פוסטים אחרונים

ז המדריך לקארבר; פרק ב'


טעות וטעות נוספת כשניסיתי לתקן חיסלה את האפשרות לאונן על טיפאני באמבטיה ושלפה אותי רועד ליישר את עור הברווז מול אנה פדרובה מנגנת רחמנינוף שיצא בשאפל למזלי. נענעתי את האגן עם חישוק דמיוני משתדל לא להרטיב את החדר ןסימנתי בוצע על תרגול יומי. רוב המבצעות ברשימת השמעה שלי הן נשים אבל זה לא משנה. בעצם כן. בעמוד 64, ארבעים עמודים מפתיעים מאיפה שעזבתי אותם ובאמצע מת רודי שכה העדפתי להזדהות איתו, קלטתי אותה. היא הכלאה של תמי, אחותה וחברה לוחשת לסוסים עם חווה בפורטוגל. כן, זאת היא. ראיתי את נל זינק שנראית סבבה (גיבן שפחות נמשך לבהירות) ואלוהים כמה חמודה היא מדברת. ועדין מעדיף אותה טיפאני. לולא התקררו המים במהירות טיפאני, שמחקה את זינק בדמיוני, ואני היינו מתאחדים. בפועל, לו הכרנו, כשכנים או כקולגה של בעלה חובב חילופי כנראה שלא היה קורה דבר בינינו. היא כמוני יותר מדי, מאלו שאוהבים שהיוזמה תגיע מהאחר/ת. אבל היא אוהבת להזדיין, מחשבתה משוחררת, היא רואה נכוחה את עצמה וסביבתה והכי חשוב - משעשעת. זאת אומרת שבתנאים מסוימים אם אקזיסטנס היה רוצה היו סיכויים לזיון דאבל כייף. בכל אופן נשלפתי יש ציפורים בחוץ ממש מעלי והן נתנו קונטרה למוסיקה. אחר כך דברים השתבשו ונפלטתי רועד מקור בסוף החלק השני של הקונצ'רטו כך שלמזלי הסתחרר ולהתחמם באלגרו, החלק השלישי מרומם הנפש שהעיד לעולם שרחמנינוף צלח תקופה קשה. רובין הגיעה ולקלקה מספר פעמים, סימון טריטוריה, להזכיר שלא יצאה, וחזרה לכורסא. טוב אחרי זה התלבשתי וכל זה, חיכיתי למים שהתחממו כדי שאוכל לרחוץ כלים וכתבתי מכתבים. זה הקטע שלי עכשיו. מסתבר שאכן יש התקדמות בעקומת תקשורת קולי לעולם. מכתב לאחר/ת הוא שיטה טובה לשחזר מנהלה שלמה שחלקה נמוג במהלך היום או נמחק כמחשב בספריה. הוא גם שיטה מעולה לפקח על הרשלנות שלי. למשל לא לעשות דאבלצ'ק ולקבוע את הבhav לשנת הכלב שבוע אחרי. כל כך נגעלתי מעצמי, כאילו מה, לא שאני לא יודע מה פאקנבלבל אותי. זה המלכוד 22 ושהתאריך יוצא על יומולדת של דיוויד פוסטר וולאס שבו, כבר לא יהיה אירוע להשקת קריאה שיתופית ברשת של מהתלה אינסופית, בועה שהתרומה לאוויר כה גבוה שאני שוכח ממנה והיא כזה שטה לה מרוצה מעצמה כי מבחינתה היא קיימת מה אכפת לה היא הרי יודעת שאזין אותה כמו עכשיו ולא רק זאת גם אני עלול לנפח אותה עם הסיפור לתחרות סיפורי הארץ שיש לי שבוע להחליט מה אני כותב. בכל אופן החלטתי על המקום שאני לא מתכונן לכתוב לשורה על כך אלא לספר לו כשאגיע אליו לכפר יחזקאל במסגרת טיול שהחלטתי לא לחכות לבצע אותו כשאגמור את משימת השלמת הסיפור ברבמכר אלא וואטאבר. אני צריך לקחת אחריות שלקחתי מורה לכתיבה שהשלים ספר אחרי שבע עשרה שנה. הכול רגוע. הכול בסדר. הכול ירוק. הכול פורח. איפה היינו. בבית יש לי עוד כמה שעות עד מסיבת הפתעה. ממשי רגשי מבעבע בבטן מסיבת הפתעה ונחמד להידבק באנרגיה. יכול להיות שזאת מסיבת ההפתעה הראשונה שאני משתתף בה? כאילו זה לא הגיוני או הגיוני אלא אם אשתחרר מהנחה שאני יצור חברתי מוצלח. הכול ממסיבות הפתעה שראיתי בסרטים תחושת המוכרות המוחלטת ל שששש שששש הנה היא מגיעה, צחקוקי שלא תזהה את האוטו. לי לא בא לי לקלקל את ההפתעה מה שאומר להגיע בזמן וכל זה. לחץ. בסדר. הכול בעודפות מרגיע עצמי לתוך השבת ומרק העוף שעשיתי. בגלל הספר הייתי חייב לאכול ציפור ואני שונא לאכול ציפורים אלא אם זה רוטיסרי כזה מוצלח כמו הברווז אתמול במסעדה, בכל אופן בסופר-זול למטה הציעו שלושה (שלוש בשביל עידו וגלעד צוקרמן:) קילו כנפיים בעשרים שח, זה מעולה למרק, רובין תאהב ולא בא לי שום מרק אחר חוץ מהמון שום במרק כנפיים

שיפור במיומנות מוליד נפילות מסוכנות. אמת כואבת שמפלחת החוצה את מי שלא ולו במעט סאדו-מאזו. לימוד לאקאן עוזר לא פחות מאימוני הגוף שהרי מדובר על ניסוח שליטתך במרחב (איזה גשם נהדר יורד, הפסקת מרק ולהביט על גשם יורד על ים)

Rachmaninoff: Piano Concerto no.2 op.18 - Anna Fedorova

ב. יומנאי ראפ

1. קאטה – כלום 2. קארבר –לא 3. ים – לא. 4. ספרות עברית – לא 5. בדיוני מתורגם – תיאורמה של התוכי/גדג', 6. בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – לא 8. קומיקס – לא 9. מדיה- סופרבול, הבלש המזמר, נרדם ונרדם 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- לא 12. רב מכר – סיפור רבע שני 13. יזמות- הרבה יזמות בית

ג. יומנאי רשת

ברובד הממשי של הפאקנסמלי הגעתי דקה לפני הפגישה, עתה משהחלטתי שרק טרומבון יפצה אותי על הפסנתר שגדול על המעלית אני מפטפט אליו כנשפן לנשפן. חמש דקות לאחר תחילת הפגישה המשולשת היא התפוצצה. נשארנו שניים יצאתי להפסקת קפוצ'ינו בפינה #זמדריךלקארבר פרק ב'

בסדר אקזיסטנס הבנתי את הפאקנרמזים אני בבית. גשם התחיל בדיוק כשסיימתי לפרק את העצבים במטבח בסלט, טופו אצות וכו' וארטישוק. עמדת המחשב הקבועה שלי בספריה מול החלון, שעדין מתפקדת על שעון קיץ ולא ראיתי בכך בעיה, מחקה שעה קודם/שעון קיץ שש שעות כתיבה שזרמה דווקא היום בקצב מהיר וסבאבי. כשבנימה ספרנית מוכרת מימי בלה ספרנית "בארי" הבהירה הספרנית את מצבי דפקתי מכה לקיר. היא הרימה גבה. טוב לא יכולתי להתאפק, נותרו שאריות מאתמול. קרה המון. שנתחיל קדימה. זריקה לאקאניאנית על מראות ותעתועים אחרי אימון סידרה לי את השיבושים בהתהוות אני עם ג'יגול ההפקות. מחוזק נכון לחפצן ולהתחפצן אספתי את שורה, שותפי להבhav לשנת הכלב וקיימנו בעמידה בשינקין עשר דקות שיחת עבודה יעילה ונסענו לתחנה המרכזית. הוא בדרך לכפר יחזקאל או אריאל או בכלל להישאר בתל אביב. הבטחתי לו אוצר, אשרם שאין כמוהו מסתתר, טראסט. קיימתי. הוא ממש טירון ולא הכיר בכלל את קומה 5 והאוצר היידי פרברטי לתפארת גולדמן והאשכנזים. היתה כזאת אמפטיה לרעיון שבאמבטיה למחרת מתאושש מהTLVה, קלטתי שזהו, הקווידיץ' בידי, מעכשיו נו מור מעצור. #זהמדריךלקארבר פרק ב

David Byrne & St. Vincent - Who

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now