פוסטים אחרונים

קיצשקלוניקס מצויה; פרק ה

48 שעות איחור בתחילת כתיבה. שם שמש חצות מה-27 לדצמבר יצא ככה אבל מתאים לי כריסמס. האיי קאסט התחיל בשני שירי קאסח, שאריות --- הקודם נדמה לי, או לא.... הספריה מלאה. מצידי זוג בניעשרימיש מחפשים דירה, בעמדה ממול שני זכרים בני שלומיש לומדים למבחן דרגה בעבודה ובעמדה שהכי נוח לי להציץ על מסך האחר יושב חרדי. הוא חורש את הספורט ובין לבין מרביץ איזה משחקז'ואלים של ספורט, אגרוף, בייסבול הכול. לעומתו אני כזה חנון. מסורית וסט. בשביל לדלג על השלב שבו נתקע אני קופץ בעזרת הקול של מאירה. איזה מאירה, מה מאירה קשורה? קשורה מסתבר ויותר ממנה, קולה. המנגנון שבו הקול של האחר מפעיל התנהגותי/תגובתי הוא עניין. ויש את דרמת החיים שמתרחשת עכשיו: אבא חזר הביתה מבית חולים והצריבה של מאיה הסתבכה בגלל פאשלה בקריאת נתונים. במקביל הודיעו על פאשלה בכימו לתינוק בן 18 חודש. וזה פתח את השתיקה על הפאשלה ההיא. קולה של מאירה גווע, המוסיקה משתלטת על המוח. זה להסחף לשם או להשתלט. להשתלט ומוריד את האוזניות. עכשיו פתוח לקהל, האוזניים נושמות. אני נותן לזה להתעבות סביבי. מחפשי הדירה משתלב עם עם מחפשי העבודה. החרדי על אגרוף נשים באופן מובהק כתיבת הרשימה החלה כשנסעתי לאחוזה לפגוש את המשפחה. הפגישה נקבעה לאחת עשרה ושלושים שזה אומר שאוכל זה בעיה שלא מוכנים לדבר עליה וזאת כבר היתה הקלה. הכביש היה שקט, רוח נעימה, מוסיקה של להיטים. זה שספר הגברים נגמר אופטימי עשה טוב. אחרי כל הג'יפה שהיא העבירה על עצמה ואלינו, נחלצה הדמות ממלכודת הלבד/רוצה למות בעזרת חזרה לפונקציית האם ומענק חיים. כמה שנחתי בשבילה ובשבילי שאוכל להעביר ספר מרומם רוח למרות הכול.. [שלישי. 56 שעות איחור . קול המוסיקה בעמדת המחשב של הרוסים ליד החלון, יופיטר של מוצארט.] קול שלי אחד בראש עם יופיטר. זה נוח. המחסום שאחרי שער ההזזה נשבר שוב. לא פשוט להיות שער במקום כזה חשבתי והשתחלתי לחניה מול המכונית של אבא. יש מצב שהוא כבר לא ינהג יותר. לא מדברים על זה. אם הוא היה קורא, הייתי כותב? רעות חלפה מחפשת חניה וזה נתן לי תחושה נכונה של תזמון. אני מגיע מספר דקות לפניה. אמא כמובן בטלפון, אבא במרפסת. אני עושה סיבוב מהיר בבית, סוג של הולך אחריה, מרחרח, מסמן שהגעתי ומתיישב לידו. מה העניינים מה העניינים. יש ביננו הבנה שלא היתה קודם וזה תחושה נעימה. הוא מראה לי את הכסא נוח שנשבר איך שהתיישב עליו. רעות והנכדים מגיעים. אנ מפנה להם מקום והולך להכין סודה. היא סוגרת עלי במטבח, דוחקת בי שאחליט מה אני אני רוצה. קודם רציתי סודה עכשיו תה אולי קפה בכלל. היא בדרך שלי וחוזר לסודה. אמא אומרת שיש סודה בטמפו ולי יוצאת נהמה. קצרה, עדינה, אך נהמה. הנהמה היא קיצור של ראיתי לא בא לי טמפו, לא בא לי להתבאס שבטח אין גזים ותעזבי אותי מעדיף סודה סטרים. היא מוותרת והולכת. הסודה סטרים משפריץ החוצה. אהההה.....בגלל זה יש טמפו. מנקה את המים המוגזים שנשפכו לפני שהיא תגיע. עכשיו נותר למצוא לימון. הכול פה מוחבא ומסתיר שימוש במזון. מוצא לימון, חותך פלחים ומקפיד לנקות ולשטוף. אבא רואה את הסודה עם הלימון ורוצה גם. חוזר שוב על התהליך. רעות נשלחת למשימה בסופרפארם ואנחנו מנסים לחשוב מאיפה בכלל הגיע אליהם הכסא שנשבר, אף אחד לא זוכר אבל זכור שהוא לא היה בדירה הקודמת. הכסא חוסם את הדלת. אני לא מתאפק ודורש החלטה מה לעשות איתו רק שלא יחסום את הדרך. מוחלט שלא להחליט בעניין הכסא. הוא מוזז הצידה ואנחנו נכנסים פנימה כי חם. אמא שואלת אם רוצים אבטיח. עדו רוצה. בעשר דקות הבאות היא תחתוך את האבטיח בסכין קטנה לחתיכות קטנות, תחלוק אותן לשלוש צלחות בינוניות ותגיש לנו: לעידו שביקש, לאבא שרצה ולא ביקש ולי שלא רציתי. אבא קם לוקח מהשולחן את צלוחית האבטיחים. ידיו רועדות ומספר חתיכות נופלות לארץ. אני מזנק מרים. יש תחושה כאילו אבא בכוונה אתגר עצמו. זה לא בהכרח נכון אבל היה פה משהו מוזר. למה היא לא שמה את הצלוחית לידו. למה הוא לא ציווה עליה כדרכו. אולי רוצה להראות כמה חמור מצבו. נור בטלפון, עידו טוחן את האבטיח בהנאה ונשכב. בינתיים הטלוויזיה לא פתוחה זה כבר טוב. רעות מגיעה. אני נזכר שיש לי ספר בשבילה. כשמגיש לה את ספר הגברים חוטפת אותו נור מיידי. ממממ....זאת הפתעה. רעות מאנפפת שהיא התחילה וזה סתם ספר. נור, שרק הספיקה להציץ ואני מחליפים מבט של למה שתקראי זה לא בשבילך. זה מוזר כי למעשה הבאתי אותו בשבילה, חלק מאיזה עוד רעיון גאוני שיש לי לגבי חוגי קריאה במקומות עבודה , ואיך פתאום היא נהפכה למישהי שלא מסוגלת לקרוא את זה. נזכרתי. שהיא כבר סיפרה לי שלא התחברה לספר. ספר הגברים מדלג דור. אמא שואלת מה זה הספר ונור נותנת להציץ. היא מציצה ומחזירה. מתחיל דיון לגבי האוכל. יש אפשרות לרדת למטה לאכול או להביא מלמטה אוכל. אמא רוצה שנתפצל, שנרד איתה לאכול בחדר האוכל ואבא יישאר. הרעיון מגוחך וכולם אומרים שהם פשוט לא רעבים. לעידו ונור יש פעילויות והם צריכים לחזור. אני כבר מחכה שייגמר הסיוט ואוכל לחזור לאשקלון. לא רוצה להתעכב דקה במרכז. רוצה הביתה לרובין ולכתוב. הנכדים מתרוממים אני מתרומם איתם. לא מסוגל להישאר בלעדיהם. חילופי ברכות ויורדים עם שקיות הזבל. בדרך קובע עם עידו לעשות שיחת רשת בערב לאחר שייגמור לעבוד. רעות שואלת איפה אני חונה ואז היא לוקחת מידי את שקית הזבל כי היא חונה ליד הפח. סטטיסטית רוב הנשים שהכרתי שונאות לזרוק את הזבל. אני לא אומר לה אבל מציין את העובדה הזאת בראשי. [חמישי. כבר סופשנחת בפתח.....אתמול לא היה סיכוי לגעת בטקסט אבל נזכרתי בדבר הכי חשוב שקרה, כשאמא סיפרה על החצבת שתקפה אותה כשהיתה בצבא ואיך קודחת הסיעו אותה בקאבינה של המשאית עד לעפולה ומשם היא המשיכה באוטובוס לתל אביב ורחובות וכשהגיעה, אמא שלה לא היתה אז היא צנחה אצל סבתא שלה. ופתאום פלאש שחור הבזיק לי כי המקום ההוא זכור לי כשחור משחור, היידן הפרידה, היה משהו עם היידן השבוע ואמא ואני אוהבים היידן חוץ מזה ...צלצלתי הביתה אמא ענתה והיא סיפרה על ההצגה ואת עלילת ההצגה [מיטילפונקט .... הקאמרי ]ואיך שהם לקחו אוטובוס חזרה אתמול בלילה כי לא היו מוניות וסיכמנו שמחר נלך לראות סרט בחמש ואז נשב נאכל משהו]

ב. ר.פ

1. קאטה – לא 2. קארבר- צמוד 3. ים – חצי (אבא מאושפז) 4. ספרות עברית – ספר הגברים, פולשת/אורנה קזין 5. בדיוני מתורגם – לא 6. בדיוני, אנגלית במקור - לא 7. עיון – חלל הבמה/פיטר ברוק, עת לאקאן על המועקה סמינר 10 8. קומיקס – לא 9. מדיה- בחזרה לעתיד (הו יה הו יה) להרוג את איב, פטריק מלרוז 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- לא. רע רע 12. רב מכר – ויטאלי ועכשיו נכנס לחלק של סווטלאנה, הולך לבשל את זה כבד כבד 13. יזמות- אסאנה עם עידו, יואב מסדירים

ג. רשת

זה שרק רץ לי בראש מה עושים לגבי שיעור הכתיבה האחרון לפני יציאה לחופשת קיץ, ולא מחלות של אחרים, קושלאמאשלהעיקול או חיפוש העבודה שפרצתי במרץ כאילו אין מחר ומה פתאום נזכרתי – זה כבר חיובי מאוד. עכשיו שאני אבא שלי, משקיף על כל הדבילים סביבו שתפקידם לשרתו ולא אז לא גם בסדר, התחלתי לשוחח עם עצמי בשקט ובנחת, קובע מטרות. מטרה 1 לשמור על הגג. כל יתר הסחות שילכו להזדיין כולל האוקלהומית עם המצלמה שלה. מתכנן להקריא חצי פרק מגרסה 6 של הרבמכר. אומנם רק חצי ממה שתכננתי אבל העיקר הרי שיש קטע להקריא. רוצה שנעשה סלפי של כולנו, נהיה שלישיה או רביעיה וזה נחמד. חוץ מזה אגיד ששיעור הספרות היה ביי פאר פסגה להתכונן אליה משבוע לשבוע, שגרמה לחרדות, שסימנה אין תירוצים יש עבודה רבותא. יצא כך שדווקא עם המורה הכי פחות מאיים והכי פחות עלאק שיטה אני הכי מאוים ושיטתי.

Radiohead - Jigsaw Falling Into Place (thumbs down version)

Meira Erez Lanel is with Orian Morris and Vardhan Le Zuz. July 18 at 1:36 PM · אורין, ורדן, ואני, פגישת סיכום. חבל שנזכרנו להצטלם רק אחרי שבן ויוני הלכו.

יש תמונה

Vardhan Le Zuz יש משהו מפעים ומרגש בלחפש עבודה. א- הודעה מסודרת לי ולעולם שירדתי מגדולתי ב- סופסוף יכול לקבל את הדחייה כפי שאני מכור אליה. היה עוד משהו. מאחר שידעתי שלמרות עשרות הנושאים החשובים שיש לי לדבר עם אבא הרי זה האהוב עליו והוא גם טוב בזה. מבין שלושת האפשרויות: שמירה, מסעדנות ומלונאות, הוא פסל מיד את נושא השליחויות עם המכונית בטיעונים כלכליים ומכניים. למחרת הוא אמר שהתקשה לישון בלילה שמא אקח את ההצעה לשמש פקיד קבלה במלון עינוגים ושזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לי, הוא חייב להזהיר אותי. אמרתי לו שדווקא זה היה הדבר הראשון שניסיתי ונדחתי כך שזה א- הסר דאגה מלבך ב- זה מה שפאקנמטריד אותך? אופס הפאקנ היה שם יותר מדי דרמטי. אבל בסדר. עברנו הלאה. חברת השליחויות רק הודתה שהם קיבלו את בקשתי עם קורות החיים שעשיתי לפי התבנית ופתאום אמרתי לעצמי שזה נהדר שאני יכול לשמוע בעצת אבא והכי מתאים לי שומר לילה, גולני, לא? אולי בכלל רשיון נשק...מממ... ועכשיו עם המינוי החדש לספריה, להתכתב עם ליאוניד פקרובסקי (בעקיפין עם ציפר) לגמור גרסה 6 יאללה עבודה

Eli Degibri quartet "Emotionally Available"

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now