____----====בכתיבה====----____ ב. יומנאיראפ 1. דוג'ו – כלום 2. קארבר- שוב הלוך למוסך, במקום ים ולירושלים 3. ים – לא, אולי עכשיו 4. ספרות עברית – סיימתי גברים לבנים מתים/אבנר שץ, (הסיפור על נדב) 5. בדיוני מתורגם – לא 6. בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – החלל הריק/פיטר ברוק, מאמרי לאקאן (הדס ואלחנן) 8. קומיקס – מארוול לאוטובוס דה ט'ינג אנד מן-ט'ינג 9. מדיה- שומר הראש ביביסי בינג' 10. מדיה ישראלית – קופה ראשית וואוו, קרן מור מזמן לא היתה כל כך מצחיקה. סדרה נהדרת (מסתבר

סבב ירושלים נדחה למציאות ביתית כאילו. במקום יומני חדשות ודי המשכתי הלאה לכאן. סביבי בכוורת ירושלים מיליון סוכות. נמצא בקומה ראשונה שזה קומת קרקע בצד השני. זה נורא מצחיק או שזה סינדרום ירושלים? #סופשנחת קופה ראשית - יום שישי בסופר

שיחקתי ראש קטן, סמכתי על מראה הים נטול גלים, לא הצצתי לבדוק מצבו באתר וסיפרתי לעצמי שאם יש גלים אחזור לקחת אותו. איפה... וכך לראשונה צעדנו את כל קו החוף דרומה אחרי השמורה ועד לנמל הנפט. בחניית חוף הדתיים נבחה סינית זערורית על רובין שהביטה עליה באדישות. בעלתה מיהרה לשים עליה רסן ואני נבחתי עליה שלא תעשה זאת ואף שחררתי את הכלבה מהרצועה. היא הזדהתה כמושבניקית שמבינה בכלבים עברה לא מכבר לאשקלון. אחרי יומיים בבניין נשכה הכלבה, שכול חייה הזערוריים חייתה בבית פרטי, איזה שכן מעצבן.

נסיונות באייפאד ויישומיים חינמיים קו 437 הנהג שלנו צ’מפיון הוא ייקח אותנו לאשקלון #סופשנחת איכשהו נוצרה בננו הסכמה שעדיף שתייבב על הגג מאשר מאושרת איתי באוטובוס. היא שונאת אוטובוס. לאחר שבנסיעה האחרונה נאלצתי לבעוט אותה פנימה עשיתי את ההחלטה האקזקוטיבית. הבוקר היה האוטובוס מפוצץ חוזרי כיפור. לידי ישבה יפיפייה חרדית צעירה. תחילה העדיפה לעמוד מאשר לשבת לידי ורק כשהאוטובוס עצר בתחנה אחרי שעלתה כשהבינה שזה או אני או להצטופף עם חיילים צעירים וחסונים הגיעה. היא החזיקה ידני מול עיני

בשלוש ארבעים ושלוש כתבתי את המילה הראשונה. אליה נלווה דיון שאולי הכי נכון לכתוב את השעה ואז נזכרתי שלא כל פעם מה השעה קריטית. עכשיו היא קריטית. אני רושם לצאת מהבית בשבע ועשרים, שם תזכורת לשש להתחיל לסדר דברים וכו וכו'. נבלע לתוך המוסיקה. יש לי תחושה אחרת בחגים האלו. הכוונה לתחושת אחרות בתוך העולם סביבי. המרכיב הראשון לכך היא תחושת פירוק המשפחה, השני הוא התמסמסות המשענת הדמיונית שלי בשאר תחומי החיים ושלישי הוא לראשונה ההיאחזות בעבודה כמשענת כלכלית והתעופפות על האטרף של מקבלי ה

הכי באסה זה פקחים נחמדים, כאילו, וגם שיוויוניים. אחרי שתקע לי 180 שח שלא תיקפתי כך הוא יקנוס בלי לוותר זוג ערבים מבוגר שכמוני קנו אך לא תיקפו. טיהור כיפור ירושלים התחשבנה על כל הפעמים שהתפלחתי בערי בירה אחרות #סופשנחת מיקסקלאוד הביא לי תחנת טראנס ואיתה צללתי לשנ"צ. וואאו... בוקר שנדחס לזמן ספריה שחיכתה לי בעמדות פתוחות. העמדה לא אפשרה קול המוסיקה, עקבתי אחרי מדפס לרשימת שמיעה שמורכבת מנשים פסנתרניות. גם לי מגיע. הכוחות שעבודה משחררת המריצו אותי לקרבר את חמשת הקילומטרים למוסך

____----==== דימוי בתהליך====----____ זה לא שהוא צועק יותר חזק אלא שמשהפכתי לעובד רשמי של תעשיית הרווחה נפתח לי מילון מונחים חדש וממשי של חיות רגש אלו, והוא ניתן להבנה. החיה רוצה כסף, הוא תובע מקצבתו ולא ממש מעניין אותו שהיא מנוצלת לכלכלת בית ופיצויים על חיים עם חיה שהוא במקרה הבן שלך. ממממ... הצעקות הן מבניין תאום חמישים מטר מזרחה עם ציפוי אבן בורדו שמתקלף כמו הירוק שלנו. בקומה השביעית שלהם מתאמן גברתן שמקדש גופו. הוא מהיחידים שמשתמשים במרפסת. היתה משפחה, משהו כמו שני זוגות

Vardhan Le Zuz is traveling to Israel from ‎נמל התעופה בן-גוריון‎. September 6 at 5:02 PM · בהמתנה לגרר על כביש 1 #סופשנחת נכון שהיא מתוקה? וזה אחרי ליל חתולות ירושלמיות וטיול בירושלים המזרחית. שנינו מגיעים עם הלשון בחוץ לשנה הבאה #סופשנחת דיאנה הגדולה ראשת ועד אימתנית של הבניין, שאם רק תגיד כן אתרום שרותי למעגל משימת פרס קבלת פרס הנשיא פתחה לי רעיונית שעל במת מנצחי תחרות האירוע המשמעותי שלי השנה אוכל לשים שני מנצחים. נכון, פתאום חזרה לי הנימה אדונית שקרסה עם הפונטו בכביש

הגעתי כמה דקות לפני שתיים לכפר גלעדי. שומר הישוב הפנה אותי לבית קברות שאיפה שנמצאת אנדרטת הארי השואג. שכחתי שזה בבית קברות. בינתיים התנגנה מוסיקת פופ מזה"תי, מישהו נתן בראש אי שם למטה בדציבלים של אולם אירועים שיכול להרשות לעצמו הכול. לא הכול מסתבר כיוון שכמה דקות אחרי שתיים נסגרה המוסיקה תודה לאל חזר שקט לשרור, ואישר את תזמון ההגעה. עשיתי סיבוב בית קברות לאור ירח, ניפחתי את המזרון והלכתי לישון. בבוקר ניסיתי לברר לאיזה כיוון ללכת. באופן טבעי משהו לכל המסע הזה הלכתי הפוך. הזכרת