פוסטים אחרונים

קאטהSeFini; פרק י"ז - שוט בודד אלכסוני

-------- בכתיבה והמתנה לדימוי ---------------

לא מוכן להשתמש במילה מסתגל למצב. אסור שהצלחתם היחסית של תמרוני הזמן שעושה כדי לאגף לעצמי שעות כתיבה האפשריות, פרי שנות ניסיון בהגנה על שעות קריאה ובטלה, יבלבלו אותי. לכתיבה היומנאית מעבר היותה תיעוד ובעלת תכונות מרפא יש ערך מעשי להחזיק ערנות בשמירה על הכיוון, ישר וקדימה במקרה הזה, להשאיר את המטרה – סילוק כל מטרד לבד מכתיבה- ברורה ועל הכוונת. במקביל מפתח את שלושת הסיפורים שרצים בראש: יופי העולם מואר בתאורת בוקר, כניסה לעומק ההתענגות הגופנית על טכניקות המטבח החדשות שלומד ושעות האימון הגופני הנלוות לכך ללא צורך בדרבון עצמי ואף קבלת שכר עליהן והכי מרומם רוח סיפור הקומיקס שנרקם לו בקפיצות מוזרות בין ותוך כדי משמרות. על הפנקייקס אכתוב בסופשנחת. במשמרת שישי הוצבתי בפס-חם לבד, בלי מאריטו לצדי וטעמתי שוב את עונג עשיית הפנקייק. פנקייקס מוצפים בתחליף סירופ מייפל היו פנטזיית המתוק שלי. הפנקייקס לא היו נגישים כמו קרמבו שאפשר היה לנסות להשחיל אותם לקניות במכולת, טובת הנאה תמורה שליחתי להביא סיגריות למשל. בפנקייקס אפשר היה להתפטם רק בבית הפנקייק בצומת ויתקין ובמזנון המשביר לצרכן ברח' אלנבי ומאחר שאירוע שכזה גם היה תלוי אם התנהגתי מספיק יפה ולא ביצעתי תעלול בר-ענישה עד שהתיישבנו על כיסאות הבר העגולים מול משטח או משטחי הטיגון. לפעמים היו מלצריות ומלצרים שרושמים את ההזמנה על פנקס צר שעליו הם היו מסמנים איזה פנקייקס נרצה ולפעמים אומני הפנקייקס היו רושמים בעצמם את ההזמנה ואז מייד ניגשים לבצע אותה.בשנות השבעים כבר הגיעו אינסטנט פנקייק, שהיה כשאני חושב לעצמי בדיעבד אחת מהונאות הקהל הכי מופרכות. כל כך קל לייצר את הבלילה הדרושה אבל קופסת הפנקייק היתה אטרקטיבית בכיעורה ופונקציונאלית כנראה לדור שלם של אמהות שלא רצה להתעסק במטבח ויכלו במחיר אינסטנט לתת לילדים משימה שלא רצו לבצע בהבטחה שכל מה שאתה צריך לעשות זה רק למלא את ההוראות. ההוראות היו נכונות אך כיון שאומנות הכנת הפנקייק תלויה גם במצב המשטח ובגודל החביתית הן היו על פי רוב מקור לתסכול ובלגן במטבח, איומים שזה לא יכול להיות כך וכיו"ב שלאחריהם הופסקו הניסיונות למשך מספר חודשים עד ששוב נצנצה הקופסה באיזה אחה"צ שההורים לא היו. השבוע גם התברר שבעצם רוני היא לא תאומה אלא סתם אחות בכורה. רק בשישי נזכרתי שציון היה זה שסיפר לי והוא אכן לא עבד עלי הוא פשוט המציא את זה והיה כל כך משכנע באמונתו שהפערים בינן הוכנס למסגרת של יכול להיות שהן תאומות לא זהות. יחסי אחיות הן אומנם הרבה פחות דרמטיים מתאומות ולכן סירבתי להיפרד מהרעיון. העברתי אותו הלאה לשתי דמויות, בנות של זוג הורים מהגרי עבודה מסודאן שנהרגו במהלך התגנבותן לישראל והופרדו מגיל צעיר. הסיפור שאני שולח לתחרות השנה מתקדם כל כך בקלות שרק עכשיו אני קולט שעדיף שאמהר לכתוב אותו לפני הנסיעה לסקי כי אחרת הוא עלול מרוב שאננות לא להסתיים בזמן. אחת הסיבות שהתעכבתי היתה העובדה שכל משמרת מעשירה אותי באיזה אפיון לאחד או אחת מהגיבור. הסיפור של מרגרט על גרגרי חומוס שאבא שלה ביקש ממנה לרסק עבורו לדוכן הפלאפל שלו ואיך היא התבלבלה ולא ויתרה במשך שעות עד שאביה קלט את טעותה. ילדה בת שבע-שמונה, עקשנית, אחת מהתכונות החשובות ביותר לשרוד בכל מקצוע. תכונה שאין בברירת המחדל לוותרן חדל אישים כמוני. עכשיו הסיפור הזה יאפיין את אוולין, זוגתו של צחי, בעלת הסנדווצ'רייה. הדרמה הגדולה של השבוע קרתה עם הפקת יום גולדמן ובעקבות המועקה שנגרמת לי מכל הסיפור אני שוקל לתמרן אותו החוצה מהשנה הזאת. עכשיו, כשהפרנסה לוקחת זמן ניתן למדידה קל לי לבדוק כמה מעמס וזמן רגשי צורכת הפעילות האקס-טריטוריאלית הזאת. המון. ההמתנה למכתבי תשובה מאנשים שצריך את מעורבותם לא עושה לי טוב. אחרי שההברקה לחגוג את ארוחת יום גולדמן בקפה יפו פרצה לאוויר ונחתה לאחר ארבעה ימים באוויר נראה לי שהגיע הזמן במסגרת מגמת ההתקרקעות לוותר על רעיון השקת הפתיחה הגרנדיוזית ולצמצם אותה למידת הקיבולת שלי השנה, זאת אומרת לוותר על המיותר וללכת על החשוב, והחשוב הוא היא קבוצת הקריאה עם אורין מוריס. לתת למי שיגיע להגיע, לרכז אותה שמה ולזרום עם מה שיש. מה לא? מה כן? - קאטה: מתחיל להתייעץ עם מורים במרכז ובעיקר ברונו האיום 2- ספרות עברית: לרגל עבור מקום אחר /אורין מוריס, ההסתערות איטית כי אין לי כוח לקרוא ובוליניו תופס 3- ספרות מתורגמת – 2666 חוזר ובגדול. החלק של פייט, הספר הכבד צונח בלילה מאצבעותיי. 4- עיון – עובר מעוד/לאקאן לפרשנות של אלן מילר על "המועקה" הסמינר העשירי של לאקאן. פתאום הבנתי מה סוסאנה אומרת על השינוי שלאקאן עשה בסמינר הזה כשהוא הופך להיות בעצמו לחוק, לפאלוס הגדול של 5- מדיה ישראלית – כלום אבל רשמתי לעצמי לצפות בסדרה בתולות 6- מדיה: "עולם המערב" פרק 7, התחלתי את עונה שניה של סיליקון ואלי. מצחיק 7- רשימת ה-400: בסדר, לפחות יש לי תירוץ ושלושה שירים שכתובים על נייר וצורת עבודה. בסדר הכול בסדר 7- רב מכר- מנהלת חיפוש העורך הסתיימה ועכשיו אני כותב לדין דמויות. צירפתי את אמיר מסיפור פשוט 8- יזמות –נכנס למצב ביטולים

הכנסתי עצמי למצב מרוצה ויצאתי להפלגת מוצש. בצ'ליק נכנסתי למוסיקה והתקדמתי עוד שלב בלימוד אנישליעצמי. גם בזה אני משתפר. הסיפור של אמא על הבעל של בן 84 חולה אלצהיימר ועדין כנר באורקסטרא עשה לי מרץ. גם המריבה עם אמא בארוחת שישי. מה היא לא מבינה שאם היא תתחיל מלחמה החיים שלנו יהיו לה מול העיניים, ככה, בקיר. היא לא פוחדת מסתבר או יותר נכון משנדלק לה הפיוז, שתמיד נדלק, זה כבר כימיית תשוקה בננו, דחייה בחריכה. אם אבא תופס בזמן הוא לרוב מצליח לתווך אבל הוא יצא להביא פח שמן לרעות. נפגשנו במעלית והוא החזיר אותי לעשות עלאק שלום ולתת לי בקבוק שמן. הפחד שלי זה שיקרה להם משהו עד שנשלים אבל כבר אין לי כוח לעצור. די התעייפתי מה אני לא בן אדם, אז גם אני לא פוחד #קאטהSeFini פרק י"ח שוט בודד אלכסוני https://www.youtube.com/watch?v=vubuLk-XsqQ I me mine- George Harrison / The Beatles Rare

יום א: YOMANI HAYAKAR I ALSO WOULD LIKE 2 WRITE LIKE ORIAN SO I TAKE THIS GREAT OPPORTUNITY THAT I CANT SLEEP FROM ALL THIS WORK AND WAITING TO THE SHIFT AND NOT BEING LATE AND SO FOTRTH 2 TELL U THAT BECOUSE OF IT I SAW THIS BEAUTIDULL MAGNIFICAENT FOOL MOON THAT WAS STILL HANGING ABOVE THE SEA AT THE END OF SALAME STREET AND I DEFINITLY FELT THIS SUDDEN TRAMP LOVE 2 LIFE #קאטהSeFini פרק י"ח שוט בודד אלכסוני

יום ב: בדרך לזריקת לאקאן הראשונה תפסתי שביצעתי שגיאה פרוידיאנית קלאסית כשדילגתי על הזין בשם הפרק השבועי והלכתי ישר לי"ח. ממממ...הרהרתי כאילו כמה פאתטי איך הפאלוס הזה משחק מחבואים. השיעור היה נהדר, לשמוע את סוסאנה עם המבטא הזה מרככת את המועקה זאת חוויה גופנית. ממש התאהבתי בה כשהיא סיפרה שיש לה קטע עם ללמוד לשיר ושהיא שנים שרה במקהלה עד שלא היה לה כוח להופעות והמנצח הרשע לא רצה מישהי שרק מתאמנת. נראה לי שהיא מתענה על זיופיה כמו שאני מתענג על זיופיי ושנינו הכי מתלהבים מהדבר הזה שנקרא עקומת שיפור שהוא סך כל שעות אימון והשתדלות. בין לבין ניסיתי לקשר את הזין שהושמט ונגלה שוב מחד עם סירוס עצמי ממילת הזין לעובדה שגברים אכן גברים מסתירים יותר מנשים. בסוף צילמתי את הספר למרות שלא ממש מגיע לו הוא לא התנהג יפה בסיפור הזה של האנס. כאילו בעצם בפעם הראשונה הרגשתי כזאת הזדהות עם הקורבן ושנאת המספר שדחיתי את הספר מעלי. איכס. אז הבנתי את תגובתה החריפה של עמליה רוזנבלום )חריפה במושגים של מישהי שיש לה אח בבית והיא משליכה בבוז את הספר אליו) לסיפור הקצר שלו על החרדי שהולך לזונה (זה כלול בספר?) בגלל התגובה שלה למעשה הגעתי אליו. ואחרי זה הלכתי לשיעור של רון וגיא והיה צ'ינאה. רוב השיעור עבדתי עם מישהו שיודע וטיפסנו במעלה התנועות. בשליש האחרון הוחלפתי כדי לעבוד עם שי, באבון במוח וגוף של טייגר, שניסה אבל לא הצליח להבין למה אני מרוח על הראי. טוב, לא נכנסתי איתו שאצל לאקאן יש לפני ואחרי שלב המראה נקודה רק גירדתי עצמי למעלה והושטתי את הלחי השנייה #קאטהSeFini פרק י"ז שוט בודד אלכסוני

---

נקודת השבירה הראשונה במשמרת בוקר היא בצהריים. היא נפשית יותר מגופנית זה ברור מהיותה כה צמודת שעון על הקיר. בתכיפות עולה אני מביט עליו והמחוגים שמראים שעברתי את שש שעות עבודה, משגעים לי את הפאקן מוח. הכול זורם לתנועת העבודה. החרדה לנוח הופכת למנוע. המטבח פה מושלם עבורי כי יש פה נון סטופ ובכל הגזרות ואפילו חלון רחב שמבעדו אני רואה את הגשם. איך אני אוהב גשם. כשמגיע הביתה רובין מתנפלת ואהרון מתקשר. יש לי שידוך מעולה בשבילו, קובעים לדבר רובין ואני לחוצים לאחהצ וכשזה מגיע מפליג עם המוסיקה בקצה. זורם עם מה שקורה עד לאימון רבע שעה לשעה יעודה מתחיל מיינדפאק כשאני מנסה לחלץ את עצמי מתנוחת הלוחם 2 על כסא. הפאקן עבודה עושה את הנחת הישבן בצורה מדויקת ללא כל מאמץ כך שרגל אחורית נמתחת והאגן שמתרחב בינה לרגל הקדמית רוטט על תזוזת אצבע. הזמן עבר בהקלה תודה לאל זורם לאמבטיה שלפני זריקת לאקאן השנייה. באמבטיה מוקף בועות גופי ברשותי וזה כן נעים לי מתהפך על הבטן ומתקער, קנאקים כשמסובב את הלחי השנייה הו יה תחי המהפכה. בשלב מסוים נעצרת קריסת הגוף לתוך עצמו ומתחילה בניה מחדש. ממממ...הגוף מזדקף החוצה עם המוסיקה ונכנס לפאלוס האיטלקיה שלי למועדון השחמט בגשם זלעפות שמתעתע במגבים, מדלג במדרגות במעלה צילומי אמני השחמט לדורותיהם שלחמו במועדון ושיעור של דפנה על ♥לבלוב המיניות, בלבול האשמה והסירוס שמתרחש משנרכשת שפה

//www.youtube.com/watch?v=eCK6ZUUkeXI

#קאטהSeFini פרק י"ז שוט בודד אלכסוני

Moscoman - Dark Horse

דיון בפוסטים

Michal Engel ורק אני מתעסקת כאן בחצאית של שרה שעלתה מעלה , מעלה עד ל - ....דיליטנטית שכמוני.

Vardhan Le Zuz הקפדה על פרטים היא הכול

Michal Engel . על מה הספר ? בכל זאת נשאר לי שביב אינטלקטואליות....

Vardhan Le Zuz כשאגמור אתן לך אותו הוא קריא לאללה, אני כמובן לוקח לי זמן כי יו קנואו:)

Orian Morris נורא מוזר, ורדן. היום בפאתי בעל פה את הסיפור הזה לקולנוען וזה כל כך דחה אותי. שזה שספגתי אותו בשביל לטפל בזני דברים הפוכים בכלל לא ככל את זה. מקורי של הסיפור במישהו ששמע אגם שמתפאר ביני חברים במעשה אונס. והמורה שלי לואי צי סיפר על זה ולא הבין כת האיש א...See More אז ניסיתי לחשוב מי זה. אבל זה גם על הסיפוריות עצמה. מטאורה ליחסים בין קורה לכותב. שני חטף וקורא כת מה שלא אצה שיקרה. ובסוף נשאר מוטל על הרצפה של מעשה הכתיבה. או מעשה ההזדהות הספרותית. אז גם זה

Vardhan Le Zuz בשבילי זה היה כמו התגרות הנה אתם רוצים לראות מה אני מסוגל אזה יאללה, כאילו אוקיי לא בא לכם לקרוא טענות ומענות בורגניות של כותב מתוסכל אז הנה קבלו, שלא תחשבו שאני לא יודע מאיפה פאקן משתין הדג...לי זה פתר את השאלה שנותרה לי לגבי עמליה כי כל הזמן חשבתי שאולי היא הגיבה כך בגלל העמדה הפוליטית חברתית שלה שהיא חוייבת להגיב וזה עדין נראה לי הסבר לא מספק..

Vardhan Le Zuz נראה לי שהתרגלנו לכתיבה מנחמת והשארנו לסרטים/סדרות את תגובת האימה חרדה בחילה וכו Like · Reply · 22 mins View more replies

Orian Morris Orian Morris אבל אל תשכח שעמליה לא הכירה את זה. עמליה עבדת בשיקום נדים בזנות לכן הגיבה כפי. הסיפור הסה הוא זוועה אני לא יודע איך כתבתי אותו ועוד נהניתי מזה. כל שבח זבל הזיח הזה מוכל כבר בפתיחה על שאת נשים. אבל המוטיבציות אחרות היו

Orian Morris אבל באמת מעל הכל זה סיפור על הקורא והכותב הכי גומה לדגר אלן פו מחבית האמונטילאדו. רק יותר רע, ופחות טוב

Vardhan Le Zuz Vardhan Le Zuz Orian Morris אתה רואה...זה מזלי הרע בחיים אני צריך להסתפק בתחיליפים פרוביציאלים זולים:)

כן אני מבין. פעם לשבתי כך גם, אבל היום שאני בחזית של המעשה הספרותי, אני כבר לא חושב ככה.

Vardhan Le Zuz בטוח אתה חושב גם ככה כי אחרת לא היית כותב את זה בהשוואתיות אבל לפעמים כשמתבגרים ההבנה שסירוס בעזרת ההשוואה הוא ילדותי ומתפנק לא פחות חשובה מהיחסיות שלך ככותב לעצמך כקורא (של א.א. פה כדוגמא הפעם)

Orian Morris חשבתי על פו רק אחר כך. המוטיבציות שלי למעשה היו שונות. אבל הדבר המוזג מכל בוא שאין בי הערכה רבה לסיפור הזה. הוא עשוי כמעט ורק מתעוזה, ואולי קצת תחכום. אבל אין בו כל כך הרבה שאני מאמין בו

Orian Morris אני אוהב רק את הסוף שלו במונית שירות

Vardhan Le Zuz אני כותב סיפור פעם בשנה והדרך היחידה שלי לא לשפוט עצמי טו מאץ בקריאה החוזרת אחרי תקופה זה רק להזכיר לעצמי כמו מנטרה שהפעלתי בזמנו את כל קריטריונים ההשתדלות לשקף עצמי תחת מראת התעתוע של הכתיבה הבדיונית Lik Orian Morris קדימה ורדן. אני עוד רגע מסתלק Unlike · Reply · 1 · 26 mins

Orian Morris אתה לא יודע שאני יודע מהעל איש ואיש חושב? U Vardhan Le Zuz זה משנה שאתה יודע?

Orian Morris לא. זה לא משנה

Vardhan Le Zuz המשתמש/ת במילים הוא הפאלוס החוק, תמיד. זה לא ממש משנה ברמה מערכתית מי כותב האנס, הכותב או הקורבן. הם הדבר הנישא, זה שקובע באותו רגע ביחסים בינה/ה לעולם גם אם זה דמיוני לחלוטין או סמלי מופשט. בשני המצבים שלך בבית קפה בעת התקפת טרור והקורבן באונס הייתם בזמן אמת נטולי מילים Like · Reply · 16 mins

Orian Morris נכון. מה יש להגיד. L Vardhan Le Zuz יש עוד המון, לא עכשיו:) Like · Reply · 12 mins

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now