הספר כ[פנטזמת] העיקר הולדת הקלאקלאקליניקה ארכיאולוגיה של מה רוצה מעצמי ב. יומנאיצ'ק 1. #mitaichi–כן 2. קארבר- לא 3. ים – לא 4. ספרות עברית- לא 5 . מתורגם – האמת על פרשת קברט/ז'ואל דיקר 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – הולדת הקליניקה/פוקו 8. קצר – דבורה אוהבת את ברגר/ליאת -- , 9. מדיה- ברלין -באבילון פ.א [גרמניה] 10. מדיה ישראלית – . רב מכר – כל הזמן אפילו היום 13. JOYCE –סקילה וכריבידיס 14. פרפרים – כן, כולל זום על גינת פרפרים של הקהילה 15. נגינה – לא 16. מוסך – לא

הבוקר התחיל בסערה. הודעתי בקבוצת הגרעין של התערוכה [ניסים, מתי ואני] שהפגישה מחר בזום לא תתבטל כמו שחשבתי בגלל שלום חנוך- משה לוי ספיישל ולנטיינסדיי לאוהבים בלבד, ובנוסף אגיע לתחנה אחר הצהריים לעבוד על התערוכה. מתי אודיע - כן, ים חמישי הפתיחה של הדס בטרדיס, מוזמנים, ורדן נדחה את הזום השבוע או נשלב, זה השלב הראשון של התערוכה שנפתח. ניסים, שמתחנן לקבל ממתי את מספר הטלפון של הדס ביקש שוב ואז - ברור לי עכשיו שבזמן אמת לא הבנתי את מתי נכון - וחזרתי באגרסיה [למתי, וכנראה גם באיזו

[במסורת הרפואית של המאה ה-18]....המחלה מציגה את עצמה לצופה כסימפטומים וסימנים. אלו נבדלים מאלו בערכם הסמנטי וכן במורפולוגיה שלהם. הסימפטום – ומכאן מעמד הבכורה שלו – הוא הצורה שבה מופיעה המחלה: מכל הנראה לעין הסימפטום הוא הקרוב ביותר למהות; הוא התעתוק הראשון של טבעה הבלתי נגיש של המחלה. שיעולים, חום, כאב בצד וקשיי נשימה אינם דלקת הצדר [קרום הריאות] עצמה – זו לעולם אינה מתגלה לחושים הואיל ו"דרכה היחידה להיחשף היא בהסקת דבר מתוך דבר" – אך הם מהווים את ה"סימפטום המהותי" שלה, ומאח

החלטתי לדלג לפרק 5 ובכלל למשחק את הקריאה כתיבה הזאת. לא אין לי ברירה. אם באמת הייתי מאמין שיש או היתה לי ברירה בטח הייתי מאלו שזועקים חמס חמס במהומה הספרותית שמתחוללת עכשיו [בהארץ מפורסמת כתבה שמוצאת דמיון בין מחר ניסע ללונה פארק/אילנה ברנשטיין ונובלה צרפתית חוף הים/ורוניק אולמי, שנחשפה לה כלקטורית. החמס חמסניקים שילחו נאצות בליסה פרץ, הגנו והכירו תודה לשיווק הספר. האגרת ששלחה לקהלה היתה רהוטה וברורה מלחמה: על ההשראה או לצטט את איתי רביד: הדף אף פעם לא ריק = כל דבר נעתק, הלל

בטח שלא אמרתי לשוטר רפי ולשותפו היותר נחמד שהפנצ'ר בגלל החברים שלך באור עקיבא שפירקו את הצורה לארית כדי לחפש חומר. פירקו בקטע שהייתי צריך לקשור את רובין לעץ, להוציא את הסאפ והגלשן, תכולת תא מטען גדול ועמוס וכו'. דווקא ההוא שדמה והתנהג כמו אמג'ד הלב של שפע יששכר/קופה ראשית; נימה חביבה ונשית, גוף עגלגל הריח גראס ונדלק. אחרי שעברתי כיאות לפריבלג את בדיקת ניירות הסגר הוא סימן לי לזוז הצידה והתאבד עלי למען המערכת. את הנאום החינוכי הוא שמר לאחרי שעה וחצי, כשהיה חייב לשחרר אותי.כשהו

חוויית המילים המתעופפות, סימנים מסמנים באוויר, שיח פתוח, הלכאורה פתוח, חסר גבולות, הלכאורה חסר גבולות.... אפשר להבין את טיבו של העמוד מנימת הפנייה. בתוכנית כמובן לכתוב על הולדת הקליניקה ובתוכנית אחרת כבר צוטטה פסקת הפתיחה של פרק ב. השונה השבת בהגעה לפרק ב [תודעה פוליטית] היה שהתחלתי בלילה קראתי שוב את המבוא ודילגתי לפרק ב [כי שוב הסתבכתי בתוככי פרק א מכוח זכותי הטבעית להבין. נרדמתי בזריחה וכשהתעוררתי לאחר שעה מרחבתי את תשומתי תמתי לפרישה של המחלה-ספר-ליבי. בפרק ב ["תודעה פולי

היום [צהרי אחרי ניטור פרפרים – 4 לבנינים לא מזוהים 1 לא מזוהה 1 סטרית – מצב הרוח הזמין עיון איטי בהולדת הקליניקה/פוקו. דילגתי על ההקדמה ופתח דבר היישר לפרק 1. פוקו מחדד את התרומה של הנוזולוגיה ;תורת הסיווג מניחה תצורה מסוימת למחלה, שהיא לא[יותר מ] מה שנראה לעין, השתלשלות סיבה-תוצאה או הסדרה כרונולוגית. הסיווג הכרחי לחקר הרקמות, להיתכנות אנטומיה פתולוגית וטיפול מחוץ ובתוך עור הגוף. היכולת האנושית שלא מפסיקה להשתכלל לחשוף, לתאר ולהראות את מרחוב ופרישת המחלה ["מרחב שהקווים שלו,

כנראה שיש קשר בין העובדה שבנחת יצאתי לנטר פרפרים - ובלי כוונה עברתי את המסלול המלא מלא בלי קיצורי דרך שכולל אף את תחנות קן השמוץ והערוץ שאחריו, מעל לבית הנוער – לזה שהתיישבתי תוך כדי שתי צלחות מרק דגים וכחצי שעה אחרי, לקרוא שוב חצי מההקדמה ואת פרק אחד בהולדת הקליניקה. את אז מה למדתי היום אשאיר למאוחר [ברקע שיח-תגובה למכתם תלונה של חיים פסח על מורכבותם המבלבלת של מספר חוקרי ספרות....] ואחרי זה ים....ממממ....שקט. כמובן שלא ניצלתי אותו להזדקף אלא רק חתרתי בסגנונות כריעה וישיבה ש

הדבר הכי מעליב במערכת היחסים שלנו זה שלכל המשעממים והמשעממות יש לה זמן ולי כזה כל כך בקושי ואת.ה [אני] אומר.ת לעצמי תרד מזה כאילו יש לה ויש לה. ממממ..... שלב היין זה שלה. רק מהמחשבה על יין היא משתכרת וכשזה מגיע, זאת אומרת שהיא כבר במצב שזה בסדר וכל זה, יעאני סופר מוכנה להתענגות, יש לה פני תינוקת סקרנית גרגרנית מאושרת. חושך שאחרי שקיעה אור אוניות נצנוץ ארובות ופונץ' - קברנה אמירים [לא התפשרתי על המחיר הזול ונכנסתי במיוחד לזולבו] תפוזים פריניב [לא פרימור של הביוקר] גויאבה שנשמר

+השלמת תמונות-- מה הנימה שכותב עכשיו? ממממ.... אין לי את המושג עדין. המושג יצוץ או לא, עם ובלי התוכן, עדיף שלא אחכה. לחכות זה לשתף פעולה עם ההתנגדות לכתיבה אפילו כהסחה [מסך מטלות כתיבה האחרות שמתרבות ככול שנהדף ממטלות הפקה]. ברקע דיווח מVendee Global [ארי אמר שזה חלום שלו, ושלח לי יישום של כיוון רוחות. אתמול, בדרך לפרכור, כתבתי לו במהלך פקק במכמורת. היה שבוע מטלטל. הסיפור עם ההריונית השנייה כיכב בראש טבלת הערכים הליבידינליים. החיתוך הממשי בפנטזיה הדמיונית שלי/שלה התעצם כי אנח