שנת WAWA; ממלכתי בחגים; פרק ה' - רותעבור

יום הכתיבה האחרון של השנה התחיל קצת אחר חצות. חשבתי שזה יהיה בין פרק ארבע לחמש של טווין פיקס אך אחרי כמה שורות כתיבת רצף לקחתי כוסית קטנה של קוניאק והלכתי למיטה עם הדיאלקטיקה של אדון ועבד. רובין חיכתה לי במיטה. מהיום שנכנסה לפני שבוע שבועיים היא קבוע איתי, ויתרתי כבר על השמיכה הזאת שכיסתה את השמיכה שלי. נחליף מצעים ביתר תכיפות, או שלא.... ההחלפות האלו מתרחשות בד"כ לפני דייט, בינתיים כבר שלושה שבועות אני עם אותם מצעים.

בפרק ארבע יש דיאלוג בין דניז, ראשת האפ.בי.איי החדשה (מאלדר מאיקס פיילס) וגורדון, המפקד של הסוכן קופר. הדיאלוג הוא לגמרי קמאו של השיחה הפילוסופית והמהורהרת בין בלש האפ.בי.איי וסוכן הסי.אי.איי מ"מחווה נצחית". תזמון מופלא בהתחשב בכך שהשבוע התעסקתי בטוויית חוטים לקראת (אולי) ערב לקהילת פוסטר וואלאס בתולעת, לקריאה שיתופית של מחווה נצחית. הרגשתי כן ענק למה שעושה בעקבות הצפייה בפרק. כל כך לא קשור לכלום והנה קשור להכול. אתמול שמעתי את ההרצאה שוואלאס נתן בקולג' ועליה מבוסס המאמר "זה מים". היום בבוקר קראתי שאחד ממבקרי הספרות שחט את המאמר. עיצבן אותו ברמות שבמקום ללכת לישון הוא התיישב וקרע לגזרים את המאמר וההחלטה להוציא אותו כספר. יופי, יש אופוזיציה.

המטרה הכי גדולה שלי להיום היתה לסגור כמה שיותר פרקים ברמה הצורנית לפחות, ככה שאוכל לעלות אותם לאתר. לא להפתעתי, שהרי כבר מנסה לעשות זאת מראש השנה, חמישה שבועות הן די והותר והדרישות לא עד כדי כך בשמיים, ובכל אופן, זאת תחושה טובה, שמשהו זז, שכן מצליח להתחיל ולסיים משהו. סיום חצי הקאטה משמעותי. נכון שלכאורה מדובר בכישלון צורב שלא הצלחתי לסיים את כל הקאטה אך ההתעשתות שחצי זה בסדר, שינוי נתיב וכתיבה עיקשת מדוקדקת יותר לכיוון החצי עשו זאת. איך יהיה הלאה, אשכרא, בעצמי סקרן. יש לפחות עשר תנועות שצריך לתת להן שם מקורי ולי חשוב לשייך תנועות לסגנון (קוף, סוס וכו')

נזכרתי רק אחרי שתי רשומות (לשאול איך שכחתי? לו הייתי מעלה לפרסום רשומות משנים קודמות לא הייתי שוכח) שסגנון הדימויים בסדרה הממלכתית הוא שרטוט אדריכלי של רן מונטה. הקדמתי והנחתי אותם עוד לפני שהשלמתי כתיבה על הסיפורים מ"הפתיליה"

הפרויקט השני לסגור הוא גינת הפרפרים. יש לבנות מערכת השקיה שכל/רוב חלקיה נקנו ועכשיו צריך להרכיב אותם (ולברר מה חסר) ולשתול צמחים. היום שתלתי שלושה: כובע נזיר, לנטנה ססגונית ופיגם (רותה). בפנטזיה שלי אני משלב את אדו כאחראי של גינת הפרפרים, ממתג וממקם במפת החיפושים. הלוואי שיכולתי לאיים שזה יקרה רק עם אדו יצטרף, אני מסוגל שזה יקרה בכל מקרה גם אם הגינה תייבש עצמה לדעת.

עוד סיפורים של עירונים שקשורים לקיבוץ מאתר הספרות הפתיליה

על "דה בובואר וסארטר בקיבוץ" מאת משה סקאל

סיפור מקסים על עירוני, המספר, שבא למפגש ספרותי בקיבוץ ליד אילת בנושא "איך לכתוב על המשפחה ולהישאר בחיים". במהלך המפגש בהקשר של צאצאים/כתיבה מספר להם הגיבור אגדה אורבנית על תשובתה של סימון דה-בבואר כשנשאלה בעת ביקורה בישראל אם ייתכן שהיא כותבת כי אין לה ילדים. להפתעתו של המספר היתה במפגש אשה שהתלוותה לסארטר וסימון דה-בבואר בביקורם בקיבוץ "להבות הבשן" בשנת 1967. האשה העידה שהדיאלוג אכן התרחש ואז הרחיבה וסיפרה על הלילה שנשארה עם השניים בחדרם בקיבוץ. הסיפור על זוג האינטלקטואלים שהיו צריכים שתהיה מישהי שלישית בינם כדי לדבר נעטף במסגרת הגעת המספר לקיבוץ ומיני-סיפור של הנהג, שהסיע אותו משדה התעופה באילת לקיבוץ וחזרה. הסיפור הוא גם על מה שלא כותבים ולא מספרים: הקרע בין הנהג לאחיו, מה שאירע בין דה-בובואר, סארטר ובת-לוויתם, המקומות שהלך אליהם המספר בביקורו הראשון באילת.

כמו הסושי ומרק השורשים שלא היה מסוגל לבחור וביקש לאכול משניהם כך גם הסיפור שקרה באמת והסיפור שאולי קרה אך בכל מקרה נקרא ומסופר, שווים לטעמו וחיכו של המספר ולמעשה גם שלי, הקורא.

קישור לסיפור

על "שפריץ" מאת תמר גלבץ

זה בדרך כלל לא קל לקרוא סיפור קריעת בתולין מפי בחורה. למרות שלכאורה היתה פה עסקה עניינית בין זכר ונקבה וקריאה קורבנית של המצב תהיה חד צדדית עדין, לא נעים. למעשה, כל כך לא נעים שלרגע אני מרגיש בסדר עם תחושת ההחמצה שמעולם לא הייתי עם בתולה. הקטע נלקח מספר בשם "המתים והחיים מאוד" (שם נהדר) ומתחיל בהיכרות עם הגיבורה שמעידה על עצמה כאחת שאפשרה לעשרות רבות של זכרים להשתפשף עליה אך עדין לא לחדור לתוכה. לקיבוץ היא מגיעה משעמום, לבקר חברה. שותף ראוי להמשיך לחדירה היא לא מצאה והדרך היחידה לייחד את החוויה היא למצוא לפחות מישהו שהוא לא כמו אלו שהיא מכירה. היא בשליטה מוחלטת כל הזמן. מעמדת הגנה שזה לא משנה אם זה בדווי בסיני, שחקן כדורסל כושי או קיבוצניק רפתן, בוחרת הגיבורה באחרון, שלזכותו היא כותבת שהיה לו גוף חמים וריח פשוט וטוב. היא סבילה לאורך כל הפעולה, היא לא סובלת, לא נגעלת. היא כן נרדמת מהר וחזק, בניסיון למחוק, לעכל ולעבד את החוויה.

למחרת בבוקר רואה המספרת את הקיבוצניק הרפתן מכין סלט בארוחת הבוקר של הקיבוץ, מן הסתם לאחר חליבה. היא צופה בו מרחוק, רואה את תשומת הלב שלא היתה לילה קודם, את טיפולו הדקדקני בירקות. האם זה הבוז שלה כלפיו שמשאיר אותנו הקוראים מרוחק אליו. אנחנו צופים יחד איתה במיומנות שלו בביצוע המטלה האחראית, לא פחות אחראית מלחלוב או לזיין עירוניות. הצפייה בדרך הטיפול שלו בסלט גורם לה עונג שיישאר לשנים. חוויית אין-מגע בלילה נטול רומאנטיקה מתמלאת במגע אמיתי של אדם עם חומר-גלם. שפיכת ירקות קצוצים מלוח-חיתוך לקערה ותיבול הסלט הוא שיא דמיוני שהיא יכולה כרצונה לשחזר

"עד היום אני אוהבת להציץ ככה מהצד בהיחבא במי שקוצץ דק דק מהר מהר עגבניות מלפפונים בצל עם הסכין. בריכוז ובלי להרים את העיניים. הכי אני אוהבת לחזות ברגע השיא."

קישור לסיפור

ב. יומנאי ראפ

1. קאטה – התחלתי לתקן על הנייר את חוברת העזר, לסדר טבלה מחדש, ולגמור את הפרק בבלוג, יש תחושת גאווה 2. ספרות עברית – סיפורים קצרים של הסדרה 3. ספרות מתורגמת – לא 4. בדיוני, אנגלית במקור- אן. ספייס/לארי ניבן , סיפור קצר, עובר-אורח 4. עיון – של עבד ואדון/ / קליין, המשכתי אחרי הסיבוב הקודם 5. קומיקס - לא 6. מדיה- פה-גדול סדרת אנימציה נעורים עם הרבה זרע מסתובב 7. מדיה ישראלית – לא 8. נגינה- מקפיד. לאב מי דו גיטארה ודיג' 9. רב מכר – פרק 41 צחי ואריאל נוסעים למתחם, מרום מקבלת הודעה 10. יזמות- פגישה טובה עם יואב בתולעת, קנינו לאורין את תרגום אובידיוס של בוזגלו, קבענו עם בוזגלו להמשיך לדבר שבוע הבא, עשיתי סיכום פגישה. שזה חשוב. נתתי את המחשב לתיקון עבור נור

ג. יומנאי רשת

Vardhan Le Zuz is attending ‎שורת שיר והטיפה המרה - ערב הקראת שירה בננוצ'קה 9.10‎ at ‎‎Nanuchka ננוצ'קה מסעדה בתל אביב‎‎.

זה הימים בסוכות שמרגישים כמו פסח, יש תזוזה לכיוון ערב חג והופ, מימונה של התורה. אחרי אימון מיוחד לחג, משותף לכל הרמות והמינים, הלכנו נס, רובין ואני לתמוך בניסוי ותהיה של ערב קריאת שירה פתוח לכולם. רובין נגנבה מהחתולים שם וחזרתי הביתה להביא לשנינו רצועה וקולר. כשהגעתי שוב הערב כבר התחיל, הגעתי דקה לפני שהיא עלתה. מזל. ככה בלב שקט אוכל לדרוש את ליטרת הסלפי. בדקה הזאת רובין הספיקה להחריד כמה חובבי שירה במרדף אחר אחד מחתולי הבית. הייתי חייב להיות אסרטיבי. המקום הזה מעודד אסרטיביות היא כותבת שהיא מעריצה את ננוצ'קה. לא יכול להיות שהיא רוצה שאזמין אותה לבוא, כאילו לסוג של דייט נורמאלי סביב שולחן ושמדברים? יכול להיות אמר נס וניגש לקחת מהמשקאות שהוגשו על חשבון הבית כדי לעודד לעלות לבמה. זה עזר. הקהל מגוון ונוצרה סביבת חממה, כזאת שמאפשרת למי שהחביא את המילים בידני להוציא. יש כאילו שהקריאו משל החבר/ה שהתבייש/ה מאחורה. עדין, אני סקפטי אמרתי לנס בסוף הערב. היא כל הזמן אומרת שאנחנו בשביל להזדיין בשביל להזדיין ופתאום דייט, אנסנו סלפי עם המשוררת שבורת לב מבטחוניסט שהבריז לה. מי הפריבלג פה, מי? ה היא מצטלמת רק שיער ואפשר לכתוב שהיא מוצצת לנס. מציצות זה טוב בערבי שירה. בסוף מתחרטת, היא כותבת שירה לא מוצצת #ממלכתיבחגים פרק ד'

Zomby - Spliff Dub Sukh Knight Remix

הקיר משתף אותי בשמחות. ביקרתי מספר דקות בשיעור ליל הושענא רבה בבר אילן ומחברותא מוסיקאלית של אחת מגיבורות הרשת שלי שחזרה מהודו היישר לבית המדרש. הייתי נותן יותר פרטים אבל אחרי הפיאסקו של אתמול (פוסט שצונזר) אני סותם. למרות שיצאתי גדול עם הגרוזינית הצעירה ובגלל זה היה שווה. היא פירגנה לרעיון של הדייט בחלק הראשון ונתנה לי על הראש שיצאתי אידיוט בחלק השני. היא שלחה לי ריגשונים מהטינדר ואפילו עודדה אותי לצאת בחצות למרפאת חיות ולגמור כבר עם החיסונים לרובין. למה משמיצים את הדור הצעיר?

אני מתעסק בהמון דברים ועושה אותם שוב ושוב. יש שיפור מעשייה חוזרת בחלקם ובאחרים שחיקה. בנהיגת לילה יש שחיקה בביטחון. אני מאט שזה נחמד. האיטיות הופכת להיות מרכיב במשוואה. זה מוזר, התבונה, זאתי שמתווספת לגיל וניסיון ולא קשורה לשכל ולהיגיון, פועלת להפוך כל סביבת חיים לנוחה. בחגים משועבדת תבונה אישית עם תבונת הסביבה. העבד שבי שונא חגים כי הוא מחזיק מעצמו חכם ומתוחכם. האדון אוהב חגים. רק דבש #ממלכתיבחגים פרק ה

Michal Geva - In charge - Live

לאחר ששמתי את zomby spliff dub remix מתחת לראגה דרופאד עם בנסורי ונשמע לי סבבה לגמרי הרגשתי מוכן לכלבלב את פלורנטין הומה ישרעלים. בזכות פייסבוקלייב ושאר צינורות התבוננתי בעונג איך יהודים חוגגים. שמחתי לקרוא טרוניות על איזה פרצה תורנית שמאפשרת לשמחה להתארך עד לא ידע כזה. הלך עליהם מה שאנחנו נרקוד פה בעתיד שנהיה עשרות מיליונים במגדלים צפופים, אחראים לבלגן בזיכרון האקראי של העולם #ממלכתיבחגים פרק ה'

Raga Marwa - Dhrupad vocal and bansuri by Aliya Rasheed and Virginia Nicoli

Footsie - '1 Spliff'- (zomby spliff dub remix) produced by Sukh…