חסינות הקליניקה; פרק ד

הבוקר התחיל בסערה. הודעתי בקבוצת הגרעין של התערוכה [ניסים, מתי ואני] שהפגישה מחר בזום לא תתבטל כמו שחשבתי בגלל שלום חנוך- משה לוי ספיישל ולנטיינסדיי לאוהבים בלבד, ובנוסף אגיע לתחנה אחר הצהריים לעבוד על התערוכה. מתי אודיע - כן, ים חמישי הפתיחה של הדס בטרדיס, מוזמנים, ורדן נדחה את הזום השבוע או נשלב, זה השלב הראשון של התערוכה שנפתח. ניסים, שמתחנן לקבל ממתי את מספר הטלפון של הדס ביקש שוב ואז - ברור לי עכשיו שבזמן אמת לא הבנתי את מתי נכון - וחזרתי באגרסיה [למתי, וכנראה גם באיזושהי צורה לניסים] בנאום תוכחה שהגיע עד הסנדק 2 TUTI NAVE A LA MISMA DIRECIONE והזמנה חוזרת לפגישה מחר בזום. טוב נו, השיחה שברה את ניסים והוא פרש 8:39, 13.2.2021] ניסים צור עו" ד אמן: רבותי, אינני יכול להמשיך להיות מקבוצת המפיקים של התערוכה. שיהיה לכם בהצלחה. כמובן שבזה לא הסתיימו העניינים ובטוויסט. את הודעת ההתפטרות קראתי רק כשעתיים יותר מאוחר ומ-11 מגיעות שתי שיחות ממלכי אשכנזי [פעילת משהו בת 50] . חשדתי שזה ניסים אבל כשיצאתי לנטר קראתי הודעה שמבהירה במדובר במלי של אהרון ואהרון מחפש את הטלפון. ממממ.... לקחתי לו את האייפון במהירות שעזבתי אתמול עם הכאב ראש וכל זה. האייפון נמצא במכונית. אהרון שהוא שלח אותי לנעמה ולקבוצה של מחפשי טרמפיסטים למכללת תל חי אבל תוך כדי הניטור חשבתי על העובדה שבכל מקרה נוסע לתחמת והנה והנה והנה....

בינתיים שרה השכנה הודיעה שנמצאה חיובית לקורונה, היא וכל החברים שלה שהדביקו זה את זה בחגיגת הדבקה שהיה בינם... דיברנו ממרחק, היא היתה עם מסכה. חוץ מזה שנתתי לה שלושה ספרים [נעלמת, להשביע את הדרקון ושכחתי ] גם אעשה לה מחר קניות של עבודת יד שלא תשתעמם והתנדבתי ברצון לעשות לה כביסה. ...כמעט נתתי לה את המופע של שלום ומשה [הצטרף אלי מגן אגב ככה הודיעו... בתחושה רגשית שלא אצליח להתחבר ממש כמו שלא מאמין שדואר יכול להגיע אלי] אבל עצרתי. למזלי... מסתבר שההופעה היא בתשע וחצי ולא בשמונה מה שאומר שכל ההיערכות שלי לגבי הנסיעה לתל אביב משתנה ובנוסף – אם כבר אז כבר – אעבור בסופרליצמן לקנות אם יש וכו'

ב. יומנאיצ'ק

1. #mitaichi

– לא 2. קארבר- לא 3. ים – ועוד איך 4. ספרות עברית- לא 5 . מתורגם – השעות/קנינגהם 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – הולדת הקליניקה/פוקו 8. קצר – ביבלמאניה/פלובר, /רות אלמוג, -- , --, 9. - לא 10. מדיה ישראלית – שלום חנוך ומשה לוי הופעה הערב ולטנטיינס דיי -3 12. רב מכר – כל הזמן אפילו היום 13. JOYCE –סקילה וכריבידיס 14. פרפרים – כן ולא – טיולים בשמורה 15. נגינה – לא 16. מוסך – לא 17. שבילת ישראלה – כן נחל עמוד מבט צפונה לכיוון אהרון מאזור החניה כביש 85, החלטה לקנות גזיה ולעשות תה ויהי מה אחרת זה לא מתרומם

ג. רשת

לאחר שנטלי לא הרשתה לדודי ולי לחגוג בלילה הקרב את סופרבול 55 על המסך הענק שהיא סידרה לפריבלגים הסתדר הכול. אישי בן אישי קבוצתי מערכתי. אפילו איפה שהתעכב, כמו לא לתפוס את יוסי מפתחות, ההוא עם המפתחות לחללות התערוכה, הסתדר. כשתפסתי אותו ניגשתי מיד לעניין ושטחתי בקשתי בדחיפות כל כך גדולה שהתברר שזה לא הוא. זה מיקי. יוסי תחוב בתוך צינור ולא יכול לדבר. מיקי שאלתי בחוסר אמון על מזלי מיקי מיקי? והוא אמר כן מיקי מיקי מיקי. טוב, זה הקל על המנהלה שכבר מכבי אש קשורים אליה ומי לא. מי כן? ובכן, יום עבודה משותפת ראשון עם פאדלט, כלי עבודה וירטואלי שמרכז את כל הכלים הקשורים לניהול פרויקט, ניהול הידע ותפקודו של ארגון להלן אני, הוכתר בהצלחה. כל כך בהצלחה שאני מוכן לסלוח לו ובעיקר לעצמי שלא בדיוק מבין מה הוא רוצה ממני, כאילו יש בו מראה שהיא כמו תרגול WHOISIN בשפת דורות Y ו- Z שמועך את דור X והלאה למטה היישר לעולם התאגידי. אבל קודם צריך ליישר קו עם העתיד, שנת שור זהב נדרתי כשירדנו לשמורה. סבבנו את הפארק עד החושך וחזרנו לסיטי צוהלת. אפשר להרגיש את ההקלה. באולם הספורט של חוות המחלימים שליד השמורה התנהלה מסיבה שהתרוממה לטראנס עיר קיט בלילה בהיר #חסינותהקליניקה פרק ג

שור כסא : Dariya Caragula עיצוב : שירה [דפוס אביעד]

רוח מזרחית, ים חלק, חתרתי על קליפת אגוז קרוב לשוברי הגלים, החרדתי אנפות והצקתי לשבלולי ים וחזזיות. ביבשה [ברשת] חיכה הסיפור ביבליומאניה שכתב פלובר בגיל 16 על אספן הספרים שמת על קידוש הספר. עלית חושבת שג'יאקומו פרש מהחיים אבל בשבילי הוא צלל לליבה, להתענגות ומת על קידוש דחף המוות [תופעת לוואי של זריקת לאקאן מאמש "הדחפמוות כממש וכמושג: הזמנה למעבר לעקרון העונג"/יצחק בנימיני]. מבית אריאלה זמזמתי לפרכור לשיחה עם מיכל על דימוי התערוכה והשתוללנו מג'וקר לדוכיפת ונחתנו על עץ דמוי מדוזה של הסופרז'יסטיות [מחוללות המאבק לזכויות הצבעה לנשים]. המשכתי לזמזם לכפר שמריהו וסגרתי עם יוסי/הדרך לגן עדן/אליזבת דה-לה-ואלה שנדלג על שור מתכת ונקבע לקראת נמר מים.

אחרי שחיכתה בסבלנות יצאנו להתכלבלב בשמורה. רובין דילגה כמו עז באדמה הפורייה ירוקה משובצת בפריחת בר והמון כלניות וסוף סוף הוציאה צואה עגולה ויפה כמו שצריך. איך והאם זה קשור להשמנה של 7 ק"ג בתקופת הקורונה. היה כל כך נעים שפתאום נזכרתי שלא סכמתי את שנת העכברושRAT מתכת שלי. עוקצה נדחה למכתם הבא, את דבשה נתנה דרך ארבעה עטינים [לפי סדר הופעה: קליפת אגוז, זום, כושית, כרי מרעה בשמורה] #חסינותהקליניקה פרק ד

כסא: Dariya Caragula

עיצוב: שירה [דפוס אביעד]