בלומלהוקארברלהולכימלים פרק ה

____----====בעבודה====----____

ב. יומנאיראפ

1. קאטה – אבוי 2. קארבר – כן 3. ים – זהו התחלנו 4. ספרות עברית – ספר הכפולים נורית זרחי 5. בדיוני מתורגם – הסיפור של שם משפחה האחר/אלנה פרנטה 6. בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – לא 8. קומיקס – לא 9. מדיה- אגרוף הברזל, פטריק מלרוז, הכתר 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- שויין 12. רב מכר – שרוך בירושלים 13. יזמות- תולעת אומרת שלא רוצה. קיפאון. לא ברור

ג. יומנאי רשת

את הלילה ובוקר העברתי עם הסיפור של שם-המשפחה החדש/אלנה פרנטה, הצצתי לבנות כמו אבא של נינו. בתשע אמא התקשרה ושאלה אם אני רוצה שהם יבואו לצהריים. אהההה....... כאילו מה, מסדר ניקוי-בית, תירוץ לא לכתוב ותוכן לעתיד. ברור ברור כאילו מה, מתי? בצהריים 12. 12 זה בעצם 11 כדי שיוכלו לחזור מוקדם. עוד שעתיים. רובין שלשלה במרפסת כך שלא היתה שאלה איפה להתחיל, יאללה חג המים. איך שהשפרצתי את הדלי הראשון עלה לי הראיון לנאום לאומה תוך כדי שטיפת כלים אצל אלה נובק על מצב יום בלום, ההחרמות הפוליטיות והאישיות שכרוכים בשפשוף פאלוס ג'וייס, וכמובן כמובן התוכניות לכנס על הסמינריון ה-11 של לאקאן על ג'וייס. ההבזק שלי במטבח שלה היה כל כך ברור שידעתי שהסתבכתי. אהיה חייב לקדם את זה בשביל להיפטר מהרעיון הזה. מאיפה הוא הגיע לעזאזל. אלה וקרן לא מדברות איתי. חרדה מוסתרת שהם מגיעים לאשקלון, עודפות רווחה שעברה שיחת טלפון בלי דרמה, המים ביום פאקנמים. אני חשדתי בלנה ולילה צ'רולי, איזה שם משפחה יפה, וכל הרומנבנות הזה שאי אפשר להפסיק אותו. איך תסביר לאלה את זה? חשבתי על ערן הדס אבל א- הוא בטח בפסטיבל המשוררים חוץ מזה מה אני שפן. כן עניתי והעברתי עוד ניגוב למטבח. בניתי על מדף התנור שנמס בחום של עוגת הגבינה שעשיתי כפיצוי לעצמי על התנהגות טובה שייקח את מלא תשומת הלב. הם הביאו המון אוכל וצופפו לי את המקרר ואחרי זה נערך מסדר שבו נכשלתי כרגיל. על סדר הפעם לא על ניקיון. היא קיפלה כל דבר בתחום ידה עד שחזרה לכורסה באמצע הסלון. רוצים קפה, עוגה, משהו, יש את עוגת גבינה מהסיפור על המדף שנזל. אתה באמת עשית עוגת גבינה? היא שאלה שוב ברור עניתי בשחצנות של אופה רק כי היא לא הביאה את עוגת הגבינה שאני באמת באמת אוהב אלא סתם פושטית ועל שלי שמתי קצפת. הם החליטו לא לאכול כי אין שולחן אוכל והלכנו למסעדה סינית. פגשתי את אחת מהספרניות שלא אומרות לי שלום בספריה וכמובן שאלתי אותה אם היא מהספריה כדי שתעיף בי את מבט מה אתה מטריד שיחזק אותי להמשך השיחה איתם. השיחה עברה בהכי נעים שיכול להיות באופן יחסי למפגש של אנשים שנפגשים כי צריך להיפגש ובשביל זה יש חג. הם נתנו לי כרית מתנפחת לאמבטיה מהבריכה בדיור מוגן, כזאת שלא מבאס לנפח והסתלפפנו לתפארת המסורת#בלומלהוקארברלהולכימלים פרק ה

Vardhan Le Zuz is reading Jacques Lacan with Yehuda Israely at ‎‎בית השחמט - מרכז סול וסיסי מרק‎‎.

החום הופך אותי לגשושית שכזאת. רוכב בתוכה, גלולה מתאווה לכל צורה זז בין חדרים לוחץ על כפתור מעלית והולך לספריה. אחרי, מנצל אותה בנסיעה לארץ תל אביב. בדרך ניצלתי את המצב שכולם מעולפים ואין תור בפלאפון. הייתי לקוח מרוצה בהוט מובייל ועזבתי. לא יכולתי לעמוד מול ה4G שמנצנץ מול העיניים מכל פאקנגוגל משעלה הרעיון המהפכני לשנות חברה כי בלאו הכי צריך עוד מספר שלוחה לאימפריית בתלם משחקי חברה. בקיצור צריך סים. צריך ללכת, לא סתם לשכוח לנהל מהבית. כישוריי הרגילים ביצירת תקלות העסיקו את המתלמדת ושתי מנהלות וכך היה לי מספיק זמן לשוטט במרכז המסחרי לברר לגבי מזרון אוויר לישון בטבע ולהעריך את תזמון רכישת שתי הבידוריות ליום בלום המתקרב והולך, ההוא שרק לדבר בראש מסוגל אך עם מגמת שיפור מוכחת. בגלל שיש לי יותר מזל משכל הצלחתי לתפוס את אורין לעשר דקות שיחה. הוא לא מעניין אותו בלום מעניין אותו וולאס. ברור שהוא לא יודע על האירוע כי הוא מחוץ לפאקנפייס זמנית שיכול גם להיגמר עוד שניה אין לו ווטס אפ. מרוב נרקסיזים ראשוני שניוני ושלישוני נעזרנו התערבנו וניצחנו כמובן בלהוכיח לשתיים שישבו לידנו שאין סיכוי שהבר מן הסופר חביב שנתן לי מיד את האספרסו יראה שאורין גם רוצה אספרסו. משם למרכז הישראלי. איך שהדס הזכירה לי שהיא מרחובות חשבתי כמה אורין וולאס ורחובות הולכים ביחד בעצם קרית טבעון ובאר שבע אז וול. אימון מתקדמים שלישי עם ברונו וחנן, חמישי לפני אחרון. אחרי גשקו משתנה סדר אימונים. לפני זה עושה ברונו עוד ניסיון סרק ללמד אותי משהו. לא יכולתי להשאיר את רובין במכונית אז נכנסנו לשיעור אחרון בסדרת השיעורים המרחב הקליני של פורום לאקאן. שתי תובנות מדליקות לי את כל הנורות ברררררר הללויה א- שדיבור אסוציאטיבי [ולכן כתיבת רצף] הוא מצב חרדה ב- אם כל הקטע של אנרגיה חופשית שווה למועקה וכו' ת'חלס כשמצב ראשוני במוח הוא פנטזיה [עיבוד קלט פלט] וניסוחה במוח נעשה בהסמלה הרי שהוצאת סימנים ומסמנים טבעית כפעולת עיכול וילינה לא היתה וכך תודה אלוהימה במקום שיחת מיתוג השתקלנתי ברדיו חיים של אחרים פוצחים בחגיגות יום הולדת 77 לבוב דילן #בלומהלהוקארברלהולכימלים פרק ה

הפוסט של יואב שנגע בטראומת יקיצה מיד בפתיחת גלילת הבוקר כיווץ לי את המעיים מהזדהות ומכעס. הכעס עוצמתי ובשני קולות פרץ מקיר הבוקר זה שבלאו הכי מטיח לעין את נודדי לילה ומשכימי קום מכורח ועונג לתפארת בלבלת האור. המשפטים "למה לך, שאר בבית" של אמי בנימת "אתה אדיוט" של אבא נצרחו ממטמון זכרונות הבקרים שחולצתי משנתי ולהצטרף לקבוצה בגן, בבית ספר או פעילות משפחתית רבת חוקים. המשך הבוקר שלי פטור אימת יקיצה הפך את הקולות לקנון: מזמור תפילה לתולעת, זאת שהמירה עבורי את יואב מכותב לשותף בלי שאפילו אדע. טוב בעצם אני יודע. זה כול קיר ספרי הפסיכולוגיה בצד מזרח, של ההוצאה שלהם ורסלינג וכל החכמימות בתחום הנפש שהוכנס למערבל ונלחץ פעמיים. פעם אחת ביום בלום שעבר ופעם שניה ביום בלום הזה. עדין אני לא יודע מה הכיווץ אומר, האם יואב סיים לטפל בהפרעת האכילה שלי ועבר לפוסטראומה יקיצה, ואולי עברתי שלב או במקביל כך או כך תודה אלוהימה בתולענימה נעימה תודה על טיפול מסור #בלומלהוקארברלהולכימלים פרק ה