ג. רשת היא הדבר הכי ברור שיש בערפל. פאקנמדהימוש #חסינותהקליניקה פרק ב The Breeders - Happiness Is a Warm Gun (Houston 04.23.18) למרות החורף החם קר לי. תירצתי בנפשי [המצב, הרדמות בשידור ישיר מבתי החולים וכיו"בכאילוכזה] ובגופני [מריפואנה, אלכוהול וכיובכאילוכזה] בלי תקווה ובלי ייאוש. כשרובין חרבנה והקיאה אחרי שסירבתי לצאת איתה החוצה בארבע בבוקר הבנתי שהדחקתי מספיק את המצב אבל זה לא שרצתי איתה ישר לווטרינר. ונשבעתי שמחר באמת להפסיק מחר מחר. בקפה אחרי שהוצאתי אותה לשלשול של הסוף

הריונית 1 מעשית כהרגלה שלחה המלצה לפאדים מגנזיום, הסחנו קלות ויצאתי לרוץ. הים ירד לגובה קרסול והחוף מלא צדפים וקצת מפרי סגר עם רישיון שבת. בהלוך הסחתי את הטיית-אוזן ל+1 של העוד ופעולת אינדקס באפרטוס הלא-מודע ובחזור [מתרגל צעידת גב מענג אשקלונשבתניקיות שבצחקוקים החליפו צד ולכמה פסיעות גם הן צעדו הפוחצרוני על החוף] על המורה של טל שהאיר ודייק ודקדק את האף אחד הוא מישהו, הכולם זה אף אחד וכלום הוא משהו, לכן אף לא אחד לא כולם ולא כלום. זה בלבל אבל הים היה שקט רוח קלילה נשבה, עזבתי

[במסורת הרפואית של המאה ה-18]....המחלה מציגה את עצמה לצופה כסימפטומים וסימנים. אלו נבדלים מאלו בערכם הסמנטי וכן במורפולוגיה שלהם. הסימפטום – ומכאן מעמד הבכורה שלו – הוא הצורה שבה מופיעה המחלה: מכל הנראה לעין הסימפטום הוא הקרוב ביותר למהות; הוא התעתוק הראשון של טבעה הבלתי נגיש של המחלה. שיעולים, חום, כאב בצד וקשיי נשימה אינם דלקת הצדר [קרום הריאות] עצמה – זו לעולם אינה מתגלה לחושים הואיל ו"דרכה היחידה להיחשף היא בהסקת דבר מתוך דבר" – אך הם מהווים את ה"סימפטום המהותי" שלה, ומאח

מלמעלה של פסטיבל המוות צנחתי עם טחורים לממשי של הזקנים. אמא שלחה לקלנסקופיה ובינתיים גגלתי אחרי משחה/תרופה[נרות] . לא היה מצב לעמוד את התור בסופרפארם שישי ועל הדרך גיליתי חנות לחם חדשה כשנתקעתי מול שלט לחמני- לחמי מחמצת. לאופה קוראים נחמני והוא אמר שאני הלקוח הראשון שפגש שהגיע בגלל השלט שמיועד למי שבא לאסוף, שהוא עצמו נמצא רק בשישי ורביעי ורצה לקחת ממני את הווטסאפ, שגם אני אאסוף. לחם מצוין. אכלתי ונטרתי פרפרים [3 לבנינים לא מזוהים ונמפית לא מזוהה]. בבית חיכתה ספרות מקצועית [

Vardhan Le Zuz‎‏ ‏‏ משתתף ב‏‎Osho's 31 year Death Celebration‎‏ עם ‏‎Nijen Tsvi Smith‎‏ ועם ‏ ‏15‏ נוספים ‏. כן בכוונה לתייג לתייג לתייג [לעצבן בפעם האחרונה:]

החלטתי לדלג לפרק 5 ובכלל למשחק את הקריאה כתיבה הזאת. לא אין לי ברירה. אם באמת הייתי מאמין שיש או היתה לי ברירה בטח הייתי מאלו שזועקים חמס חמס במהומה הספרותית שמתחוללת עכשיו [בהארץ מפורסמת כתבה שמוצאת דמיון בין מחר ניסע ללונה פארק/אילנה ברנשטיין ונובלה צרפתית חוף הים/ורוניק אולמי, שנחשפה לה כלקטורית. החמס חמסניקים שילחו נאצות בליסה פרץ, הגנו והכירו תודה לשיווק הספר. האגרת ששלחה לקהלה היתה רהוטה וברורה מלחמה: על ההשראה או לצטט את איתי רביד: הדף אף פעם לא ריק = כל דבר נעתק, הלל

Vardhan Le Zuz‎‏ ‏‏קורא את ‏‎James Joyce: Ulysses‎‏ במיקום ‏‎Sweny's Pharmacy‎‏. 14 בינואר · ‏דבלין‏, ‏אירלנד‏ · זה הפרק האהוב עלי. היה לי המון מה לכתוב אבל בינתיים זה #סופשנחת יובל רוביצ'ק לא יכול להתאפק סוג של #סופשנחת

בטח שלא אמרתי לשוטר רפי ולשותפו היותר נחמד שהפנצ'ר בגלל החברים שלך באור עקיבא שפירקו את הצורה לארית כדי לחפש חומר. פירקו בקטע שהייתי צריך לקשור את רובין לעץ, להוציא את הסאפ והגלשן, תכולת תא מטען גדול ועמוס וכו'. דווקא ההוא שדמה והתנהג כמו אמג'ד הלב של שפע יששכר/קופה ראשית; נימה חביבה ונשית, גוף עגלגל הריח גראס ונדלק. אחרי שעברתי כיאות לפריבלג את בדיקת ניירות הסגר הוא סימן לי לזוז הצידה והתאבד עלי למען המערכת. את הנאום החינוכי הוא שמר לאחרי שעה וחצי, כשהיה חייב לשחרר אותי.כשהו

סחרחורת עקרונות עונג ומציאות תפסה אותי בצומת כפר נחום ופניתי דרומה במקום צפונה. ההחלטה קרתה מעצמה. במקום להתעקש לחצות את מקטע נחל עמוד עליון ליד צפת שברור לגמרי ששדונימות הר מרון חמדו לצון לעכב אותי, חזרתי הביתה למרכז ויצאתי לאגף מהאמצע. כל כך יפה ושקט עכשיו. חורף ישראלילוש שכזה המון רקפות [חשבתי על אמא] לבנינים שלא צילמתי [שכחתי את המצלמה שתמתמ נתנה לי ואז נזכרתי שלא נעלתי את נעלי נגה החדשים שקניתי במיוחד לשבילה] #סופשנחת #שבילתישראלה ‏‎Vardhan Le Zuz‎‏ נמצא ב-‏צפת-Tzfat‏

חוויית המילים המתעופפות, סימנים מסמנים באוויר, שיח פתוח, הלכאורה פתוח, חסר גבולות, הלכאורה חסר גבולות.... אפשר להבין את טיבו של העמוד מנימת הפנייה. בתוכנית כמובן לכתוב על הולדת הקליניקה ובתוכנית אחרת כבר צוטטה פסקת הפתיחה של פרק ב. השונה השבת בהגעה לפרק ב [תודעה פוליטית] היה שהתחלתי בלילה קראתי שוב את המבוא ודילגתי לפרק ב [כי שוב הסתבכתי בתוככי פרק א מכוח זכותי הטבעית להבין. נרדמתי בזריחה וכשהתעוררתי לאחר שעה מרחבתי את תשומתי תמתי לפרישה של המחלה-ספר-ליבי. בפרק ב ["תודעה פולי