כתיבתו היומנאית של ורדן לה-זוז ממוינת כ"סדרות".

כל סדרה מתרחשת בפרק זמן מוגדר ומתמקדת בפעילות מסוימת שנחווית, נחקרת ומתועדת.  

הפעילות המשותפת לכל הסדרות היומנאיות היא קריאה. סידור המציאות בתבניות מאחד את הקשר בין חיי השגרה של ורדן לה-זוז בשכונתו וביתו, הרגלי התנהגותו ופענוח שורשיהם בגופנפש.

נושאה העיקרי של הסדרה, צבוע באופן אישי ומודגש בקול ותמונה, משחרר את הקריאה מחובת הרצף הכרונולוגי. קליטת המלל מתרחשת בו-זמנית תוך כדי גלישה בהינד עפעף/ אצבע בין רשומות הסדרה.

היומן,  שיצא בעידן הרשת מהמגירה למרחב הציבורי כבר לא מהווה מקלט ליחיד, שיח עם אחר מדומה ולא שיפוטי. המוסיקה והאיורים המצורפים למלל של הסדרות הם חיזוק נקודת מבט שאיבדה ממרכזיותה, שכבות תומכות לגרסת הכותב לחייו.

שיתוף הפעולה בין ורדן לה-זוז  עם יוצרי ויוצרות הקול ודימוי המצורפים למלל מאפשר בדיקה כנה של החשיפה, אותה הצצה של האחר על תהליך ותוכן הכתיבה.