פוסטים אחרונים

סופשנחת

סופשנחת לאט אבל בטוח#

לאט אבל בטוח קיימתי ארבע חמישיות ממה שרציתי, חמישית נדחתה למחר, אולי כזה. בדרך לראות את העבודה של לירון טור-כספא ושאר חבריה לקבוצה נמשכתי כמגנט לגלריה בנימין הסמוכה. החלל שינה כיוון. רק לפני ימים ספורים קירותיו כוסו באיורי "כנופיה", חוברת קומיקס של קבוצת האםדראם שיצרו שם במשך שבוע האיור והופה היי עולם נעלם וחדש קם. התערוכה "סללום" טוענת שיש קונפליקט בין הגוף החי, הפעיל לבין הסייברי, המתווך (בשורוק) וקונפליקט זה מניע את האמנים לפעולה. האם אני מסכים? לא ממש אבל מאחר שהתערוכה מתעסקת במובהק בחוויית המציאות של אמנים שגדלו בדור שהמסך הוא המסר, טקסט משני לחוויה אסתטית, אני רק צופה. יש משהו נקי, מופשט כאומנות זן בעבודות ובסידור המקום, ניכור שמאפשר לי להתרגש. סכסוך בהגדרתו הפסיכולוגית הוא הפחתת גירוי מתמרץ אחד שכרוכה בהגברת גירוי אחר ומבחינה זאת התערוכה מוכיחה טענתה על אפי וחמתי. התערוכה נאצרה על ידי דור שרון שאת רגלו אפשר לראות ליד רובין ועבודה של, נו, ככה זה כשלא מנגישים שמות, סיימ סיימ בעידן חדש וישן. משם המשכתי ל"בלתי משתלם למשתמש" (שם נהדר) עבודה קבוצתית מגוונת של חברי סדנה בבית מלאכה לצילום (אצל רע) מרחיבה דעת על האפשרויות לשחק בדבר הזה שנקרא מצלמה ובפעולת הצילום כשלעצמה. מצאתי שלעבודה של לירון, מיצב פיסולי עם נוכחות פיסית שהתקשרה לי לסחיבת משא ונשיאה בעול, היתה איכות משחקית, משועשעת משהו כשל אמני הגיימבוי והמסכים מהתערוכה הסמוכה. זהו, שתיים וחצי, מוכן לבוג ז'רגל (ויקטור הוגו כתב בגיל 16 ושכתב שוב בגיל 23) ספר שנתן לי אוריין כשביקרתי אותו בקפה שפירא. קריאה שהיא שיעור כתיבה #סופשנחת ספיישל מרגיש באוויר

המעריץ של רובין, רובין וההוא שתוחב את אפו באירוע מולטי חוצה גבולות. לאט אבל בטוח חוזר למצב כותב. המתנה של היום מחכה בבית, יאללה חבר'לך אינאף קולטורה פיר איינא טאג #סופשנחת

כן, נחמד כזה, באווירת סופשננוש, מאור ישראל היום, אימון, גסטרו באמצע קטן עלי אטיטיוד #סופשנחת

יעל דקלבאום | לבדי

#סופשנחת מתערבל לסופשנה, למי שיש את המינון רטריט גן עדן. לי תודה לאל יש

‎Vardhan Le Zuz drinking Beer with Sharon Senyor at ‎‎The Little Prince - הנסיך הקטן מהדורה מיוחדת‎‎‎.

על לקוחות כמוני לא בונים עסק אבל נעים נסיך קטן גם ממני מצליח. למה? כי במהותו הוא מתפעל חאמרות מפא''ניק, גזע אגן ימתיכון מבין לב שיכור. יאללה סלפי ספרותי עם שרון #סופשנחת

צהרי היום אני עם מכבי ללא הפסקה בידני ביחד מנסים חצי שעה לברר איפה משרדה של הגסטרו החדשה. ברור לנו שדוד המלך 8 , הכתובת הרשומה להם ולי, זה לא. ההיגיון שלנו אומר זה שאול המלך 8, אמות הפאקן משפט, יש מכבי יש חברים? יש מצב בית הרופאים גם קרוב. מדווש לשם. לפתע אומרת המנהלת מנהלת, שלישית שאליה הועברתי, כל אחת במבטא חינני אחר, היא (הגסטרו) אומרת שהיא איתך ברגע זה. ידעתי שזה אהבה לפני המבט. איזה קליטה ועוד בלי לתחוב לי אצבע לתחת. לאאאאא אני אומר, אני בין בית הרופאים לאמות לא אמרתי פאקן משפט כי אני נימוסי. המנהלת מבררת. נכון אז תגיע לקומת מסד מכון כך וכך. ושם, בעיקולי המשרדים ישבה הרופאה הכי יפה שראיתי. וראיתי הרבה ויפות. כה נוח שלעד מערכת יחסינו תהיה חד צדדית, היא זאת שתכניס לי ואני אתענג בחלום והרדמה.ממממ.... מבטא סובייטי מושלם #סופשנחת

Totemo - Kick

מטח זיקוקים בשקיעה בים מבריח את רובין, פוסט-טראומטית עזה, מהים. עוד פעם הביתה, חוצה בדהרה את הכבישים הראשיים? בועז לוקח את הגלשן כשאני רץ דרומה לנמל וצפונה לדולפינריום. כשחוזר לאנדרומדה, הוא מלא אושר על שהגשים חלום של שלושים שנה ואני עדין בלעדיה. נוסע הביתה. היא מחכה לי בחניה. נוסע להורים לקחת את שורש החזרת שהם מצאו אצל הירקן השכונתי. בשוק אין שורש חזרת ובמערב ראשון יש. מעניין. רעות מצאה בית ומתבשלת עסקה חדשה. מתעדכן ברכילות המקום עם אמא, אבא מקלף חציל #סופשנחת

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon