קאטהסהפיני.סיבוב שני. עגור; פרק ה'

מתי שהוא אצליח לפרק לגורמים את ההווה שלי ואייצר מפת חיים מותאמת אישית 24/7. כשזה יקרה, וכל הפעילויות שלי יוכנסו למגירות זמן ברורות, יסתיים השלב הראשון בהכנה שלי לעתיד עם מועקה, סדורה ובמידה והכי חשוב - ללא טיפת בחילה. יש לי תוכנית כתובה לתאם בין מה שהעין רואה, אוזן שומעת, גוף מרגיש ומוח מפענח, גרסה מתואמת לימאי שמצליח לחמוק ממחלת ים רק כשהוא עומד על ההגה, שומר על החרטום ומביט על נקודה באופק. אני כבר בדרך. איך אני יודע? תחושה מוזרה של רווחה מתרגול קאטה (בתף או בטית מתי תהיה ההחלטה?) וידיעה מוחלטת מה שם התנועה, כיצד היא נעשית מה לפניה ומה מאחוריה. מה הגליק? מסתבר שזה ביג דיל לשכמותי שהסתפק בהתענגות שמתרחשת מעצם ההשתלבות בתנועת הקבוצה, ושמירה על קצב עם המדריך. הויתור מראש על לימוד סדר התנועות היה סירוב להשקיע מאמץ במקום של קושי וזרימה רק למקום הקל והנוח. היו לי שלל סיבות ובעיקר יכולת לעבור את כל התקופה מבלי שאצטרך להיכנס עם הראש בסיבות שעוצרות אותי מללמוד את הקאטה הגדולה. פתאום יש משהו אחר, מכיוון אחר. עכשיו רק נותר להעביר את האיכות הלאה למטלות החיים - תחזוקת דירה, נכס, חשבון בנק (עברו שלושה שבועות מאז שהצלחתי להביט בחשבון). תהליך ההסדרה התחיל ללא ידיעתי מהכתיבה. העדפת העיוני על מעשי ואופיי הנרפה שזורם עם מה שנוח נתקל בקושי המהותי של כתיבה: תמיד קל יותר לקרוא. בזמן נתון, ויש בחירה בין כתיבה לקריאה (יעני בלי דד-ליין) קריאה תמיד נטולת קשיים והיא פעולה מספקת ומענגת יותר. כל זה היה נכון פעם. מאז שפרץ סכר הכתיבה ונותב למסגרת, התחלפה הנאת הקריאה למילוי יומי של חוברת צביעה במילים. זהו, לא בא בחשבון קריאה אלא אם כן הושלמה צביעת דף היום. סימפל אז דאט. וכשלא, נגרע העונג מהקריאה-צפייה בסדרה-גלישה בים ולא פחות מכך: נגרע העונג בעשיית הדברים שמניתי לאחר הצביעה. מסתבר שכל אלו, כשהם לא רק סו קולד בריחה מהחיים אלא שחרור מלחץ הכתיבה, מקבלים עוד רובד. ההתפרקות של אחרי מטעינה את גופי ומאפשרת לי לחקור עומקים לא מוכרים של הנאה מהגוף ומהשכל. הכוח מתאוצה בין מצבי מתח לשחרור מטעין את גופי כסוללה ומאפשר לי לקפץ מעל התניית מגבלת העונג ולשכלל עוד את משיכתי למצבי ציפה/חללית

22

תה של אחה"צ

4-5

רגל ויד ימין נשלחים אחורה. אצבעות כף רגל ימין מצביעות ל 4-5. יד ימין מברישה את הברך. בוהן לכיוון האדמה. כף יד ימין מתהפכת, בוהן לשמים, לפיפה- ימין ג2 שמאל ג4

23

-- צאי פנג לו צ'י אן לכיוון 5-4 (פעם 2 מתוך

24

(--צליפת שוט בודד (פעם 2 מתוך

10-11

25

תיקון כיוון אגרוף תחת מרפק

12

העברת משקל לרגל שמאל. רגל ימין מתקנת, אצבעות לשעה 12, מרווח כתפיים מאחורי רגל שמאל שעולה לחתול

26

שלושה צעדים אחורה

12

הליכה אחורה לכיוון שעה 6. רגל שמאל נשלחת אחורה ויד שמאל נשלחת קדימה דרך הרקה, כנ"ל ימין, כנ"ל שמאל. מסיים יד שמאל קדימה ג1 יד ימין

ג5 צד חיצוני של הגוף

27

כנפיים נוגע בשמיים

10-11

משקל עובר לרגל ימין, שמאל עולה לחתול, עקב ואצבעות נשלחות קדימה לשעה 10-11. יד ימין

28

(-- פתיחה תפיסה (פעם 2 מתוך

10-11

29

סבסוב חזרה לפתיחה (פעם 2 מתוך X)

12

ב. יומנאי בקצרה

1. קאטה – מאוד מוזר לעשות אותה ולדעת את סדר התנועות. תחושה חדשה 2.- ספרות עברית – תלוי איך מספרים 3. ספרות מתורגמת – לא 4. עיון – השיח של לאקאן/בנימיני פרק ז' ו-ח' האתיקה בפסיכואנליזה יהדות ונצרות. 5. קומיקס – סאנדמן 6. מדיה- יומנה של שפחה, סדרה ע"פ מרגרט אטווד 7. מדיה ישראלית - היום שהיה, למה לא כותב את זה, מדובר על פורמאט 8. נגינה- פסנתר, חזרה לקורס של רונית, 7. רב מכר – פרקים 10-13 חשבתי שלא יהיה פרק 14 אבל יהיה יזמות- מחשבות אחרי הפגישה עם יואב, רעיון לפורמאט בחיפה, חלוקה לקטגוריות

ג. יומנאי בקיר

ממרומי הידיעה שעשיתי עליהם צ'ק בגלגול הזה +שרדיוהד נמצאת ברשימת הלהקות הכי הכי שלי שעלי להימנע מטעמי באמת אני לא הולך להכנס לזה, התכוננתי לקונצרט שאפסיד. חזרתי משיעור ספרות שבו דנו בסיפור הראשון שכתבתי, קניתי גלידה ובבית אירגנתי לי קונצינורט משלי עם מילים בחלון מקביל כך שאפשר לשיר ולראות, בכל אופן רדיוהד כל שיר בינגו. היום שהיה והופה ל"יומנה של שפחה" פרק ג'. הספר הכה בראש כשקראתיו לפני שלושים, והסדרה שארוכה יותר מקריאתו ממשת את האימה, שקלטתי אז אך רק בצפיה עתה הבנתי

קישור ל-דירוג תשעה האלבומים הנבחרים של רדיוהד http://www.106fm.co.il/articles/16595

Vardhan Le Zuz celebrating birthdays with Omer Ben Ya'akov at ‎‎הצדף‎‎.

הצבתי את האחיין לצילום מנצח והעברתי לו את לפיד חגיגות יומולדת. מיציתי. שלו עוד שבוע. טקסי ההולדת שלנו אוחדו. הבן האח והנכד עם הבן האח והדוד המושלם. היו ברכות וכמעט דמעות כשאמא אמרה שנזכור לחגוג ימהולדת אחרי שהם. עומר אמר שלא יבנו עליו ולא היה מי שבנה עלי מה שהשאיר שלוש שלושה שתיים ואחת קובע זה לפסיכוטכני. ממממ...לא לחצתי עליהם על סלפי אולי הייתי צריך . טוב ביומלדת של אבא נארגן צילום כמו שהם אוהבים כזה עם מצלמה וכל זה. רעיון. לו הם נתנו המחאה לנכד ולי הם העבירו לבנק. לא שאלתי כמה. הופתעתי מבקשתו של עמר שאמליץ לו מה להזמין והנהנתי נכון לנתח קצבים שהמליצה רעות. אין כמו אמא אינדיד. הנתח היה סבאבה ושוק הכבש שלי עסיסי וקינמוני. אירוע כיפאק לנו באווירה נינוחה למופת, יצאנו עמוסי עצמות לרובין. והמשכנו תמתמ ואני לאיקיאה סייל. #קאטהסהפיני2עגור פרק ה'