פוסטים אחרונים

שנת אישימפונטו; חגים - פרק ב'

שיחקתי ראש קטן, סמכתי על מראה הים נטול גלים, לא הצצתי לבדוק מצבו באתר וסיפרתי לעצמי שאם יש גלים אחזור לקחת אותו. איפה... וכך לראשונה צעדנו את כל קו החוף דרומה אחרי השמורה ועד לנמל הנפט. בחניית חוף הדתיים נבחה סינית זערורית על רובין שהביטה עליה באדישות. בעלתה מיהרה לשים עליה רסן ואני נבחתי עליה שלא תעשה זאת ואף שחררתי את הכלבה מהרצועה. היא הזדהתה כמושבניקית שמבינה בכלבים עברה לא מכבר לאשקלון. אחרי יומיים בבניין נשכה הכלבה, שכול חייה הזערוריים חייתה בבית פרטי, איזה שכן מעצבן. ונכנסה להסגר. הצדקתי את הכלבה ועודדתי בסמכותיות את האשה שתתעשת ותפריד בין בניין לחוץ, סיפרתי על הרידג'ווד של השכנים שגם הוא דהר במושב עד לא מכבר, והקושי לרפא טראומת מעלית. כמה יפה לי לנבוח על אנשים חשבתי לעצמי וכשהתרחקתי מאנשים הלכתי ונבחתי, הקשבתי לעצמי נובח, והרכבתי בראש רשימת 100 משוחחי וולאס. כשהגעתי לחוף של השמורה, למראה מספר חופרים, בד"כ אבות אבל גם זוג צעיר כנראה בשלב פריחה והתאהבות, חשבתי לעצמי שצריך לעשות רשימה של דברים שנורא אהבתי לעשות וכבר לא אעשה, כמו לחפור בחול. איסוף צדפים לא שמתי ברשימה שזה עתה פתחתי א-כי זה לא משהו שמי יודע מה אוהב לעשות, בעיקר הבאתי תוך כדי צעידה משותפת לאותו מישהו (מניש/תמי) שיש לה קטע עם צדפים ושבלולי ים. ב- אולי ייצא לי שוב. למה כל כך בטוח שלא ייצא לי לחפור בורות, סתם להתחבר ל100%בטוחאמאבא הפנימיJ אחרי חוף השמורה היתה רצועה של מאתיים מטר של צבע טורקיז בהיר שכמותה לא ראיתי. הרצועה עדין נשמרה, אם כי זזה קצת כשחזרתי. מאיפה זה מגיע כזה צבע. כתבתי כדי לזכור לשאול. ככול שהתקרבתי לנמל התמעטו האנשים. מהחלק שהוכשר כמקום הטלה של צבי ים והלאה התמעטו האנשים והתרבה זבל פלסטי. ריסנתי את תאוות הניקיון ושטפתי לי את המוח במנטרה חיובית לבקבוקי הפלסטיק, המשכתי לנבוח, הוספתי קצת שירה וחשבתי על הים בבורמה. קיבלנו מים מזוג דייגים שגמרו לאכול את תפיסת היום. היה להם 4*4 קטן ישן ומדוגם כולל מתקן מים שהם ייצרו לבד מצינורות ביוב, פטנטים של מקצוענים. הצעיר דג עם רובה והמבוגר בחכה. המבוגר הוא מזן נותני עצות ובזמן הקצר שהייתי איתם בעודי שותה ומשקה את רובין במי קרח שהם נתנו לי (הצעיר לא רצה שאקח מים ממתקן המים שנועד רק לשטיפת כלים) יכולתי רק להתרשם משלוות הנפש שבה הוא מקבל את הערות המבוגר על הזווית הנכונה להחנות את המכונית כדי שמתקן המים יזרים את המים ביתר קלות. המשכנו אחרי השלט שאסור לעבור כי יש כבוד, עברנו את הצינורות שמוטמנים באדמה עד שהגענו לטראסות חוף עם שחפים ואנפות. אני חשבתי על רפול שנפל למים (בנמל אשדוד בכלל) ורובין רדפה אחרי האנפות. חזרנו. תפסתי כמה גלי חוף חזקים וקצרים ועלינו הביתה. נמרחתי אחרי אמבטיה והקשבתי לאסתרית בלצן על תרומת ההגירה היהודית למוסיקה הפופולארית, ג'ורג' ואירה גרשווין ואירווינג ברלין. בתוכנית הבאה, על 33 ואריאציות דיאבלי התרוממתי. שכחתי שניגנתי את הראשונה בתקופת הפסנתר. האוצ' נצבט הלב. שמעתי ואריאציות והכנתי רשימת השמעה חדשה על היפ הופ שקשורה לרולנד TR 808, תירוץ לחקירה ונבירה ובעיקר דחייה של כל מיני שצריך לעשות כמו למשל לבדוק אם אכן נכונה ספירת שעות העבודה או לקדם עוד משהו מהפרויקטים שלא לדבר על לנקות את הטרומבון. עלאק נובח. הופתעתי לראות על הקיר שאילה כתבה עלי, נראה לי ששווה להעתיק להכניס לבלוג. לפני כשבועיים היתה לנו סוג של היתקלות בקיר כשהיא לא אהבה שכתבתי עליה וכתבה על זה. אני כמובן התעצבנתי, כאילו מה, ונדרתי לא לכתוב כלום יותר עליה, הבטחה ששנינו ידעתי שלא אעמוד בה. בסיבוב אחרון למטבח אני רואה בידני שעל השיש שדב התקשר הוא מציע להשתמש בפס-קול של THE END OF THE TOUR לקריאה של מהתלה נצחית. מרגש אותי שהפקה רוקמת עור וגידים. ז מכריח אותי לא להירדם. אני אומר לו שא-יעשה מה שהוא מרגיש ב-שוואלאס היה די דביל מוסיקאלית ואין מה להתחשב בו למרות שזה הספר שלו ג- בוא ניתן לזה להתפתח. הוא אמר בסדר ושנדבר מאוחר יותר כי הוא ואביה נוסעים לאיקאה לקנות ארון.

ב. יומנאיראפ

1. דוג'ו – לא, מתרגל תרגילי בעיטות שליאוניד הציע 2. קארבר- כיפור וכו 3. ים – גלישה בכייף 4. ספרות עברית – גברים לבנים מתים/אבנר שץ (הסיפור על הירשפלד) 5. בדיוני מתורגם – רסיס הקריסטל/ר.א. סלבטורה 6. בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – מאמר לאקאן של אלחנן 8. קומיקס – מאמינים אמיתיים/קרול דנברס (באוטובוס) 9. מדיה- הסנדק 1, 2(כן, שוב!) ג'ק ריאן-פרק אחרון, שומר הראש (בי.בי.סי) פ1, קסטל רוק*3 (סטיפן קינג) 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- קצתוש חזרה לטרומבון 12. רב מכר – נכשל בלהביא לכיתה של אורין את מה שרציתי: פרק א, נ וסיפור. ממש לא קורה, מתסכל כזה

ג. יומנאירשת

עזבתי מיד שגמרתי לכתוב פוסט שמהלל השתלבותי בתחבורה הציבורית. מינון נכון ואופס סובל הכול. חשבתי וליטפתי החלטה אומללה לא לקחת 301, להיות בררן עלתה בשלושה 300 שלא הגיעו. קטן עלי כתבתי. טוב שהשארתי את רובין בבית חשבתי ודבר הבא שזכרתי זה את עצמי עוצר ליד פאקנביתמשפט וכותב לאורין שלא אגיע וקושלאמאשלאגד. טוב שהשלח לא נשלח. בחזרה טיפסתי שמונה קומות בגלל תקלה במעלית (דווקא לייק) שלא היתה כשעזבתי מלא כוונות טובות לפתיחת עונת שיעורי כתיבה וחשבתי שלמעשה הנסיעה היתה הדחקה מוחלטת. א- לא עמדתי במשימה להביא לשיעור מה שהתכוונתי ב- שחברה שהייתי לה לקוח משלם נאמן עמדה בהסכמים והשפילה אותי רגשית ג- שיש חדווה בתנועה, בשינוי המהיר ממצב המתנה שעה ורבע כאידיוט להסטה באחת, טריקת דלת לתוכנית והקלדתה מחדש #אישימפונטובחגים פרק ב

גידו ובוטניק - משתלבת

הבוקר היה מאלו שאי אפשר לקום. התפלאתי. שהרי כיפור הוא חג אצלנו המפאינצים. בנוהל רגיל כבר אמור במיוחד במיוחד במיוחד לתשלך בים, לקרבר אבל כל מה שיכולתי לעשות היה להיטפל לציפורניים של רובין. פעולה מעניינת כשלעצמה, מתכתב עם עשרים שנות לקה של אמא או סתם הנעת אצבעות? זריחה עלתה וציוצי ציפורים התחלפו לצליל עמום של שאיבת מעלית מעלהמטה. התרוממתי לקריאה. אלוהימה שהחזירה אותי לקריאה לא תאכזב אותי. חיסלתי את שארית סנוקראש/ניל סטפנסון. לא היה מצב לאבנר שץ. עם כל הכבוד ויש כבוד גברים לבנים מתים לא לזריחה פריכיפור. בין אונו/1 נאוה א. מרקו שם בית הדין הגלקטי מאפשר להעביר אותנו לכוכב חלופי לצורכי שיפוץ כוכב ארץ ורסיס הקריסטל/ר.א. סלבטורה שמתמחה לפי הכתוב בכריכה בעולם ממלכות נשכחות, בחרתי בישראלית. ספר מוזר. הוא כל כך לקריאה שאחרי שליש הצצתי לסוף לראות הכצעקתה, איך כולם שלווים בספר ורק אני נטפל לציפורניים. התודות הסבירו. גם כשאני אהיה מסוגל לכתוב בספסל מול בית הכנסת אכתוב כזה חיובי ואוהב. בינתיים אני סתם חרה כמו שאבא אומר. "איליאנה, את יודעת שחוק הראשון אצלנו הוא החוק הקובע כי אסור לנו להתערב במהלכו ובחייו של כל כוכב שבו אנו מבקרים. החוק הזה עלול להיראות כחוק קר-לב ומנוכר, אך זהו החוק ששמר על מהלכים נכונים בכל החלל, כדי שהמערכת הקוסמית תהיה מוקפדת ומדוייקת. מה גם שעלינו כמפעילים מוטלת אחריות חסרת פשרות. אנו מהווים את הדוגמה והמופת לכך שכל חוק הנו בלתי-מופר....איננו רואים כל פסול בכך שנתגבר את כוחכם ונוסיף לכם כדור אנרגיה שהוא הצורה הבסיסית שלנו. בצורה הזו, הכוחות והעוצמה הם מקסימליים. תוכלו למלא את תפקידכם באופן יעיל ונכון. לא תרגישו עייפות וגופכם לא יותש למוות. נלמד אתכם איך לשמור על כדור האנרגיה ולמלא את מצבוריו כל הזמן מהאנרגיה השוטפת את החלל כולו עוד מימי ראשית היווצרותו. הלימוד יהיה מהיר כי נחדור בצורה טלפטית למוחכם ונפעיל בו חלק מסוים. בחלק הזה, כמו במחשב, ייאגר כל הידע והמידע המחוברים, לצורת כדורי האנרגיה. הוא יעמוד לרשותכם" [עמ' 76] השטות הזאת אשכרא עובדת חשתי כבר יותר טוב. עשרים דק' קריאה = 76 עמ' = מינימום מכסת תרגול מדיטציה טרנסנדנטאלית. מה שעובד עובד ארבייט מאכט פאקנפריי. שעטתי הלאה. עוד שתי מכסות קריאה=מ"ט ואני כבר גב זקוף "...הפאזל האנושי החל להתחבר...הסיפור האמיתי על קורותיו של אדם נגלה. לאחר שגזע הדינוזאורים נכחד התאפשר לזנים שונים להתפתח על פני כדור הארץ...כעת היה ברור שבני האלים היו תושבי המאדים המפותחים אשר נמלטו מכוכבם ההרוס ומצאו להם מפלט בכדור הארץ, הם התמזגו עם האוכלוסייה המקומית וצאצאיהם כבר יכולים להוביל שרשרת גנטית חדשה בתולדות האדם-בן אנוש מפותח יצור שכלי בעל סגולות נפשיות ורוחניות"[עמ' 214] גמר חתימה טובה הקלדתי וחשבתי שגמר חT.M.ה טובה מספיק לקלוקיאני מצידי דימוי: רן מונטה #אישימפונטוחגים פרק ב

כיפור התקבע כיום הצצה לאחר הבזוי שהולך לבית כנסת כל יום ולאחריותרבזויימזיות שמגיע לשם רק בכיפור. כשמתבגרים יש יותר מוכרימות, והורים של וזה מבלבל אבל אז כבר אפשר לתור במרחב. בכיפור בטוח לבקר בשכונות שגרו מפצחי הגרעינים ולהציץ גם במקדשים הקטנים וגדולים שלהם. שמה תמיד היה יותר שמח והצלילים יותר יפים. בפריכיפור של השנה, הראשון באשקלון, גיליתי שתרבות חאראקות קיימת אך תודה לאלוהימה עדין לא כמו האלו שמשחקים אותה דווקא. כמו כן שהכול מוכן לפסטיבל דרום, שתערוכת צילומי אשקלון אהבתי עברה לטיילת וענתה בלי שהתבקשה על שאלת גיף הסדרה. בחצות יצאתי לסובב אשקלון. חלף בשקט חשוד. מה רק אני פאקנפעיל בשעה כזאת, איך יכול להיות... בויקי כתוב שיש 14 אלף נוצרים באשקלון. גם כתוב שאין רב ראשי ולא נבחרו רבני עיר אשכנזי/ספרדי אלא יש 11 רבני שכונות שמתקשרים ישירות עם הרבנים הראשיים. בבוקר יצאנו במקביל לראשוני מתפללים. בלבן, יש משהו זורח ומכפר וזה עושה טוב לגלישה שלי. המחשבה שלמעשה העלמתי את סנאוקראש/ניל צצה כשיותר ויותר קרה שחציתי את הנקודה שמפחיד לעצור את המהירות, שאין לבד מלסמוך על השיפוע, קארבר, שאין בור/אבן ולהיזרק קדימה עם האספלט. הירו פרוטגוניסט, האקר ובלדר ות"ן [תמיד נאמנה] רוכבת סקטבורד מחוננת לאמא שלה הובילו בבטחה משועשעת מדי לטעמי את המאבק להציל את העולם. עיצבן אותי שהשוויתי את הספר לנוירומאנסר/ויליאם גיבסון, שלא התאפשר לי לגשת אליו נקי, שניכר אותי כך שמנע ממני מלאהוב את הספר. אבל, און דה ברייט סייד אפשר להתענג על גלישה ורכיבת אופנוע עם " אל תתאגזז- שדרג היום! היו אלה מילות חכמה, ת"ן קנתה את הגלגלים. כל אחד מהם מורכב מטבור גלגל עם חישורים חסונים רבים. כל חישור בנוי מחמשה מקטעים טלסקופים. בקצה יש רגלית נמוכה, עם תחתית עשויה גומי, שמסתובבת על מפרק כדורי. כשהגלגלים מסתובבבים, הרגליות ניטעות בקרקע אחת אחרי השניה ונדמות כמעט לצמיג רציף אחד. בגלישה מעל מכשול החישורים מתקפלים למעבר עליו. בגלישה מעל מהמורה שיני המזלג הרובוטיות נשלחות למעמקיה האספלטיים. כך או כך, מתקבלת בלימת זעזועים, אף חבטה, מהלומה, טלטול או רעידה לא עוברים לקרש או לקונברס הגבוהות שנחות עליו. המודעה צדקה- אי אפשר להיות גולש מקצועי ללא גלגלונים". בבית חיכה המאמר שבדרך האלימנציה (או שמא הקונפירמציה?) האלגוריתם שמשקף הסידור המרחבי הרגעי של המסך הראשי התקבע כעיון כיפור מועדף מערבין שמחה בשמחה: התענגות אחרת (לאקאן) והתנסות פנימית (בטאיי)/ חסד רדיקלי/אורית יושינסקי טרופין. הללויה

אשקלונה #אישימפונטוחגים פרק ב' תערוכת אשקלון אהבתי, תערוכה חברתית, אוצר/ת צפריר ניר ואנה כץ

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now