פוסטים אחרונים

התעכברשות; פרק ד

מגן על עצמי מבהלת מגיפת הקורונה מתוך עמדה של בעל עניין, סין וכל זה. תירוץ מושלם ללמה לשכוח ממה שהיה, להביט קדימה. קדימה יש את תערוכת בחירות, קדימה יש את נטליה גינצבורג, אופפ כמה נחמד יהיה אני חושב כשלגמרי מאבד תקווה ומתחיל לכתוב במקום להתעסק בענייני הפקה. למשל.

מספר שעות אחרי. התמסרתי לשיטה ולסדר יום שבת, יצאתי בצהריים מוקדמים לנטר פרפרים. שוב לא היו, שוב לא הצלחתי לתפעל את יישום הניטור ושוב התבלבלתי לגמרי בתחנות. חזרתי הביתה מספיק נחוש כדי שאעדכן את ישראל וטל במצבי. מישראל קיבלתי ריגושון וטל שואלת מתי אני יוצא.

הפעולה הכי חשובה היום היתה הזזת תחנת העבודה לשולחן. עדין לא מתנתק מהמחשב הזה, שהתהפכו לו הצבעים. מראת העובדה שלא מצליח להחזיר אותו למצב הקודם כואבת, מדרבנת? מהיותה מחייבת הסתגלות.

החיים כמראת ההוראות המדייקות לעצמי. הוראות מדויקות שלא אתן בשפה שאבצע אותן כדי לדחות ביצוע כזה ולאפשר אחר. לכוד בסרט של עצמי זיקוק כתיבה. וקריאה. מאוד נחמד שדווקא הדיירים של מונבלום/וואלנט הוא הברירה כשאין לי כוח לקרל-אובה. הקשר לרנה, עוד סיפור לספר לה.

גם למונבלום יש אח גדול הוא, אחיו ושכני הבניין בבעלות אחיו מנהלים מערכת אדון עבד פתוחה סגורה בבניין אי שם בניו יורק של אמצע המאה הקודמת. קרל אובה ואחיו מתנהלים ומתנועעים כלהקה. תחילה קרל אובה סוג של צל ועם השנים הם הופכים למראות מלכדות.

אסף מודיע שהוא לא יכול לעלות בשישי. זה מבאס ומדרבן. לנגן רשימת השמעה שהכנתי בעצמי זה פתרון קל מדי. סוג של מלא התענגות צ'יק וצ'אק ביוטיוב החדש של בתלם עם פינטרסט וטמבלר, סלט ברשת. סלט בראש. רדיו הקצה עוד מעט שקיעה יפיפייה. גלים

ב. יומנאיצ'ק

1. דוג'ו – פעמיים 2. קארבר- לא 3. ים – לא 4. ספרות עברית- לא 5. מתורגם – גשם חייב לרדת/קנאוסגורד, הדיירים של מונבלום/אדוארד לואיס וולאנט 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – לא 8. קומיקס – לא 9. מדיה- לא 10. מדיה ישראלית – לא 11. נגינה- פעמיים קצר 12. רב מכר – פרק ט וניאו סיפור 13.FW עמ' 4 בלי דימוי כייף להקריא, אין מושג מה קורה שם. קנאוסגורד כותב על ג'וייס, קונה אבל לא קורא את FW

ג. יומנאירשת

הנה רועמים הצבעים

[בדרך לקניית טאפטים של פרחים לתערוכת בחירות 4

‎Deep Roots #217 - Yosef OvedJah

‎‏ ב‏קפה שפירא‏.

קרל-אובה ואני לא מרפים זה מזה...הוא אומנם לא היה נכנס להרפתקאות בתלם נורבגי כמו שאני לא הייתי מסתבך בשטויות שלו בגרסה הישראלית, אבל עובדה זאת רק מעמיקה את העונג להתמסמס בחייו. הבאתי עצמי למצב של חוסר מסוגלות לנהוג ובמקום זה חצינו רובין ואני את תל אביב בחיפוש אחר טפטים. כאילו. למעשה לא קל לי להיות שם בדבר הרועד הזה שמשדר עוף מכאן בעוצמה, ותירוץ הכי קטן וקרל אובה ואני ביי ביי היינו. פספסתי שוב את זריקת לאקאן. כמה שקל לשים את האחריות על קרל אובה שבטח בז ללאקאנינימות, נראה לי שפה שוב מדובר על מופע פרטי של התנגדות ודחיינות להתקשר לברר למה ככה וככה כאילו

#בחירותוש פרק א

היא סיפרה כמה התקשתה עם ואלה תולדות/אלזה מורנטה ובטוח לא תקרא אותו שוב ואני חשבתי על גשם חייב לרדת/קנאוסגורד, הכרך שחציו קרל-אובה באקדמיה לכתיבה ובחציו האחר הוא עובר לאוניברסיטה, כותב ולומד ספרות ממממ...

הוא לומד היסטוריה, אמר כשפגשתי אותו אחר כך. אבל בעיקר ניגן עם הלהקה שלו. ואתה, שאל. כבר פרסמת ספר? לא, אמרתי, לא בדיוק, זה התחרבן לגמרי. אבל גם אני מנגן בלהקה. מכונות הקפקאפה.

השם הצחיק אותו והוא נעלם בחלל האדיר שהפריד בינינו עכשיו, משלא היינו עוד שכנים. [עמ' 290]

איש מהאחרים לא יכול היה להגיע אליי.נכון, במחשבות הם הגיעו אלי, אותן כל אחד יכול להגעיש, אבל מה שוות המחשבות? מהי התודעה אם לא פני השטח של ים הנפש? אם לא סירות קטנות, צבעוניות, בקבוקי פלסטיק צפים ועצים שנסחפו בסערה, גלים וזרמים, כל מה שיביא עימו היום, שט מעל מים בעומק של אלפי מטרים.

או שאולי עומק זו לא המילה הנכונה.

מהי התודעה אם לא אלומת האור מפנס במעמקי יער חשוך?

עצמתי את העיניים ונשכבתי על הצד. [300]

לא היו לי כל ציפיות מהספר, פשוט קניתי אותו כי הכרתי את הסופרת והייתי סקרן לגבי הרמה שלו ביחס לדברים שאני עצמי כתבתי.

על הכריכה האחורית היה כתוב קנאה – מחלה – טירוף?

אופס.

נכנסתי לקונדיטוריה של הזקנים והתיישבתי לקרוא. כבר בעמוד השני חיכתה ההפתעה. הספר עסק בי!

מעולם לא התקרבת, קרל אובה.

חבר השופטים מסכים אתי.

האצבעות שלך לא היו שם, רק תשאל אותנו.

לא לכדת את המיצים שלי סביבך

מעולם, גם אם תשקר

המשכתי לקרוא, חרשתי את העמודים בחיפוש אחר שמי.

אוי, אוי, אוי.

.....ראיתי המון שורות על זין ורחם, צרחות וביציות מוזרקות. הצלפות ושרפות. ממש מופע אימים. יום אחד אולי תבין, קרל אובה קראתי, גיהינום, קרל אובה, קראתי ופתאום באותיות קטנות למה קרל אובה למה היית חייב לאהוב אותי.

הנחתי את הספר והסתכלתי למטה על תורגאלמנינגן. הבנתי שלא מדובר בי, ובכל זאת הייתי מזועזע, בשום פנים ואופן לא יכולתי לקרוא את שמי באופן נייטרלי לגמרי ולמען האמת הוא גם לא היה נייטרלי, כי היא בחרה דווקא בו, בשם של בחור שלמדה איתו בשנה שעברה, ולא בשם אחר, אף שזו לא היוותה כל בעיה, הרי ישנם שמות רבים.

מצד שני, חשבתי, זה סיפור טוב, משהו שאוכל לספר לאנשים. למדתי באקדמיה לאומנות הכתיבה, וגם אם לא פרסמתי אחר כך יצירת ביכורים, לפחות הפכתי לדמות בספר. קרל אובה שכב ער ופחד. יפה בחוץ – קרל אובה יודע – והוא אוחז במוט הדק ומסובב א התריסים והשמש ועצי האשוח נעלמים. היום הוא לא יטעם ולו טיפת אלכוהול. [289]

#בחירות4 פרק א

העזיבה הדרמטית של שי - המורה של ראשון הראשון שהפנה אותי לשיטה ולעובדה הפשוטה שפושינג hands זה בסך הול i push u ו u push me - היתה תזכורת שמאחרי המילים ותנועה ושיטה, אהבה למלחמה ורצון לניצחון יש תשוקה לדרך שלך ורק שלך

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon