פוסטים אחרונים

מעבר; פרק ד'


מה, להאשים את שעונחורף שפעם ראשונה שויתרתי לעצמי השבוע ולא מילאתי את מכסת סופשנחת? הויתור היה קל משחשבתי. יחד עם הדברים הנוספים שמוותר עליהם - ים, אימון בית, משמעת סמים, לחפש דירה - צמצמתי עצמי לאריזת בית ו"פקידת לילה. לוקח לי ארבע חמש שעות לארגן את המוח עד שמגיע אליה, בדרך כלל בצהריים. כל שטות מסיחה אותי בצורה מוחלטת וזה מבלי בכלל להחשיב את הסחות הרשת, שזה סתם עוד התמכרות, פיצומוח למסכמוח. ואני מה זה לארג' ומפרגן לעצמי. חותם על זה שאני בטופ הכותבים שמפרגנים לעצמם. מה אני בסך הכול רוצה? להגיע לשלוש שעות "טובות". וטובה זה פאקן נוסחה פשוטה: כמה משפטים שלא אקיא אותם החוצה מחר, פסקה שמעידה על הבנה טובה של דמות ועלילה. תחושת סיפוק והרבה הקלה על שעמדתי במשימה ואמרתי את שלי. יאללה נקסט. הקריסה לויתור התחילה אחרי שמספר שעות בלילה גללתי, ובהיתי וגללתי ביד 2 דירות להשכרה אשקלון. עכשיו, מעבר לתמונות שרובן מכוערות אני כבר יודע מה מסתתר מאחורי שמות כמו אגם דלתון והמלחים. גם שם ויתרתי והקפצתי מחיר במסננים. אין באמת הרבה ברירות. קיפצתי במוח בין תמונות מטושטשות לעיתים חסרות הקשר. בקלות דמיינתי עצמי בכל אחת מהן. היה ספיישל ניק קייב, התאים מאוד לבהיית גלילת יד2. מזכיר לעצמי לא לחשוב בקמצנות, כן להמר על עתיד. במקום לחפש בורח אל הכתיבה ומהכתיבה אל האריזה וחוזר חלילה. האורז שבי יוצא מהארון. נקפו שעות, הפסקתי להשלות ("השלו"- הפועל של אשליה ו"שלו" השורש) שאראה משהו מעניין, סתם לא מתנתק מהמסך. בסוף, כמו רוב הימים לאחרונה, צנחתי לערסל ולטווין פיקס. המוזרות הזאת של הסדרה, היותה כלי התבוננות במי זה שמתבונן [האם את/ה צופה בעצמך צופה בסרט] היא סדרת ההסחה היחידה שמסוגל להכיל. מנסה בכוח לכתוב, זה טווין פיקס או כתיבה, לא כוחות. טקס ייבוש המוח חוזר מדי יום. רבמכר לוקח ממני את הכול (מגוחך כשסופרים כמה מילים תחל'ס כותב) מספר לעצמי שצפייה ערה ואפילו שמיעה מנומנמת של טווין פיקס שווה להכול. וזה כנראה כך. זה לא מקדם אותי בתסכול שלא יכול לכתוב על מה שלא קורה ביני למאיה. אין חיבובים, הודעות, כלום- אי פינג שזה פונג אחד גדול מצד שנינו. גם הקושי לכתוב על הסיפור של נגה אלבלך, סתם סיבוך שיצרתי שמחפש התרה. טוב אולי אמצא איזה התרה איפה שהוא...

בצהרי שבת קרו עוד שלושה דברים עם חשיבות רגשית. הראשון והחשוב ביותר היה תחילת עבודה עם נור. היא התיישבה באחת בצהריים תולעת ספרים ועבדנו דרך הרשת. חוץ מסיפור הכיסוי שלה שמה לדאוג לערב פוסטר וולאס בפברואר ולנסות אולי להרים חוג פסיכולוגיה לנוער התחלנו ליצור טבלאות של מה שצריך לעשות ויישרנו קו על תוכנת הניהול אסאנה. אחת לשלושה חודשים תוקף אותי התקף אסאנה. מרתק לראות איך הם משתפרים שם, רק עובדים בשביל לעשות לנו טוב ובקצב מהיר משלנו. פגישות העבודה עם נור יתחלקו לשניים, פגישה פנים מול פנים בארוחת שישי ודרך הרשת במהלך השבוע. מסתבר שמאוד נוח שבת. היה גם נסי. הוא הגיע לראות אם כדאי לו לקחת את האופניים עם הכידון הגבוה. הוא אכן התרשם מהכידון ואף יותר מהשלדה אך נראה ששווה לו לקנות חדש. גיששנו לראות איך אנחנו מתנהלים האחד עם האחר, והחלטנו בלי להחליט לתת לזמן לנהל את מערכת היחסים והעבודה. טמונה בעיה בעובדה שאני סוגר אפשרות לנהל כל שיחה שהיא לא על ענייני עבודה. אחר הצהריים המאוחרים ברט כתבה. הצלחנו לכתוב ארבעה משפטים עד שהגענו למצב של קיר מול קיר ואז נשרנו לצדדים בלי עימות ישיר. פגעתי בה עם המשפט שמישהו היה צריך לקחת את עמדת הבוגר האחראי. זה נכון. ל -15 שנות הבדל יש משמעות לעיתים. בכלל יש לי היום יותר דרישה מעצמי לקבל את תפקיד הבוגר האחראי. אני חושב שזה גם בגלל שלפעמים יותר נוח להיות כך גם במערכת היחסים המקצועית עם תמר, שעורכת עכשיו פרקים נבחרים מהספר, הרגשתי נכון לקחת החלטה לא להיפגש ואפילו להימנע ככול האפשר משיחות טלפון. יש לי הרגשה שזאת גם ההחלטה שרנה עשתה לגבי, ככה שיש מצב שאולי מדובר בהנחלת מסורת חדשה. בכלל באופן כללי אני רוצה לבנות איזה מחסום ביני לעולם, אבל כזה שלא ייצור תלות בגורם המתווך. זה היה יכול להיות מסובך לולא העובדה שיש לכתיבה השלכות (אופני ביטוי תרתי משמע) שמפשטות את היומיום של החיים כל עוד לא צריך להתפרנס ממנה. לא בונה להתפרנס ממנה. האתגר הוא לא לנצל, לא לסחוט ללא צורך את המתנה שקיבלתי בלהיות משוחרר מהמתח סביב השגת הכסף, מהצורך להקשיב לכאלו שאין צורך להיות איתם במגע לולא הצורך הכספי, שלא חובה להישאב לכלום לבד מעצמי.

שבת ערב. חושך. מני נפתלי משדר מפתח תקווה. שכחתי לכתוב שהסנסציה בארוחת ערב המפוארת שהיתה (אוכל ועוד אוכל ועוד אוכל והרוסטביף שלי כמובן) היה פוסט שיימינג על משה עמית, בכיר מאבא בבנק וסוג של גיבור ילדות. מעבר להיותו ידידותי הוא היה חבקן ומתסחבק (שעכשיו אמא מספרת שזה לא היה לה כל כך נעים) מממ... לא נעים, מקווה בשבילו שלא יהיו עוד תלונות, אחרת זה רע. החודש הזה נשים בגל עולמי של להוציא החוצה, ניקוי אורוות כללי. אני בעד חבל שזה לא ממש מעניין. סיטואציות הניצול כל כך דומות. קצת מעניין לראות את התגובות בינן. התחושה היא שכשתיגמר הקזת המורסה יתחיל, לפחות בישראל, משחק חברתי/מוסדי עם כללי התנהגות חדשים. יש כאילו שעדין מתקשות להפנים את העובדה שאלו הן השנים של הנשים. עכשיו זמן המהפכה (אחרי טראמפ מועמדת רפובליקאית לנשיאותJ זהו, ניסיון אחד כושל לכתוב על סיפורי הקיבוץ ויוצא להתכלבלב. בהודנא שומע הרכב מוסיקאלי, זוג ששר באנגלית ומתאים בול ל"מהתלה אינסופית". הם מוציאים קליפ, בקרוב ביו-טיוב. סימנתי, רשמתי, נראה מה יצא

https://www.youtube.com/watch?v=Ajn1DJ_inp4&t=2s

ב. יומנאי ראפ

  1. קאטה – לא רוצה לחשוב על זה או שכן ועכשיו אתרגל אותה? 2. ספרות עברית – לא (ולא מחשיב שוב את אלבלך ועוז 3. ספרות מתורגמת – לא 4. אנגלית - אן. ספייס/לארי ניבן, ירח הפכפך, מה יש לומר על חורי אדם מכוסים שוקולד? 4. עיון – על עבד ואדון/ / קליין המשך 5. קומיקס - לא 6. מדיה- טווין פיקס פרקים 14-16 7. מדיה ישראלית – לא 8. נגינה- מקפיד בשלשת רבעי כוח 9. רב מכר – פרק 46, ויטאלי מבשל בטיפה הכתומה, שרוך מנהל עניינים מיום ההולדת 10. יזמות- קנינו בשעה טובה מחשב לנור, פגישת עבודה ראשונה שלנו, היא בתולעת ספרים אני בבית, היה מעולה, פתחנו אסאנה וחשבונות וכו'

ג. יומנאי רשת

Vardhan Le Zuz is at B-Side Records.

הדבר הנחמד ומפחיד בשוליים זאת הקרבה לאמן המופיע. הלא נורמאלי מתממש במרחק נגיעה. היה משהו מערסל בשילוב קולם, הגיטרה והקלידים++. זה לא יהיה לי בתום משמרת שבת כפולה באשקלון. אתגרתי את הצמד לגולדמן הבא עלינו לטובה ונפניתי לשווק לבי סיידים עוד רעיון גאוני. דווקא התקדמנו. אולי אני באמת נהיה יותר ברור? זה היה נחמד והרגיש חגיגי, זריקת גולדמן ראשונה לקדם-פתיחת עונת ההפקות #מעבר פרק ד'

ג'קי ורימוך - במעבדת הצעצועים - קפיצת חלל

המשיך להרגיש חגיגי גם למחרת. בשיחת ספרות עם אורין הקראתי בפעם הראשונה לקבוצה פרק ראשון טרום-הגהה מגרסה 5 של "פקידת לילה". מעתה אשתדל להתרגל להפסיק לנפנף במשפחת רבמכר שאליו הסדרה משתייכת ולתת למילים לדבר. בחזור הקפצתי את אורין וסיפרתי לו סיפור. רציתי בכלל לדבר על משהו אחר ויצא לי סיפור, מהנדירים עם התחלה אמצע וסוף. בלילה צנחתי לערסל לטווין פיקס כקבוצת תרפיה. למחרת הגיעה הגהה ראשונה של הפרק הראשון והשני. לא העזתי לפתוח. בתום הכתיבה נמלטתי לזריקת לאקאן במופ"ת [על האובדן שמניע את אכילס, היגיון פנימי של מיתוס ולמה רק שקרנים יכולים לדבר על אהבה] וטראח יוגה ערסל מול מראת טווין פיקס #מעבר פרק ד'

David Lynch & Chrysta Bell - Bird of Flames - Chel White

בצהריים באו מהעירייה להודיע רשמית שהבית הוכרז כבית לשימור. ממממ.... הם לא ידעו על מחזיר אהבות קודמות או הספר. שהם הלכו הפלגתי עם האחים ברייט לעתיד שסביב אגן הטבילה וגינת פרפרי קנז יפוזרו שולחנות. אח"כ, קיבלתי דו"ח על בלי רצועה ברח' העלייה בדרך לקניית מחשב נייד לנור בתלם1 בחשמונאים. האוצ'. 475 ₪ . זה הטעין לי מנועים, והייתי חייב להוסיף לתקציב המשוער כפליים מהקנס, שאהיה כלי עוד יותר סבבה לזכור שבסדר. #מעבר פרק ד'

GZA - Liquid Swords

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now