נעלם כל מה שכתבתי בשבת. האוצ'. עוד סממן שעלי לשמור על עצמי ביתר זהירות. פעם שהיה קורה פיגוע כתיבתי שכזה, כל אחד שכזה מותיר צלקת לזמן מה, אני פותח בסוג של ועדת חקירה לגבי עצמי. הפעם לא. שזה לא פחות מטריד. היי, מה, כאילו הכל בסדר שכל מה שחשבתי, הרהרתי, גיבשתי בשבת שהיה, כמה מביך, על ארגון ומיון בעקבות "המילים והדברים". רמז מאלוהימה שזמני קצר וכדאי לפחות להתקדם עם שינון הקאטה. ככול שהתנועה יותר איטית מתבלבל לי הסדר. מרגיש שעלי לחזור אחורה כי אין מה לסמוך על זכרון הגוף. עלי לפרק,

Vardhan Le Zuz added 4 new photos — attending ‎אל תעזבי אותי | ערב פתיחה‎ with Ayala Netzer and 4 others at ‎‎Office in Tel Aviv Gallery- גלריה משרד בתל אביב‎‎. התקלחתי ושמתי פודרה כי ידעתי שלא יהיה מי שינחם אותי על האגרוף בעין שמאל שחטפתי, הכול בגלל הקול הפנימי וזה וההשתחצנות שלי. מה הייתי צריך להיגרר לדיון על ויזן רק בגלל שנעלבתי שלא בא לאירועים. אבל זה עשה אותי סופר רספטיב (קיבלתי צל"ש מאילה) לבעלת הגלריה שרדפה את רובין בחורמה וקשרתי בלי לצייץ. תערוכה על תלות [ אוצרות: ליל

מתי שהוא אצליח לפרק לגורמים את ההווה שלי ואייצר מפת חיים מותאמת אישית 24/7. כשזה יקרה, וכל הפעילויות שלי יוכנסו למגירות זמן ברורות, יסתיים השלב הראשון בהכנה שלי לעתיד עם מועקה, סדורה ובמידה והכי חשוב - ללא טיפת בחילה. יש לי תוכנית כתובה לתאם בין מה שהעין רואה, אוזן שומעת, גוף מרגיש ומוח מפענח, גרסה מתואמת לימאי שמצליח לחמוק ממחלת ים רק כשהוא עומד על ההגה, שומר על החרטום ומביט על נקודה באופק. אני כבר בדרך. איך אני יודע? תחושה מוזרה של רווחה מתרגול קאטה (בתף או בטית מתי תהיה ה

Vardhan Le Zuz attending ‎באמצעות שליחה- תערוכה קבוצתית‎ at P8 Gallery. בשיעור זוגות התאמנו על החזקת ידיים מרפקים לחזה, שקיעה וסיבוב. החזקת ידיים שקיעה וסיבוב שוב ושוב כך שברור שנוסף למועקה הרגילה וזה שהגעתי מאסומנוס סאחי, העובדה שלא יכולתי להפסיק גם כשיצאנו לקו גרמה לי ברוח השבוע להרגיש קומפלטלי באט איי אמ קריפ איי אמ א ווירדו (Y.....כמה יפה זה ישמע באידיש גוגל טרנסלייט פפפפליזזזז אָבער איך בין אַ קריכן איך בין אַ ווירדאָו). רובין הבעירה את רחוב הסדנה. לא רק חתולים בפאניקה פ

השתנצתי לי לאחר שגמרתי להעסיק עצמי בהסחות הדעת הרגילות, רשת, אוכל, נגינה וסידור הדירה. רובין לא נדנדה למרות שעברו 24 שעות מאז יצאה, ונמנמה לצידי בחדר החם ואז עברה לשטיח תחת המזגן. מספר פעמים ואולי פעם אחת שמעתי אותה מבעד חלום שועטת לחצר בנביביחות מעצבנות לשמירת מעמדה בשכונה. כשקמתי בכל אופן היא רק זזה והתעקמה על גבה, רגליה מורמות (מממ...עכשיו אני מבין איך נקרע הפוף, זה בדיוק גובה הציפורניים שלה לעזאזל) לחי ימין מתקררת על הרצפה. אחרי כמה דקות היא התהפכה חזרה תוך כדי נשיפה חז

ההלם הזה שבעצם כבר נגמר שבוע ועכשיו מה שוב מסמרים ונוצות לתוך הלילה? אימון זוגות התיש את הגוף, המזגן כבר לא רלוונטי, התנשמנו והתנשפנו פערנו פינו לקחת אוויר, מי שנשאר לאימון הבא היה רך כחמאה. הגעתי הביתה כזה לא בא לי כלום נמרחתי בכורסא. אז מה, על זה פוסט #סופשנחת חום טבריה טבריה לו היית צפת כזה SEVDALIZA - CLEAR AIR דלתות וחלונות שלושה כיווני אוויר לא זז. עודפות של אדונים. מתמלא פירות בקצפת, סיליקון ואלי עונה 3 וסתם שטויות ברשת. מניש ילד אתמול ורק עכשיו ראיתי. ישששש הסכמה באתר

בשבוע אחד מתפוצצים 2 מייג'ור אישוז סקס וכסף. אלוהימה קושלאמאשלא עושה לי טסטינג על שתי הא ההתניות. ברחתי לסייד אישוז כמו "תובנה שלא מיושמת בפועל היא פנטזיה", "לא משנה מה היא אומרת, חשוב מה אתה עושה" וכדומה עד שיחת שבת עם נסי אחרי ההופעה שחשפה את דפוס התנהגות המאוכזב. האוצ' , אני מאוכזב. לעיתים הייתי מסתיר את המאוכזב במשועמם או במתחת לרמתי. למזלי זה קורה רק בהפקות כי ככה למה לי להיות מאוכזב 2 בגין וויד. למצב משועמם יש שדרוג רוחני וזה להתעכב, לנשום בתוכו, להתבונן בשעמום,

הים היה מושלם. גלגלשתי עד שננזלתי וסיימתי בהיפוך שמתח לי את כל הפאקנקונדליני. הבנתי את הרמז ויצאתי בזמן. לילה ארוך לפני. יזמית פתרונות האירוח זרזה תהליכים מעשיים ביישום טינדר "מפגש עיוור טנטרי" (בשפות אחרות זה נשמע יותר טוב:) שיצרנו ביחד והנה זה קורה. התאים לי מאוד לאחר שיחתי הכלכלית עם אבא, שאותה סיים בלקח המתבקש שעלי לשנות את פרצוף פושט הרגל שלי. לא היתה סיבה ממשית לסרב לבקשתה/דרישתה שאהיה נסיין. גם ככה הסתבר שהביקוש יותר גדול אצל בחורות. היא טוענת שבגלל שהן יותר צמאות למוצ

הכעס, זעם, עלבון, חימה שלופתת את הראש ולא מניחה עד שמקבלת ים, מקלחת סמים, הסחה לסרט-ספר-סדרה או סתם אגרוף בפרצוף. נכון, את צודקת, השיפוטיות היא שגורמת לי רתיעה מלחקור את שלל מופעי המשנה שמתרחשים אז בגוף ובנפש, מעוורת. עמדת השיפוט על השיפוט גורמת לי עוד יותר לבוז ולהתנשא על כולם, עצמי ופעולת הכעס. אני מאוכזב מעצמי על שאני נגרר לשם. הכעס אכן הופך את הכועס לאדון רם מכולם לפחות בעיני עצמו. לא שזה רע כשלעצמו אבל רעבאק... חוסר ההלימה בין היוהרה למקומי בשרשרת המזון מביך ולא מצחיק. א