלום, איך לעזאזל זה יכול להיות? טוב...עובדה. דיברתי עם נירוואנה ביום רביעי לפני שנסעה לסין. משהו במקרה שלה מזכיר את רנה, אין משיכה מינית פר-סה אך יש זיק, כזה שמפעיל התעקשות מצידי לספר סיפור. בקטגוריה הזאת נמצאות תמי, אילה, רנה, נירוואנה, דריה, סנגיטה. סשי? מסתבר שכן, אחרת לא הייתי כותב עליה על פי אותו עיקרון. תהיה בעיה כשמדברים על משפחה, נאנח, חושב על הטאבואים (אמא, רעות, נור, מאיה וגלי לצורך העניין) ואז מסיח דעת ובמקום לכתוב קורא על תעתועי האובייקט-סובייקט הנשי וההתפתחויות החדשות בניסוח מערכות יחסים בין אנשים, זרים וקרובים (ג'סיקה בנימין, כבלי האהבה, על מאבק תמידי בין גברים ונשים). ביום רביעי כשקפצתי ל"נסיך הקטן" לנסות להיפגש עם נעים, דווקא נדלקתי (מוסיקאית, קיבוצניקית לשעבר) שנדלקה על רובין. מואי כייף להידלק. נוח בגלל הידיעה שלא יקרה כלום, שתי הצעירות המתוקות שהתגפפו לידה ומסוגלותה הטבעית להתחבר לגברים ונשים. השליטה האנרגטית שלה בי היתה מוחלטת ונטולת כל מאמץ מצידה, כמו שאני אוהב וכל מה שיכולתי לעשות היה איכשהו לנסות לשמור על איזון עדין בין לשבת וסתם להנאות מסוג של מציצנות על שלוש נשים יפיפיות מולי וניסיון, לא יודע כמה מוצלח, לא לצאת דביל אינטלקטואלית. אחרי שעה הכרחתי עצמי לזוז. כשחיפשתי עליה ברשת, לפני שהצעתי לה חברות דווקא התברר שיש לנו משהו משותף, קורס סילבה. כאב לי זיכרון הקורס { למקרה שאשכח: אחרי הניתוח, חלש אנרגטית ומרגיש חובה לעשות משהו, פירשתי את ההמלצה של יוסי המדקר כדרישה ונרשמתי, אחר היסוסים רבים לקורס. פעם ראשונה שנרשמתי למשהו עם היסוסים. ביום הראשון, כשמוסיקת הרקע כללה את "כלניות" יפה ירקוני, נעימות של שירים מוכרים ישראלים וכו', כשכבר היה ברור לי איזו טעות, החלטתי, בעוד מהלך אפס קלאסי [לא, אין מה למחוק מה שנכתב] לחקוק את הקורס הזה כנקודת שפל של "לעולם לא שוב". הקפדתי להגיע מוקדם מהרגיל שאשמע שוב ושוב את המוסיקה שהתנגנה במערכת סטריאו ניידת עם נגן תקליטורים וקסטות של כאלו שממש לא אכפת להם מה מנגן}

ניגנתי יותר השבוע ועכשיו אעצור הכול ואנגן

אופפפ, איזה יציאה היא מביאה, עושה סדר לקראת הפגישה

שחר אבן-צור עירומים

הרמה להתגפפות

"בלשי הפרא": המשך קריאה

היימיטו קונסט, וינה, מאי 80, ערס אוסטרי ניאו נאצי שנפגש עם אוליסס בכלא בישראל וכששניהם מגורשים, לוקח אותו לביתו בוינה. אוליסס מציל אותו ממכות-רצח באמבוש שעשו לו חבריו

מריה פונט, מקסיקו סיטי, פברואר 81 פעם 2. בגלל סיפור אהבה למורה מתמטיקה נשוי עוברת לגור לבד בדירה מתחת לסוצ'יטל וחסינטו. נהיו חברות טובות. כשאוליסס בא לבקר אצל סוצ'יטל היא מצטרפת לפגישה. לא מתלהבת ממנו, מדבר יותר מדי ספרות לטעמה. הוא שואל על אחותה והיא לא משתפת פעולה. מזדיינת עם חסינטו. כשהסיפור עם המורה נגמר מחליטה להישאר.

רפאל באריוס, סן דייגו, מרץ 81 פעם 2, משווה את החיים שלהם ל"אדם בעקבות גורלו" בלאנו ואוליסס היו כמו דניס הופר משועתק "שהתפרס גיאומטרית ממזרח למערב" ומולר (דיבר שבוע שעברJ דומה לפיטר פונדה

שם לב שלאיטי מרחיב את תיאור הדמויות אבל הנה עליתי על משהו עוד יותר נחמד, להביא ציטוט

ברברה פאטרסון סאן דייגו מרץ 81 פ'2 [אשתו של רפאל, טורחת ועמלה כל היום סביבו ומסתפקת בפירורי אהבה שהוא מעניק לה ברצון. מנסה לגרור את רפאל להיות פוליטי/סמולאן כדי להנאות ממטעמי ההשתייכות. היא חולמת על גן עדן בהבאנה. בפגישה של שניהם עם ה בה' הידיעה משורר של המהפכה הקובאנית. היא מזהירה את רפאל לא לדבר על הריאל וויסרליזם אבל כשדווקא המשורר שואל על הריאליזם הוויסרלי דווקא היא דופקת את הפגישה ומעליבה את הקובאני, רומזת שהכתיבה הפוליטית לא אישית ונכנסת להיסטריה "..והוא היה מתקרב אלי ויכולתי להריח אותו, היה לו של מקסיקני, של אדיוט, והיינו מתחבקים, מאוד ברכות.."

חוסה סופילוטה קולינה, מקסיקו הבירה, מרץ 81 "זה היה כי קרוב שהבטלנים האלו הגיעו לפוליטיקה" על הפגישה ב-1974 במערכת אל נסיונאל. חבורת המשוררים באו לקחת צ'ק כשנכנסה ורוניקה וולקוב, הבת של אחד מהחבורה של טרוצקי. בלאנו ולימה ישר רצו אחריה, לימה נשאר לאסוף את הצ'קים ואחר כך ראה אותם עם ורוניקה מתפתלים מצחוק

ורוניקה וולקוב, שדה תעופה מקסיקו הבירה אפריל 81. מגיבה לקולינאס (בכוונה כנראה טועה בשמו) היא נפגשה שוב עם השלישייה בכניסה לבכורת סרט "בלאנו הביט בי ביתר ריכוז וזיהה אותי. אה, ורוניקה וולקוב, אמר פניו הסתמן חיוך שנראה לי חידתי. מה שלום השירה? אמר. לא ידעתי כיצד להשיב לשאלה כה אווילית ומשכתי בכתפיי."

אלפונסו פרס קמארגה מקסיקו הבירה, יוני 81. לו חיכו השלושה. קנה מהם סמים. סיפר ש"מעולם לא ראינו בהם משוררים אמתיים, ודאי שלא מהפכניים. הם היו סוחרים, נקודה! ...הפוזה שלהם נראתה בעיקר עלובה, עוררה בעיקר דחייה, ..." "...הם שתו את הליקרים שלנו, אכלו את הבשרים שלנו, אבל באופן, איך להסביר? מרוחק, אולי באופן קר, כאילו הם ישנם ואינם.."

אוגו מונטרו, מקסיקו הבירה, מאי 82 . עושה טעות פטאלית ומצרף, בכוונה להרגיז את הבוס שלו את אוליסס לימה למשלחת אנשי ספרות לניקרגואה. להפתעתו אוליסס חותם ברצון על מניפסטו משותף אבל אח"כ אוליסס נעלם במנגואה והמשלחת חוזרת בלעדיו למקסיקו "במהלך סעודת האחווה בין משוררי מקסיקו למשוררי ניקרגואה הוא חזר ושאל אותי אויפה לעזאזל נמצא אוליסס לימה. ונוסף על כל הצרות, אחד מבני טיפוחיו הדפוקים של קרדנאל שלמד פעם במקסיקו הכיר אותו...והתעקש להצדיע לאבי הראליזם הוויסראלי".

חסינטו רקנה, קפה קיטו, רח' בוקרלי מקסיקו הבירה, יולי 82 פ3 בא לקבל את פני לימה כשחוזרת הקבוצה ממנגואה "כוונתו הראשונה ..היתה להעמיד פנים שהוא לא זוכר אותי אבל אחר כך נאלץ לקבל את הבלתי נמנע. שאלתי אותו על אוליסס.הוא הביט בי מבועת. היתה במבטו גם מורת רוח, כאילו אני מציג את עצמי לראווה בשדה התעופפה עם חנו פתוחה או פצע מוגלתי"

סוצ'יטיל גרסיה,רח' מונטס ליד אנדרטת המהפכה, יולי 82, (באופן מפתיע פ'1 אולי אני טועה?) מתרגזת על חסינטו שלא מסוגל לספר לאמא של אוליסס שהבן שלה נעלם במנגואה ולבסוף הולכת בעצמה "..אבל חסינטו אמר שהוא נעלם, נקודה, בדיוק כמו אמברוז בירס, בדיוק כמו המשוררים האנגלים שמתו במלה"ע ה-1...החללים הריקים שאוליסס לימה משאיר מאחוריו, כלומר הרפיון שלו, העצלות שלו, היעדר כל חוש מעשי..."

רפאל באריוס, סאן דייגו, ספטמבר 82, פ3 חסינטו מספר לי שאוליסס נעלם והוא חושב שסתם בא לו להישאר "אמרתי לו, אל תתרגש בארדר, אתה לא מכיר את אוליסס.."

ברברה פאטרסון, סאן דייגו, ספטמבר 82 פ3 החיים עם רפאל הפכו לאיומים כששמע רפאל שאוליסס נעלם (למרות שלכאורה הוא לא מאמין) "לא הייתי אומרת כלום, הייתי מביטה בו וזהו, אם כי נראה שאפילו המבטים שלי מפריעים לו. הוא היה אומר לי: מה את מסתכלת עלי, לבנבונת, מה את זוממת פה...לא הייתי עונה לו והייתי מתחילה לפנות את הכלים"

לואיס סבסטיאן רוסאדו שכונת קויואקן מרץ 83 פ'4 על 35 הימים המאושרים שהיו לו כשפייל דיוינה גר אצלו "לילה אחד הוא דיבר אתי שוב על ססאראה טינחרו. אמרתי לו שהיא ככול הנראה המצאה שללימה ובלאנו שנועדה להצדיק את הנסיעה לסונור. אני זוכר שהיינו עירומים, שרועים על המיטה, בחלון פתוח אל שמי קויאקן..אחר כך עשינו אהבה אבל זה היה כמו לעשות את זה עם מישהו שישנו ואיננו, מישהו שמתרחק לו לאטו ואת מחוות הפרידה שלו נבצר מאיתנו לפענח" עמ' 374

ים גבוה 1.25-2.01 כזה שמעדיף לא לעלות כדי להימנע מלרדת. היה מושלם לגולשים רבי זמן-ים ואלו הסתחררו באוויר, חותכים את קו המקסימום שהגעתי אליו וממנו במואי כייף תפרתי 10-20 מטרים ריצ'ראש'ים בקטנה. תוך כדי בתירת ריץ' למעלה חשבתי על הרב-מכר ועל הנשים בחיי, שעכשיו, משהתחלתי לסדר אותם במסמכים ותיקיות נפרדות, אני כמו שביבי אמר, פורץ מרחב

#טמבורבורסודונימיתצחקנית פרק ה'-יאללה באלאגן

Julian Cope - Safesurfer

"ים ירח-מלא" הסביר מניש את מצב הגלים הגבוהים בפגישה מקרית בנחלת בנימין בדרך לקריאה בכפירה, שפינוזה אצל רנה. הוא היה עם דריה, סשי ומשפחתה. סשי הגיע לביקור בארץ בעקבות בתה שהגיעה במסגרת המתחרים של "תגלית". התגלית הזאת גאונית חשבתי לפחות יש להם מתחרים פלוס כמה אני אוהב לראות של ילדים של חברים שלי בגילאים שהם יוצאים לעולם הרחב וממש אפשר לראות בתוכם את חבריי מאי אז. בדרך עברתי חוויה שקרתה לי מספר פעמים בחיי – המוכרת בחנות היין שקניתי לכבוד פגישתנו האחרונה, שבה נקרא ונדון במפגשם האחרונים בהחלט מ"אתיקה", התבלבלה ולא זכרה שנתתי לה 100 ש"ח השטר היחידי, וכהרגלי פקפקתי שנתתי. ואם לא סימן שאיבדתי. שזה יכול להיות שחזרתי את הפאקן מהלכים שבה הוצאתי והכנסתי דברים לכיס מאז הפעם האחרונה שראיתי אותו לפני שעתיים. התבלבלותה שהחלה מהרגע שניגשה לקופה ותיקתקה מחיר אחר לשני בקבוקי היין שלקחתי, רק גברה ואני פשוט קפאתי. לא יכולתי להוציא מילה. מתוך הלחץ העסקתי עצמי במה שפינוזיסט גאה אמור לעשות. הבדיה בראש לא עזרה עדיין לא יכולתי להוציא מילה ומצד שני, פאק. לא זז בלי היין, שתלך להזדיין הצרפתייה הזאת. נו, שויין זה נגמר שהיא בעצמה מצאה שיש חשבונית, עדות ששילמתי, ומלאת התנצלות הגישה לי את השקית. רציתי מאוד לזרוק איזה הערת הקיום קיים כזה מנחמת לעברה אך השיתוק אז הסתפקתי בחיוך וקיוויתי לא להשתדל להסוות כעס שבגללה אני מאחר. דיוושתי לשיעור ונסי שאומר הכי חשוב שתהיה מסגרת לימודית כולשהי

#טמבורבורסודונימיתצחקנית פרק ה'-יאללה באלאגן

Vardhanlezuz.org.il

אלון עדר ולהקה - הרבה להגיד

לרנה יש "שלום" צוהל באינטרקום כמו של אבא שלי אבל היא מסוגלת לשרוף כמו אמא שלי וזה אומר שאני מקבל שפינוזה ופריימל עסקת חבילה מדי שבוע. יחד איתה היינו חמישה, כרבע מאלו שהשתפנזו במהלך השנה אך לא שרדו עד הסוף: תמתמ, יואב, נסי, אני ואלי שהביא חבר שלו, חרד מירושלים שהגדיר עצמו כימני מצביע ביבי אנרכיסט והתגלה כגלותי שלא בטוח עדין בשיבתנו לציון. גילינו חמלה, השקינו אותו מהיין ונסי גלגל לו סיגריות. רנה ואני מנצלים את שיעורי שפינוזה לעשן טבק רגיל. טבק הולך מצוין עם לימודים אין מה לעשות אלא להיכנע. תמתמ מצליחה להסתפק בריח. חשבתי שאפיזודת היין תצליח לדרבן אותי שנעשה סלפי אבל איכשהו חזרתי לתירוץ הרגיל שהאייפון הזדקן ולוקח דקה ארוכה שיישום המצלמה ייפתח וזה קצת מוגזם. נדרתי עד סוף יולי להשלים קניית ידני חדש מתנת יומולדת לעצמי, עוד שבוע והפעם בלי תירוצים וסיפורים, ביי ביי אפל לשנים הקרובות. גם הבטחתי לכתוב על החוג "קוראים בכופרים" כי זה לא נראה הגיוני שכולם כאלה מילוליים ואין תיעוד ושזה הכול בגלל הפאקן פריימל שלא נגמר מסתבר אף פעם

‫#‏טמבורבורסודונימיתצחקנית פרק ה'-יאללה באלאגן

Vardhanlezuz.org.il

רונה קינן - המחט והחוט

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now