קלמ&ליברמן פרק ב
מממ.... בלוגי היקר חזרתי לבלגלג סימן קריאה לא סוגריים לא אולי
א להתחיל באלף [איטליה שלא אגיע בנסיעה הקרובה, אורז דביק שמסרב להידבק בסיר כבר יותר מדי זמן]
ב. בקטע של הבן יעקבים – אמא מספרת שהיה נורא נחמד עם עומר שבא לחגוג איתם את יומולדת שלו. לדעת להיות נכד זאת מן הסתם מסורת משפחתית אני אמא ואולי צריך לשאול את אמא איך היתה סבתא עם הסבתא שלה
יש ב של ברוך הגנן
ג. גנן גידל דגן בגן. ברוך הגנן אמר ששני ייחורי הוורדים שהכין עבורי מוכנים אבל שכחתי לא הספקתי לקחת אותם הייתי עסוק מדי והפעם במשמרת חמישי היה חשוב למצוא את הצבים. את צביקה א ראיתי. צביה לא נראתה. הם עברו מצד בריכת הדגים לצד השער שזה מצמצם אפשרויות של תאונות שיכלו לקרות להם כמו להתגלגל, להידרס להיחטף שוב בידי מעריצביבות
ד. דודי, וילינה – שהו בשיח הפנימי, תויגו כבת-ימים. ההטבעה של לגור בקרבת ים
ה. [מאיפה אביא משהו בה ] טוב, נו שכחתי כמובן הכי חשוב – הודו – נקנו כרטיסים הלוך ושוב בלי איטליה כמו שרציתי. אין כוח. מסובך לי מדי
ו. וויטגנשטיין כמובן. השבת [ודווקא השבת המיוחדת הזאת] הורדתי את הטקסט של טרקטוס והצמדתי ספארקנוטס . לא נתתי לספק שהלפיתה הוויטגנשטנית היא רק עוד הסחה מפרצופליסס. כבר אין רק anymore
הסבלנות השתלמה עם תיאום כוונות/חיים סבתו ומתי שהו [כשהגיבור וחבריו נקראים לספר את סיפורם בתחקירים שאחרי הקרבות] הכל התחבר, השפה לסיפור ולי, לסיפור אימה וגבורה כאחד.
[כבר לא יהיה יותר]
להוסיף גרסת MOVIE
ב. יומנאיצ'ק
1. #כושכונה/mitaichi– כן/לא שרון עובר דירה 2. קארבר- כן 3. ים – כן, ריצה פול מדוזות 4. ספרות עברית- תיאום כוונות/חיים סבתו,in a relationship /תמר בלומנפלד נובלה גרפית, מצוין סיום קצת מבאס אבל אולי דווקא זה מה שצריך להיות 5. מתורגם – המזוודה/סרגיי דוטלוב מעולה, לקנות לרנג'יט, בכלל לאסוף לו ספרים [בהמתנה לכשיבוא להמשיך את אל גן העדן] 6. בדיוני, אנגלית במקור- 7. עיון – --- 8. קצר – ---- 9. AudioB– הצד של גומונט – המלצת נעמי 10. מדיה- גוד אומן – מאיה – ניל גיימן/טרי פרצ'ט, בעייתי 11. מדיה ישראלית – מנייאכ 12. רב מכר שישי – עדין לא 13. JOYCE – זהו פיניטו [הפצתי בקבוצות] 14. פרפרים – לא 15. נגינה – לא 16. מוסך – ארית עומדת 17. בתלם – [עלית/המתנה, קהת/המתנה]
ג. יומנאירשת
בהמתנה לנציג משרד התחבורה שילווה אותי טלפונית בהזדכות מנהלית על הארית בצורתה המכונית החלטתי סופית להוריד את אל גן העדן/ינגיהארה מרשימת ספרי החובה לקריאה אם היא ממש רוצה. אל גן העדן כל כך שונה ורחב מקריאת התענגות הסאדו-מאזו של חיים קטנים שאין סיבה להפיל דווקא עליו [ןעל ינגיהארה – אם מכניסים אותה למשוואת היחסים] את האחריות לזמן הפרטי שביננו. כרגע הייתי בוחר כספר חובה עבורה את צומת/פראנזן אבל בינתיים נוח, 4דהרקורד שרק היא השחקנית העצבנית במגרש משתמשת בזכות קריאה לסדר. הליך הסרת רכב בכביש אמור להיעשות גם בסניף וברשת, בשניהם אי אפשר להתקדם. לסניף אפשר להגיע רק עם תור שלא ניתן להזמנה [תקלה זמנית] וברשת מוביל הקישור לדף בבנייה.
כמובן שהתרגשתי וראיתי בזה הוכחה קוסמית לצדקת דרכי שאת ליפו-וואו-נאהלה, חלק 2 של אל גן העדן, אקרא במקביל להטבלות נסיון שלי וגלשן האו.פי. 6 רגל החדש. טוב זה לא קרה כמו שדמיינתי. יום אחרי [כמובן] שהתרברבתי בפני אמא שמדוזות לא יפחידו התיישבתי על נחיל זרועות איפשהו. שזה לא רע כשלעצמו במובן הקשר הממשי לספר של ינגיהארה אך כיוון שלהבדיל מחיים קטנים, אל גן העדן החליף חתכים ושריפות בעור בלפיתות, נגיעות וסתם חיטוטים הייתי מעדיף ברובד הפנטזמי להיצמד לבית המלוכה בהוואי יותר כמו הפתיח של הוואי 5:0 קו נטוי הוואי/מיצ'נר. כרגיל לא שאלו אותי
אתי ממשרד התחבורה התקשרה וקבעה לי תור לרביעי ב- 11.
כשצפיתי אמש בפרק 8 של מנאייכ, לייב סביב מדורת השבט של אחרי חדשות כאן ,11 הגעתי למסקנה שלאובר-הזדהות שלי עם טל בן-הרוש ואיזי בכר בעונה החדשה יש חלק משמעותי מהעובדה שאני כל כך מבסוט מעצמי השבוע. אם בעונה הראשונה של הפקות משרד ביטחון פנים עדין התנהל אצלי מאבק פנימי את מי אני הכי אוהב – השוטרת לשעבר והפרקליטה מרסלה בן דוד, לוחמת הצדק מפמת"א או טל מהיחבא"ל עם הפה הגדול. בעונה השנייה כבר לא היה סיכוי למרסלה. טל ואיזי מסמילים את התשוקה שלהם לחיים, את ההזדקקות לאחר כמקור חיים דרך מהמורות אב-בן-אח-אם-בת-אחות בכזאת הצלחה שנושא השהיית חוסר האמונה לא רלוונטי.... בחיים שמחוץ לדירה התרחשו כבר משלב המעלית והלאה 5 הזדמנויות שונות להיות ולדברר איזי או טל או איזי וטל. #קלמנוליברמן פרק ב
בהערכת מצב מהירה המרתי את התור להזדכות על הארית במשרד הרישוי בהצטיידות בקפה וסוכר במחיר עובר מכרז והופה הביתה להתכונן לעבודת הסינדרום. הזומפגישה בגדה הסמולית עם ויווק צ׳יבר השיבה נפש ומעתה כל קנייה היא תעמולת בחירות.
ארבעת העוגנים - רובין, הארית בחבורה, צביקה א' וצביה, שחדלו להתקיים במיידי הפכו לרצועות באנג'י עם כוחות דינמיים פלזמים, ששיגרו את חלליתי עמוק לתוך נינוחות הפריבילגיה. על ההלם והאבל נוספה הכבדת התזוזה רק שנינוחות
היא ביצה יצירתית ושואבת כאחד. אז אני מבצבץ ואוחז ברגעים הקרובים ביותר לפעם. חזרתן האיטית של עיסוקים ומחשבות שמבחינות/מתעלמות מהחוסר מקבלות צורה של תקופה חדשה. #קלמ&ליברמן פרק ב
