חסינות הקליניקה; פרק ה
הספר כ[פנטזמת] העיקר
הולדת הקלאקלאקליניקה ארכיאולוגיה של מה רוצה מעצמי
ב. יומנאיצ'ק
1. #mitaichi–כן 2. קארבר- לא 3. ים – לא 4. ספרות עברית- לא 5 . מתורגם – האמת על פרשת קברט/ז'ואל דיקר 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – הולדת הקליניקה/פוקו 8. קצר – דבורה אוהבת את ברגר/ליאת -- , 9. מדיה- ברלין -באבילון פ.א [גרמניה] 10. מדיה ישראלית – . רב מכר – כל הזמן אפילו היום 13. JOYCE –סקילה וכריבידיס 14. פרפרים – כן, כולל זום על גינת פרפרים של הקהילה 15. נגינה – לא 16. מוסך – לא [זהו שבוע אחרון
למוסך של דוד:[
ג. יומנאי רשת
נצמדתי לדפוס. הכי בטוח. המעבר מעכברושית לשורה זהבה טלטל במקומות לא צפויים לאורך כל הסופש. טוב נו מה חדש ובכל אופן... טיסת המציאות הפנימית שעטה לא המתינה לכוח חילוץ עד הדייטוש עם תמתמ בזומפעה וולנטיינס ספייששלום ומשה לוי. משם נרגעו, כאילו, הכל נהיה כל כך נוח. והפטנט הזה שההופעה נשארת עוד. למעשה משבת שלום משה ואני, אלי מגן בא לנגן בשלשה שירים, שרים ביחד תוך כדי הכל. מתמוז אני אחריו אבל עכשיו זה ממש קרוב. בבוקר שמש וים חלק, צלול. בשתיים סיפור בהפתעה מערבל עוד את המערבולת בראש. פול מקרטני מת אלביס פרסלי בקצה היום אלפרד כהן מדליק לי משהו שרק למחרת אתפוס
#חסינותהקליניקה פרק ד
מלך אפס - בוקר של כיף
Vardhan Le Zuz קורא את James Joyce: Ulysses במיקום Sweny's Pharmacy.
15 בפברואר 2021 · דבלין, אירלנד ·
Vardhan Le Zuz משתתף בהכשרת שטחים ציבוריים Election Exhibition 24/5 CSTLV בתחנה מרכזית חדשה תל אביב.
17 בפברואר 2021 · תל אביב-יפו, מחוז תל אביב ·
בזריחה התברר שחלון הסלון התקשה לעצור את סופת רוח 36 קשרים [60 קמ"ש] והגשם מדר'מע'. הגשם שנזל ממנו התחיל את עבודת ניקוי כתמי דם המחזור של רובין שהפך את רצפת המלונה המשותפת שלנו לבית מטבחיים בוטיקי. התחלתי עם כביסה, שהשבוע שולשה. בנוסף אלי ורובין, ביקשה השכנה שחלתה בקורונה [יחד על כל חבריה לעבודה במסוף כלשהו] אם אוכל. כמובן שהיא בקשה מחשש מה שממש מה, ואם ארצה שהיא עצמה תעשה את הפעולה וכיו"ב. הרגעתי אותה שלמעשה עד מותי אשלים פערים עם הסירוס הנורא של הזוגיות שלי, שתמתמ סירבה שאתקרב למכונת כביסה. לכל כביסה ויהי מה. גם כלים היא שנאה שאעשה אבל טוב נעזוב... יום קודם בזריחה קיבלתי הזמנה ממאיה לדייטוש הקבוע שלנו ביומולדת למאיר אריאל שחסידיו נפוצים ומתרבים, ושנינו [למעשה השנה ששתנו, אם נוסיף אלינו את הנספחים הממשיים והדמיוניים]. שימח אותי בטירוף. בסוף הזמזום על מסה על האהבה/סטיבנס בחוג הסיפור הקצר הגעתי לנקודת רתיחה [בדגש להכיר מילים שאחרים המציאו] ונפלטתי מהבית למשימות המותג. בלי רובין ועם רשימת מטלות מגוונות. דבר ראשון נסעתי לסטוק10 להביא לשכנה מחברת ציור (דפים עבים) מחדד מחק קנבס (בינוני) מכחול חבילה של צבעי אקריל (מגיע בדרך כלל בשפופרות קטנות של צבע) אבל תור אמהות וצאצאימצות ארוך החזיר לכביש 4. בצהרי היום אני באלמנט. הסתערתי על שכונת שפירא בקידום טקטי ואסטרטגי של גינות הפרפרים תוך כדי הפצת קישור למסה על האהבה לגמלאים במצב יחסים שונה שנקרו לדרכי. הוספתי קישור ל --- מרק טוויין להפנמה והרהור נוסף. ואז הגעתי לתחמת. הצלחתי כשעה לא לאבד ריכוז למרות עונג הנגנינאאוטוש באינסוף מטרים מרובעים בבעלותי הזמנית וכשרוחות החלו לנשוב יותר מדי נחתתי לתוך המילים של ד.פ. וואלאס כותב אותם בגירים הצבעוניים שקניתי בסטוק המקומי [עם בלוק ציור ומחדד וסט מכחולים וצבעים שבסוף שרה לא רצתה, ולקחה רק את הבלוק] בסכמות שהוכנו בבחירות הקודמות עד שרות הגיעה ועברנו לקיא של #electionvotingpil
#חסינותהקליניקה פרק ה
אפ, סימבה
שבעה ימים במסלול הבחירות של אנטי-מועמד
פתח דבר אופציונלי
מתוך הקדמת שנת 2000 למהדורה האלקטרונית של "אפ,סימבה", שהתפרסמה בהוראתה ובפיקוחה של איי-פבליש (שאיננה עמנו עוד) בהוצאת ליטל, בראון ושות' בע"מ.
לאנשים היקרים שקוראים את זה:
עושה רושם שאני אמור לומר משהו שמסביר מהו המסמך שלהלן ומאין הוא בא.
לפי מה שהבנתי, בסתיו 1999 החליטו החלונות הגבוהים במזין רולינג סטון שהם רוצים לשלוח 4 כותבים שאינם כתבים פוליטיים להכין כתבות על 4 המועמדים הגדולים לנשיאות ועל היומיום של מסעי הקמפיין שלהם בתחילת הפריימריז. יצא שבקורות החיים שלי מתנוסס "לא כתב פוליטי" ממש בראש הדף, ומגזין רולינג סטון התקשרו, וזרקו את הרעיון, ועוד הוסיפו שאני יכול לבחור איזה מועמד שאני רוצה (מה שכמובן היה מחמיא, אם כי במבט לאחור הם מן הסתם אמרו אותו דבר גם לשלושת הכותבים האחרים – מגזינים תמיד שופכים מחמאות ואומרים מה שבא להם כשהם מנסים לשכנע אותך לעשות משהו). המועמד היחידי שראיתי את עצמי מנסה לכתוב עליו משהו היה הסנטור ג'ון מקיין (רפובליקני-אריזונה), כי ראיתי בצ'רלי רוז ריאיון איתו שצולם לא מזמן והחלטתי שאו שהוא אדם גלוי לב וישיר במידה שלא תיאמן או שהוא פשוט מטורף. היו גם נימוקים אחרים לרצון לכתוב על מקיין ועל פוליטיקה מפלגתית, אבל כולם זוכים לבחינה די מפורטת בגוף המסמך ולכן אני לא רואה שום סיבה להמיט אותם עליכם כאן.
העורך האלקטרוני (זה באמת התואר שלו, על נייר המכתבים הרשמי וכאלה) אומר שאני צריך להוסיף כאן את העובדה שאני, המחבר, לא רפובליקני, ושלמעשה בסופו של דבר הצבעתי לסנטור ביל בראדלי (דמוקרט, ניו ג'רזי)בפריימריז של אילינוי. אני אישית לא מבין למה הדיעות הפוליטיות שלי צריכות לעניין מישהו, אבל אני מניח שמטרת התוספת הזאת היא להבהיר שלא מסתתרים מאחורי הכתבה שום מניעים לטובת צד זה או אחר או אג'נדה שמרנית, גם אם חלקים ממנה (כלומר מהכתבה בהמשך) עשויים לעורר את הרושם כאילו היא תומכת במקיין. היא לא, אם כי היא גם לא נגדו; היא בסך הכול אמורה להיות האמת כפי שאדם אחד ראה אותה. [אפ, סימבה/ד.פ. וואלאס מתוך אקספרס הדיבור הישיר תרגום: דבי איילון, עריכה: נגה אלבלך]
Schumann: Klavierkonzert ∙ hr-Sinfonieorchester ∙ Khatia Buniatishvili ∙ Paavo Järvi
Vardhan Le Zuz
Vardhan Le Zuz
18 בפברואר 2021 ·
משותף עם ציבורי
Street Tardis -The Doctor's Time Space
18 בפברואר 2021 ·
זומיה בתחנה #42
מתי עלה, הדס דימנט, עדן אוריון, אמית דניאל
0 תגובות
Vardhan Le Zuz
18 בפברואר 2021 ·
משותף עם ציבורי
Hadas Diamant
18 בפברואר 2021 ·
היום 19:00-23:00🖤
תחנה מרכזית קומה 7 רציף אגד
פרטים באיוונט… עוד
0 תגובות
Vardhan Le Zuz נמצא בירושלים.
17 בפברואר 2021 ·
כמו שהבטיחו ולא האמנתי #חסינותהקליניקה פרק ה
חנה אשורי
כלב קהילתי איזה יופי
הלוואי על כולנו להיות כלבים קהילתיים
השב1 שנים
Vardhan Le Zuz
17 בפברואר 2021 · YouTube ·
היא מופיעה כשהשמש מופיעה. נס שלל את הסטארטאפ להדבק בכוונה ולגמור עם, כאילו...ושלושה שבועות בלעדיה לא בחישובים? #חסינותהקליניקה פרק ה
George Harrison and Paul Simon-Here Comes the Sun
כמו שהבטיחו ולא האמנתי #חסינותהקליניקה פרק ה
תמונת שלג
פרק 11: הסירנות Episode 11: The Sirens
השעה: 16:00. המקום: הבאר של מלון אורמונד על גדת נהר ליפי. (הבאר קרוי כיום Siren's Bar). מאפיינים: צבע: אלמוג. אמנות: מוזיקה. איבר: אוזן. סמל: מזיגה
קירקי מזהירה את אודיסאוס לפני צאתו לדרך, כי יימנע מלעבור באי הסירנות, נימפות ים בעלות גוף של ציפור וראש של אשה. שירתן הייתה כה ענוגה ויפה עד כי מלחים שחלפו ליד מקום מושבן ושמעו את שירתן מרחוק קפצו מספינותיהם אל מותם, או כיוונו את ספינותיהם לעבר הסלעים, שם הן נטרפו. אודיסאוס, בכמיהתו להאזין לשירה המופלאה מבלי לסכן את חייו ואת חיי מלחיו, מצווה עליהם לאטום את אוזניהם בדונג ולקשור אותו לתורן הספינה כך שלא יוכל להשתחרר ולקפוץ מהספינה ולא לשחררו חרף כל בקשותיו עד אשר אי הסירנות ייעלם מעבר לאופק. כך זוכה אודיסאוס לשמוע את שירת הסירנות ולהישאר בחיים.
המוטיב המרכזי של הפרק הוא מוזיקה. ג'ויס, שהתגאה ביכולת השירה שלו ואף זכה בפרס לזמרה, טען כי הפרק נכתב עם אלמנטים של שירה. לפי סכמת גילברט טכניקת הכתיבה של הפרק היא "Fuga per canonem", מונח שאינו ברור. ג'ויס אף כתב בהערותיו כי בפרק מופיעים כל שמונת החלקים של הפוגה. פרנק באדג'ן כתב על הפרק כי "קל היה למקם פרק מוזיקלי בדבלין..., עיר מוזיקלית עם אהבה מיוחדת למוזיקה ווקאלית
המוזגות בבאר, מיס לידיה דוס (הנקראת גם ארד) ומיס מינה קנדי (זהב) הן הסירנות המיתולוגיות, המפלרטטות עם אורחי הבר. לאופולד בלום נכנס לחדר האוכל וסועד שם. הוא רואה את עזאזל בוילאן, מאהבה של אשתו, נכנס להרף עין אל הבר כדי ללגום כוסית משקה, בדרכו אל מולי בלום. אחר כך הוא שומע את שירתו של סיימון דדאלוס, אביו של סטיבן, ששר על אשתו המתה.
Episode 11: The Sirens
Time: 16:00. The place: The well of the Ormond Hotel on the banks of the Lippi River. (The bar is now called Siren's Bar). Properties: Color: Coral. Art: Music. Organ: Ear. Symbol: Pouring
Kirkie warns Odysseus before setting off that he will avoid passing on the island of sirens, sea nymphs with the body of a bird and the head of a woman. Their singing was so tender and beautiful that sailors who passed by a seat and heard their singing in the distance jumped from their ships to their deaths, or directed their ships towards the rocks, where they were preyed upon. Odysseus, longing to listen to the marvelous singing without risking his life and the lives of his sailors, orders them to seal their ears with wax and tie it to the mast of the ship so that he can not free and jump off the ship and not release it despite all his requests until the siren disappears beyond the horizon. This is how Odysseus gets to hear the sirens sing and stay alive.
The main motif of the episode is music. Joyce, who took pride in his singing ability and even won a singing award, claimed that the episode was written with elements of singing. According to Gilbert's scheme the writing technique of the chapter is "Fuga per canonem", a term that is not clear. Joyce even wrote in his comments that the chapter features all eight parts of the respite. Frank Badgen wrote about the episode that "it was easy to place a musical episode in Dublin ..., a musical city with a special love for vocal music
The bartenders at the bar, Miss Lydia Doss (also called Bronze) and Miss Mina Kennedy (Gold) are the mythological sirens, flirting with the bar guests. Leopold Bloom entered the dining room and dined there. He sees Azazel Boylan, his wife's lover, enter the bar in the blink of an eye to sip a drink, on his way to Molly Bloom. Then he hears the song of Simon Dadalus, Stephen's father, who sings about his dead wife.
Episode 11: The Sirens
Time: 16:00. The place: The well of the Ormond Hotel on the banks of the Lippi River. (The bar is now called Siren's Bar). Properties: Color: Coral. Art: Music. Organ: Ear. Symbol: Pouring
Kirkie warns Odysseus before setting off that he will avoid passing on the island of sirens, sea nymphs with the body of a bird and the head of a woman. Their singing was so tender and beautiful that sailors who passed by a seat and heard their singing in the distance jumped from their ships to their deaths, or directed their ships towards the rocks, where they were preyed upon. Odysseus, longing to listen to the marvelous singing without risking his life and the lives of his sailors, orders them to seal their ears with wax and tie it to the mast of the ship so that he can not free and jump off the ship and not release it despite all his requests until the siren disappears beyond the horizon. This is how Odysseus gets to hear the sirens sing and stay alive.
The main motif of the episode is music. Joyce, who took pride in his singing ability and even won a singing award, claimed that the episode was written with elements of singing. According to Gilbert's scheme the writing technique of the chapter is "Fuga per canonem", a term that is not clear. Joyce even wrote in his comments that the chapter features all eight parts of the respite. Frank Badgen wrote about the episode that "it was easy to place a musical episode in Dublin ..., a musical city with a special love for vocal music
The bartenders at the bar, Miss Lydia Doss (also called Bronze) and Miss Mina Kennedy (Gold) are the mythological sirens, flirting with the bar guests. Leopold Bloom entered the dining room and dined there. He sees Azazel Boylan, his wife's lover, enter the bar in the blink of an eye to sip a drink, on his way to Molly Bloom. Then he hears the song of Simon Dadalus, Stephen's father, who sings about his dead wife.
פרק 11: הסירנות [המשך] Episode 11: The Sirens
Sorrow from me seemed to depart"
השעה: 16:00. המקום: הבאר של מלון אורמונד על גדת נהר ליפי. (הבאר קרוי כיום Siren's Bar). מאפיינים: צבע: אלמוג. אמנות: מוזיקה. איבר: אוזן. סמל: מזיגה
קירקי מזהירה את אודיסאוס לפני צאתו לדרך, כי יימנע מלעבור באי הסירנות, נימפות ים בעלות גוף של ציפור וראש של אשה. שירתן הייתה כה ענוגה ויפה עד כי מלחים שחלפו ליד מקום מושבן ושמעו את שירתן מרחוק קפצו מספינותיהם אל מותם, או כיוונו את ספינותיהם לעבר הסלעים, שם הן נטרפו. אודיסאוס, בכמיהתו להאזין לשירה המופלאה מבלי לסכן את חייו ואת חיי מלחיו, מצווה עליהם לאטום את אוזניהם בדונג ולקשור אותו לתורן הספינה כך שלא יוכל להשתחרר ולקפוץ מהספינה ולא לשחררו חרף כל בקשותיו עד אשר אי הסירנות ייעלם מעבר לאופק. כך זוכה אודיסאוס לשמוע את שירת הסירנות ולהישאר בחיים.
המוטיב המרכזי של הפרק הוא מוזיקה. ג'ויס, שהתגאה ביכולת השירה שלו ואף זכה בפרס לזמרה, טען כי הפרק נכתב עם אלמנטים של שירה. לפי סכמת גילברט טכניקת הכתיבה של הפרק היא "Fuga per canonem", מונח שאינו ברור. ג'ויס אף כתב בהערותיו כי בפרק מופיעים כל שמונת החלקים של הפוגה. פרנק באדג'ן כתב על הפרק כי "קל היה למקם פרק מוזיקלי בדבלין..., עיר מוזיקלית עם אהבה מיוחדת למוזיקה ווקאלית
המוזגות בבאר, מיס לידיה דוס (הנקראת גם ארד) ומיס מינה קנדי (זהב) הן הסירנות המיתולוגיות, המפלרטטות עם אורחי הבר. לאופולד בלום נכנס לחדר האוכל וסועד שם. הוא רואה את עזאזל בוילאן, מאהבה של אשתו, נכנס להרף עין אל הבר כדי ללגום כוסית משקה, בדרכו אל מולי בלום. אחר כך הוא שומע את שירתו של סיימון דדאלוס, אביו של סטיבן, ששר על אשתו המתה.
