צצצחוקים תערוכת בחירות שוב; פרק ג

בשיעור לאקאן דיברנו על פרויד ועל המילה/מחווה "לא" כביטוי למודחק. למה דווקא אני נרתע מלכתוב על האישה משבט טונטו/אלמור ליאונרד שנמצא במעגל קריאה שאופף אותי עכשיו עם אספלט/מיכל פיטובסקי וחבורת חלומות בעב"מ/ג'יי ג'י באלארד. מילא שרתיעה מסמלת התנגדות [יש לי גם התנגדות לשאלה "למה"] .... הטיעון הנגזר להדחקת האשה משבט טונטו שמסתתר שם רצון ענק. רצון למה? [לא למה ששונא :] העובדה שהעדפתי להאיץ בקריאתו מעידה על שביעות רצון מהתוכן: קאובויים ואינדיאנים, כיבוש ארה"ב, אקדחים ועריפות ראשים. ולמרות שסיפורים קצרים פחות חביבים עלי הרי שבמקרה זה התאימה הצורה למה שנזקקתי לו בדיוק רב. אז מה היה לנו? אספלט ממוקם בירושלים. לו אבחר רנדומאלית דלת בקרית מנחם אמצא שם דמות קרובה למי שמחזיק משמעות בחיים של עפרי ומורן. כמעט בעצם. ככול שנמצא יותר בשכונה אני מזהה את הגזענות של הותיקים על האתיופים. כל פעם שנחשף לסצנה שכזאת אני תמיד מתקשה. מבחינתי אסור לחובשי כיפה אשכנזיים [שחונכתי להיותם נמוכים בשרשרת התפתחות התודעה, צאן לטבח] ומזרחיים עם/בלי כיפה [שנמצאים מעליהם בדירוג האנושי] להפגין משהו שהוא לא אחיזת ידיים ועוגה עוגה במעגל נחוגה.

לבאלארד יש את האומץ להגיד מה שאסור. ללכת הכי רחוק עם פנטזייות של פסיכוטי, להזריע בדמיון את כולם/ן. הכול זה הכול זה הכול. ולאישה משבט טונטו? בינתיים עולה אצלי התשובה שלמעשה אינדיאנים וקאובויים יותר קרובים אלי, לשפה שלי מאשר ירושלמית אספלט וחלומות עב"מ, מסרים מעוותי מציאות, פליטות של הרחבת תודעה בלתי פוסקת.

על המרפסת בבניין מולי עומד אב צעיר מחזיק בידיו זאטוטה...הנה מגיעה האם ומחלצת את כולנו. אני חייב לעזוב, אומר לעצמי ועובר ליד 2 דירות להשכרה. בסיטי, קומה 10, 3200, מיידי...איפה אני מה אני ורשימת תעדוף המשימות הכלכליות.

זהו זה, אם לא אמשיך עוד עלול להיתקע ולעכב את החיזיון האפוקליפטי של תערוכת הבחירות. אנשים לא עונים לי. הם לא יודעים שאי אפשר שלא לענות לי. עונה לעצמי במקומם עב"מ בע"מ

ב. יומנאיצ'ק

1. דוג'ו – לא...התעצלתי אול דה וואיי, 2.קארבר- שישי 3. ים – פאקנמדוזות 4. ספרות עברית – אספלט/מיכל פיטובסקי 5. מתורגם – האישה משבט טונטו/אלמור ליאונרד, חבורת חלומות בעב"מ/ג'יימס באלארד 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – סמינר 17 ההופכי של הפסיכואנליזה/גי בריול מחוברת לרגל סיום שנת הלימודים 8. קומיקס – הרלי קווין פאאוורגירל 9. מדיה- לא 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- לא 12. רב מכר – פרק ז ויטאלי רץ בפארק מול הים ביפו

ג. יומנאירשת

‏‎רנה זוהרת מהמדרכה היה הפיצוי הכי גדול להתעקשות להגיע למרות הפנצ'ר וכל זה שהבחנתי איך שיצאתי מליווי הורים. היא הלכה עם חבר וחברה ולא האמנתי שזה קורה לי. ככה מולי בול מתנה. תמתמ אמרה לי שכולם הלכו...ואני מאמין לה. אידיוט. יצאתי מעריץ טמבל והוספתי לרזומה שלנו (שלי) עוד פגישה קצרצרה. יעילה. ישר בליבה; לא סתם נאמר על טכניקת קריאה רחוקה שהיא עסקה עם שטן: אנחנו יודעים איך לקרוא טקסטים, עכשיו נלמד כיצד לא לקרוא אותם:). נתתי לעצמי ח.חת ענק ששלא התקמצנתי ואמרתי כן לתוספת חנקן בגלגלים שאמורים בכימיה עתידנית לאחות אבוי פנצ'ר לארית בחבורה. נסי התקשר, וקבענו ליד המועדון. אין השקה אבל הייתי זקוק לפסק זמן. באשקלון חיכה סטייק חזיר וחצילים לטיגון עמוק עם השמן קנולה שקיבלתי מתנה מההורים. אחת אחת מאלו החשובימות שאמרו שכבר עזבו עלו במדרגות. פאקנקפאתי על מקומי ונסי לחרדתי מתעקש לדבר על מציצות. כשדבי שתרגמה את להבין קומיקס וחברה עברו לקח לקח לי רגע להתעשת, אז מה אם היא לא ראתה/אמרה ושעטנו סופרדן עם דוברמן אחריהן עלאק לוודא שהיא יודעת על סדרת קריאה מקרוב ! של להבין קומיקס שמה נעשה מתעכב אבל חוץ מזה הכול טיפ טופ סגור בראש שלי לא יוצא לשום מקום עף מאונה ימנית לשמאלית וחזרה...והנה בלופ...עף לשמיים זיקוק מתנה #צצצחוקיםתערוכתבחירות פרק ג מייביס סטייפלס נולדה בעשירי, דיוויד ביירן מנגן מאחוריה

Mavis Staples - "Slippery People" (Live

פוסט חצי חינם פרה יומולדת סלבריישין כי אצלנו יעילים ואם כבר אז כבר

#צצצחוקיםתערוכתבחירות

היא שונאת נורמאלים, הם דוחים אותה. אהההה אמרתי הדחייה ... פה זה עצם

העניין....עכשיו מבינים למה אנחנו ממוגנטים. תסביר היא אמרה ועניתי שלעומתה אני דווקא נמשך כאש לנורמאלים, לטייל ביניהן בטיילת למשל, להשתתף בחוגים. ולמעשה לדחייה שלהם ממני נאנחתי. ואתה ...היא שאלה אוהב משוגעים? הם מצ'עממים...אני שונא אותם. כמו עשירים שמתעניינים בסבל שלהם ויש להם את כל המשאבים של כסף וזמן לחפור ולחפור. וזה בעיה? מה פתאום..בעיקר כשהם היו נדיבים, ידעו לפתוח שולחן ואני הייתי רעב. כשנפרדנו אמרתי שחייב להקדיש לה שיר, אבל של נורמאלים, ריצ'ארד קליידרמן לא סיד בארט דווקא בגלל שהיא כל כך אוהבת משוגעים ומשוגעות... מתרגשת בחברתם, לומדת איתם טולסטוי ובלזאק. צרפתי, ברור. בלי תמונות של זמר נורמאלי דוחה דוחה רק הקול שלו ותמונות של אודרי הפבורן ברור ברור ברור #צצצחוקיםתערוכתבחירותשוב פרק ג

Tous Les Bateaux...Tous Les Oiseaux - Michel Polnareff

די עם זה כתבתי לה. תמיד הייתה חרא ותמיד היה חרא אמר לי אבא ובתור

מקדשת אבות ואמהות תקשיבי לו. היא לא שומעת. היא תמיד מתעקשת שאמסור להם אהבה למרות שהיא כבר יודעת שכשאני מעביר את זה הלאה לאמא היא מיד עונה בסוף הם ירצחו אותך, אגב, סידרת כבר את הצוואה? יום מושלם. בלילה מיכל אמרה שעדיף לה שבוע הבא ובבוקר קרסו כל הפגישות שממילא לא בדיוק קבעתי כדי לא להילחץ ולהלחיץ. רחצתי כלים מחכים ויצאתי לספריה. אשקלון הפכה לעיר מכללה ובקיץ בגלל המבחנים הספריה פתוחה עד חצות. הרשת חתכה בדפדפן את כאן קול המוסיקה אבל נתנה ליוטיוב לעבור. המשכתי לעקוב אחרי קונצרט הבוקר אבל בסוף נתקעתי על יופיטר, הסימפוניה האחרונה של מוצארט. לקראת סוף משמרת כתיבה גיגלתי לשמוע קטעים ששרדו מקסאבר פרנץ וולפאנג מוצארט, הבן שלו שנולד כמה חודשים לפני שאבא מוצארט מת. על הקבר שלו כתבה יפה ג'וזפינה דה-ברוני הפטרונית של קסאבר: יאה שם אביו חרוט כאפיטף כי קידוש האב היתה מהותו. אחרי הספריה [לשוב מאוחר יותר] התכלבלבנו אבל לא לקחתי אותה איתי לים אלף כי אני חרא ומפונק עם רישיון מההורים ולא בא לי חול וכל מה שכרוך, וב-ג-ד-ה, שיש מדוזות, שהיא עדין לא נרפאה מדלקת עיניים וחלושע'ס מזריקת כלבת בראשון (באיחור חינני) וציד חתולות מתיש בירושלים #צצצצחוקיםתערוכתבחירות פרק ג