פוסטים אחרונים

כרטיס ולינה; פרק ו

היא כתבה בשקיעה. מילאתי אמבטיה של אחרי ים, מתעכב ליד החלון. הצצתי לראות מה היא כתבה, בכל אופן...וזה צמרר אותי שהייתי חייב להפסיק לקרוא. כתבתי חזרה שתדע שקראתי ושהפסקתי. כי זה איום הסצנה שתיארה. היא תיארה מפגש בשבעה עם זה ש"אבל יישאר ביננו" ואיך, כשראתה אותו צוחק עם בנות המשפחה האחרות ידעה שרק איתה הוא התענג. גם אשתו יודעת. היא חושבת שהוא סיפר לאשתו אבל הוא לא. הם לא מספרים. זה סוד. טוב, גם לא יכולתי להיכנס בסבבה לאמבטיה אז התכתבנו קצת והחלפנו נושא לפסנתרים ופרפרים.

בבוקר המשכנו. היה המון מה לעשות ונתתי לראש של הבוקר לעשות סדר, למי לכתוב, מה לסדר בבית, בתיקיות פרויקטים, במזוודה. כתבתי ברצף לשקף את ההסחות וההלימה בפועל בין רצון [במחשבה] לדחף [בפעולה עם הגוף]. פוסט חדש בקבוצת קריאה של פינגינס ווייק שלח אותי לגמור לסדר את הספריה. איזה כייף זה אשכרא קרה...לא התעצלתי וחיברתי מכונת כביסה וכיבסתי לראשונה פה [המרפסת עדין מלוכלכת אז תליתי על המתלה הנייד ששמתי בחדר שינה עם המון שעות אור ישיר] אפילו נכשלתי בלהבריג את מכסה התנור כדי שאפשר סופית יהיה לקבוע יכנס בחלל תשעים* שישים סנטימטר או שליוסטון יש עוד בעיה. ואחרי זה ויתרתי על הים ויצאתי לנטר. הפעם מסלול חדש, מסלול ברזילי, שגם שם מצאנו, יותר נכון מצא, דקלי ציקאס. ביום חמישי, בזמן הפגישה עם אסף התקשרה טל אחראית ניטורים. היא לימדה אותי שכדי לפתוח מסלול חדש צריך למחוק את הקודם [שלכאורה נשמר אוטומאטית] רציתי לפתוח מסלול בקרית מנחם מהבית ספר החקלאי בואדי דרך ההוסטל למגדל המים חניכתו תדחה לפעם הבאה בירושלים, ומסלול ברזילי היר ווי קאם. נורא חשוב היה לי לסמן את קורדינטת הבניין. לנקודת הציון השנייה, שטח רחב מצפ' מז' לכיכר ברזילי, צריך להיכנס מבעד לגדר. מעל ערוץ יבש שחותך אדמת כרכור ראיתי פרפר לבן ענק מסתחרר. הוא היה מתחתי ומסביבי ואז הסתלק. המשכתי לנקודה השלישית ממול לפתח של הספריה. ראיתי את הפרפר החום שלא יודע עדין את שמו כי לא באמת עשיתי דוח מסודר מאז שהתחלתי לנטר. גם הוא ברח מהצילום. חזרתי לצד השני של הכיכר, דר'מע', שהוא גם קצה השמורה. מול ברזילי היה שוב פרפר לבן גדול שלקח אותי למערה בתוך מבוך קקטוסים ונעלם. בנקודה החמישית, בכיכר שליד השביל לשמורה והכביש החדש מסביב לשמורה, פרפר אלי החום ההוא שלא יודע שמו. הוא שיחק איתי ולבסוף נתן לי לצלם אותו מתיישב על החול. בנקודה השביעית, ממז' לבית החולים ליד שיחי ציקאס לא היה כלום...התבאסתי. אז גם לא המשכתי למקום שתכננתי כי היו המון ילדים ובני נוער. מסתבר שהיום זה יום הולדת לבני עקיבא. אז סקרתי את הפוטנציאל וסימנתי סתם, צילמתי לגיף והמשכתי להקיף את ברזילי. חזרנו שעה לפני שקיעה. נרדמתי וכשהתעוררתי ראיתי שהיא כתבה לי על למה יונים בוכות וכמה היא אוהבת את פרינס. ישראל כתב לי במייל שראה שיצרתי מסלול חדש ושאל למה...טוב...זאת תהיה תחילת תשובה שתמשיך עם פישוט סימולטאני , הנגשה קונגטיבית ופישוט המרחב לבעלי מוגבלויות

ב. יומנאיצ'ק

1. דוג'ו – פעמיים פעמיים ג,ה 2.קארבר- לא 3. ים – פעמיים [כניסה, גלים גבוהים] 4. ספרות עברית- העברתי ליואב את כפר סבא 2000 5. מתורגם – ניחוח הטירוף/כישור הזמן 21/ג'ורדן, גבר מאוהב/ק.א קנאוסגורד....לקראת הסוף 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – לא 8. קומיקס – לא 9. מדיה- השומרים – פרק ג 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- לא 12. רב מכר – פרק ח, כרגיל ...הוא מגיע למלון נפגש עם יסכה עולה לחדר עושה אמבטיה

ג. יומנאי רשת

איך שהתחיל להלל את כתיבתו הפסקתי אותו, נבחתי לאקאן על היחס בין עמדה בטוחה וספקנית לסמן שתם זמן. הוא כה עשיר בתוכן שמיד שלף מכתם שחייב להקריא, טוב נו איך לא, והקריא דיאלוג שכתב בין המלאך ספסיאל לגברת זליקובסקי. הוא [קודם סיפר שגרמרלי מוריד הוא'יים] קורא מעולה...מספר סיפורים טבעי וים ים אנרגיה, עם איכות נשימה הפוכה כשל נגן דיג' קולו בקע מהאיי פאד שעמד על הפסנתר והשתלט על הדירה. לעמוד ליד הפסנתר היה חזק מדי וזזתי לחדר מסכים נועץ מבט בחלון עם סורגי פלאסטיק שקופים. בחוץ רוח עולה וים נמוך...ספסיאל וזליקובסקי הסתחררו עם המוסיקה ושאריות זרם תנועת מכוניות הבוקר בבן גוריון...אופפ חייב סאפ. נו, מה אתה אומר? פה פעור כרגיל, תגובה בפוסט #כרטיסולינה פרק ו

‏‎Vardhan Le Zuz‎‏ ‏‏משתתף ב‏‎Deep Roots #209 - Bless & Mercy‎‏.

ערבוב אחרון לפני אשקלון #כרטיסולינה פרק ו

ושוב התקלקלו שתי המעליות בצוותא. בינתיים אחת תוקנה והשניה דנה אותנו, קהילת הדיירימות להתמשק מאסף למטה ומעלה + שני גרמי מדרגות, חיצוני ופנימי. בצהריים אחרי ים המתנתי רגעון לנס מעלית. השכנה ממול סיפרה על הבת שלה שנתקעה בבוקר. וואו...שיט...זה מתקרב...הסטטיסטיקה סוגרת עלי. דירבנתי אותה להתקשר למספר טלפון של חברת הניהול שהיה תלוי באגביות. מהגרי הסיטי, עולים וכיוב נרתעים מלהתלונן. עליתי ברגל כעבור שעה בדרך למטה פגשתי את השכנה מהצד, ילידת המקום קצת אשקלונית מפונקת ומבינה איך ככה בגלל מבנה הבעלות של הבניין דיירים אוכלים אותה אפילו כשיש ועד פעיל [אצלנו נתקעו בשלב איסוף מינימום לחברת ניהול} שנינו התנשאנו מעל טכנאי מעליות רכון על המעלית המושבתת ששמר על שתיקה . היא סיפרה שפעמיים חולצה על ידי מכבי אש. מספר חרום ישירות לשירות מחוק במעלית אחת וכלל לא נמצא בחוץ. המפאילקאני שבי הזדעדע עד כדי מופע סימפטום חדש- נשבעתי כל עוד ימיני לייצר דף בכמה שפות עם מספר הטלפון בחוץ. כמובן שכדי לקדם את זה עדיף להצהיר פאבליקלי. והרי אני . .בעמדה בספריה מונח פתק ורוד שעליו הפניה בכתב יד של הספרנית למי שישב/ה לפני. ויניקוט בהיסוס 150.19 בגדול וקו חסון של הנה לך #כרטיסולינה פרק ו

Noga Erez - Off The Radar

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now