Bloomsday  TLV  2015

שרשרת אנושית לקריאת "יוליסס" מאת ג'יימס ג'ויס

 

זוהי הזמנה לבוא לחגוג באירוע בכורה עולמית של משחק קריאה שיתופית 

שיתחיל בערב יומבלום 

יום שלישי, 16 ביוני  2015, משש וחצי אחר הצהרים, אל תוך הלילה

101 שנים לשיטוטם ההיסטורי של לאופולד בלום וסטיבן דדלוס ברחבי דבלין, אירלנד.

אז איך זה עובד?  

(ההסבר מנוסח בלשון נקבה, ופונה לכווולם)

 

גרסת הניסוי של המשחק השנה תתיר כל רסן לבד משני חוקים:

1- הקפדה דקדקנית על הרמת כוסית נוזל- הקראה בת עשר דקות מהספר "יוליסס" והרמת כוס נוזל לסיום.

2- הקריאה תמיד קדימה (זאת אומרת שמי שמתחילה לקרוא בשעה עשר בערב לא מתחילה מתחילת הספר אלא בעמוד מקביל לשאר חברותיה במעגלי קריאה אחרים)

לא חייבים להקריא. ניקוד שוויוני יינתן לשומעת. למשתתפי המשחק תישלח תעודה. התעודה תהווה חיזוק חיובי על המאמץ ותכלול פירוט הדפים שנקראו ונשמעו בנוכחותך על מנת להבטיח שבשנה הבאה תוכלי להמשיך בקריאה ושמיעת הספר.

המשחק יתקיים בכל מקום שיש אנשים ועניין לעשותו.

מטה יומבלום ינסה לספק ספרים או עותקי רשת בשפות שונות להבטחת המשך הקריאה.

 

מוקדי הקראה ראשיים יהיו בבר "המנזר" באלנבי וב"הודנא" בפלורנטין.

ב"הודנא" תתקיים הופעת סטנד אפ של אריק זילברמן MAY THE BLOOM B WITH U.

בחצות יעלה על הבמה המרכזית דגן "קריוקי קייזר" ואלד. 

שאלות שלא שאלתם, אבל יש עליהן תשובות

האם מי שלא קרא/ה את יוליסס יכול להירשם כקריין/ית ?

כן. האירוע מיועד לאוהבי היצירה שקראו אותה במלואה, בחלקה ולכל מי שרצה ולא מצא את הזמן. 

לא כדאי להתכונן לקריאה, לעשות חזרות?

אפשרי אך לא ממש יעזור לך כשכמות האלכוהול בדם תתחיל להעלות.

צריך להירשם?

רצוי לא חובה. אפשר לקריין כ"אלמונית"

משימת הקריינות מפחידה ואני מפחדת להתחייב, מה לעשות?

אפשר להתחרט ברגע האחרון, להפסיק אחרי דקה או לקרוא נורא נורא לאט

האם אפשר להקריא בשפה אחרת מלבד עברית?

כן. אחת ממטרות יומבלום היא להגיע לקריאה בכמה שיותר שפות 

באיזה שעה יסתיים האירוע?

עד המילה וטיפת האלכוהול האחרונה. בשנה  הבאה ננסה לקבוע שיא גינס בקריאה רצופה.

עדיין לא הבנתי למי זה נחוץ ולמה?

" – כל השאלות הללו הן אקאדמיות גרידא. פסק ראסל דברי אלוהים חיים מתוך צל פינתו. כוונתי לשאלות האם האמלט הוא שייקספיר או ג'יימס הראשון או רוזן אסקס. ויכוחי הכמרים על העובדתיות ההיסטורית של ישו." [יוליסס, מהפרק סקילה וכריבדיס עמ' 223]

 

החלק האחרון של ההקדמה ל"המדריך ליוליסס", ספר שכתב עפר שלח עם אביו

 

"היכן תמצאו אב לבן, אשר בנו אוהב אותו או הוא את בנו" שואל סטיבן דדאלוס רטורית בעיצומה של התזה האסתטית המבריקה שהוא פורש בפני הנאספים בספריה הלאומית בפרק "סקילה וכריבדיס". פגישתם של בלום וסטיבן, האיש שבנו מת והבן שאיבד את אביו, היא אחד הנושאים הגדולים של יוליסס ושל כלל יצירתו של ג'ויס.

הספר שאתם אוחזים ביד הוא פרי רוחו המגביהה לנסוק, אופיו חסר הפשרות ואומנותו הקפדנית של דדאלוס הפרטי שלי, חזי שלח. בנערותי נתקלתי פעם בקטע עיתון, שסיפר על אבא שלי בהקשר צבאי דווקא, נדמה לי שעל קרב שפיקד במלחמת ששת הימים או ביום הכיפורים. משום מה נכתב עליו בטקסט ואני לא מצטט במדויק, שהוא "איש יוצא דופן שניסה פעם לתרגם את יוליסס של ג'ויס". וכך, מהפעם הראשונה שבה שמעתי על יוליסס, הוא נקשר במחשבתי עם אבי, איש ענק כישרונות, אוהב רוח האדם, אשר בנו אהב אותו והוא את בנו. אבי קרא את יוליסס עשרים שנה אחרי בזמן ויותר מארבעים שנה בגיל, בעידן בחיים שבו מעט בני אדם לוקחים על עצמם אתגר אינטלקטואלי כזה. ובניגוד לי, הוא סיכם את כל מה שקרא, את הספר עצמו ואת המקורות המשניים שסייעו לו בפענוחו: בכתב ידו הקטן והמסודר ואחר כך במחשב נייד עתיק שקנה פעם לאמא שלי, ושהתרסק לבסוף באורח בלתי נמנע, קובר בתוכו את עבודת הנמלים שלו. בסיומה של אודיסאה קטנה, שג'ויס היה ודאי שואב ממנה הנאה מרושעת, הצלחתי למצוא מומחה מחשבים מסתורי שחילץ בדרך לא דרך את הטקסט מתוך קרביו של המחשב המת, עטוף בלכלוך ומי שפיר אלקטרונים, אבל חי לגמרי.

הספר הזה הוא רעיון שלו. במהלך הכתיבה הפך יוליסס לנושא קבוע בשיחותינו היום-יומיות: חידות קטנות על דמויות עלומות, טרוניות על ג'ויס ומוחו המפותל, הבעת ייאוש מול גודלו של ההר שלפניו ניצבנו. בעיקר הוא הפך למעין קריין רקע, המבטא את הטקסט שהיה אהוב על אבא שלי יותר מכול: ההתבוננות, מתוך אירוניה ראויה וחמלה ראויה עוד יותר, בקומדיה הגדולה שהיא חיינו, ואנחנו איננו אלא שחקנים זוטרים בתוכה.

 

[עפר שלח. יוני 2012]

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now