חדירת הקליניקה; פרק ו

+השלמת תמונות--

מה הנימה שכותב עכשיו? ממממ.... אין לי את המושג עדין. המושג יצוץ או לא, עם ובלי התוכן, עדיף שלא אחכה. לחכות זה לשתף פעולה עם ההתנגדות לכתיבה אפילו כהסחה [מסך מטלות כתיבה האחרות שמתרבות ככול שנהדף ממטלות הפקה]. ברקע דיווח מVendee Global [ארי אמר שזה חלום שלו, ושלח לי יישום של כיוון רוחות. אתמול, בדרך לפרכור, כתבתי לו במהלך פקק במכמורת. היה שבוע מטלטל. הסיפור עם ההריונית השנייה כיכב בראש טבלת הערכים הליבידינליים. החיתוך הממשי בפנטזיה הדמיונית שלי/שלה התעצם כי אנחנו לא בתנאי דיבור. תנאי דיבור ממממ.... כשחזרתי מפרכור [הסיבה הראשונית – צ'אייה , על הדרך – אילה ורחרוח המצב בפרכור לקראת ראש השנה הסינית. [מסקנה זמנית: הכיוון הוא האורוות. בודהה הוריד אותי מהנקודה] . חוץ מאותו פקק במכמורת [החלטה מוטעית להתקמצן חסמה התענגות דהירה על כביש 6] הכול זרם כל כך מושלם שעל הדרך קפצתי להורים וזה היה עוד אחד מהביקורים הפנומנליים לטובה מהיותו קצר קולע ומטלטל. הכי רציתי לבכות עליה לפניהם, לספר על ההברקה של אבא שהזהיר אותי מלהכניס מישהי הריון. דבר מזה לא קרה [שזה היה ברור מלכתחילה אבל בכל אופן קיוויתי כי ניסים קיוויתי זה אני:--] השארתי את רובין במכונית ובסוג של תחושת התגנבות עליתי אליהם. היה שומם. איך שנכנסתי צלצל טלפון ממקום לא מזוהה. אמא הסתערה לכבות אותו וכך גיליתי שהוא נמצא על המזנון. ביד אחת היא גללה אותו. לא הבנתי למה למשל היא לא מחזיקה אותו ביד השנייה לתת קונטרה אבל נראה שזה היה נוהל קבוע. אחרי דרמה שהיא לא מצליחה לא מצליחה היא הצליחה לגלול. אני נרדם [מנוחה ממאמץ לגיטימי, הבירה או התנגדות לכתוב עליהם] שקיעה אדומה מעירה אותי... איזה יופי...ממממ.... לבסוף היא מצליחה ועונה. מסתבר שזה דנדוש היא מעבירה אותו מייד לאבא אבל פוקחת עין ואוזן. אחרי שאבא הבהיר לדנדוש שהווטסאפ וקבוצת הווטסאפ של בתלם לא בשבילו הוא מעביר לאמא כדי שיידברו. הדיבור הוא על פצי, חגי ועוד כמה מהגרעין שקשורים גם לרחובות. זאת שיחת טלפון ראשונה בינם לדנדוש לאחר שהופסקו פגישות הגרעין. הוא שבר את מחסום השתיקה, אבא לא יעשה זאת ואמא לא תפרוץ ראשונה. אמא מתענגת על השיחה. מספרת על חגי שאמא שלו היתה שמה אותו אצל סבתא שלה. אני מדמיין אותה כמלכת החצר, רודה בכל הבנים, ואז מגיע נמרוד, צמא למשפחה, רודה ונרדה] דנדוש מתחקר אותה את מי היא רואה. היא חוזרת על זה שהם הפסיקו לצאת, נמרוד לא נוהג ומזכירה שוב ושוב את הנכדים. נמנעת מלהזכיר את רעות ואותי. מדהים. צוחק למשמע השיחה, ואז היא מציינת שהבן שלה פה וכו'. השיחה מסתיימת והיא שואלת מה היה מצחיק. עונה לה שהגרעין תמיד עניין אותי. הם לא ממש מסוגלים לקבל את זה כי מה הקשר ביני לגרעין? כהרגלם הם מלאי ביקורת על השיח בקבוצת הווטסאפ, שנע ממעניין [הפנייה למאמר של נוני בעד לגליזציה בהארץ] למשעמם טוחן מים [על מה שהיה פעם]. היא מתעקשת להקריא לי מכתמים מהקיר של הקבוצה. מת כבר לשנות נושא לספר על הכשלון עם הכושי למזל של כולם והכשלון המוצלח עם האירועים, אבל רצית-קיבלת. היא מקריאה מכתם ארוך הומוריסטי של טקסים על למה צריך לאחל בשנים שמסתיימות ב- 8 ולא באפס. זה איום ונורא ומביך עד שמתרכך והוא הופך להיות נחמד . מוותר על לספר משהו. אבא מחלץ אותנו לאוכל שהם הכינו רבע לכבודי. עדין לא ברור מה הרבע. אמא מתעקשת על גפילטע פיש, שאריות חזרת, ולהראות לי מאיפה החלה [היא אומרת ווזניץ' כמו שנהגתי להביא. אבא אומר שלא. על העטיפה כתוב משהו אחר אבל היא טעימה וסיכמנו שהיא בסגנון ווזניץ'. דקה אחר תחילת הארוחה אבא אומר לאמא "ספרי לו" היא אומרת "לא צריך" הם מנהלים את הדיאלוג מעלי עד שהיא מוכנה להתוודות שהם לקחו עזרה בבישול. ביטוח לאומי אני שואל והם נרתעים כל אחד למשענתו, מתעשתים מייד ובבושה מלאה בגאווה שתבעו וקיבלו זכותם המלאה אומרים כן. רעות בטוח יודעת אני אומר לעצמי אז מה ... מבחינתם כאילו הם היו אמורים להסתיר? יש הבדל בין הידיעה שלי לשל רעות? כמובן שכן אבל לא אומר כלום [יותר מאוחר מוודא עם רעות...שכמובן לא היתה מודעת להסתרה והצורך שלהם בהסתרה]. אני מרחם על המבשלת [המרוקאית] אבל סומך עליה... היא ראתה יותר גרועים זה בטוח. הסלק שעשתה היה טעים. באמצע אבא העלה את נושא הצוואה עם העצה המעצבנת לפנות לבן של [זה שלא התייחס ואמא אומרת שהוא בכלל לא מתעסק עם זה] יש חמש דקות של מתח, ראש בראש איתו. [לא, מעדיף לא לסמוך על הנכדים שלך שיטפלו בי באלצהיימר, מעדיף שעורך דין יהיה מעורב מה אתה רוצה שאגיד לך ...]הוא מתקפל להיעלבות ואי נחמדות. הנושא הבא – גננות. שם אמא ואני מאחים את הביקור. לוקח מגינת המרפסת שלה [שנהיית קצת דומה לגינה של סבתא רק כמובן יותר מצוחצחת ובוהקת] שני ייחורים לשתול בגינה [לא שורדים את הנסיעה בגלל רשלנות שלי]. זהו, הוא כבר רוצה שאלך. לא לא צריך שאזרוק את הפח המלא [שלא יראו אותי] . ביקור קצר ואין צורך במגע אופפפ כמה נוח. יורד. מגלה ששכחתי את הידני וחוזר לקחת. הפרידה עכשיו יותר טובה.

ב. יומנאיצ'ק

1. #mitaichi–כן 2. קארבר- לא 3. ים – ריצה ושחיה *1 4. ספרות עברית- מדריך----/אורלי קראוס וינר הקומונה/מיכל פיטובסקי 5 . מתורגם – לא 6- בדיוני, אנגלית במקור- לא 7. עיון – חדירת הקליניקה/פוקו 8. קומיקס – לא 9. מדיה- גמביט המלכה 6&7 הכתר 3&4 10. מדיה ישראלית –לא 12. רב מכר – שיחה עם מיכל, לא פאקנכותב כלום פרק ה, קצת מתקדם ממש קצת... 13. FW – לא 14. פרפרים – מתכתב עם אמנדה, בראשון אמורה להגיע המתנדבת

ג. יומנאירשת

צ'איה שאלה אם זה מגעיל אותי ועניתי מה פתאום דוקטור דוליטל זה אני אבל כאילו....אני שונאת חיות היא אמרה באדישות והסבירה איך הבנים שלה, שהפכו ספצים בהוצאת יונים וציפורים שהשתוקקו בצדק לקונן בביתם, מבצעים את ההליך. בשלב הזה דוקטור דוליטל הותמר בראש לגוסט דוג אז יצאתי לרוץ לפני שהתממש.ים שקט שעושה חשק, שחיתי במקומות שצריך לחצות סלעים. כשחזרתי, היונה מצאה דרכה החוצה, שזה יופי כי באמת לא בא לי יונה טמבלית שמפחדת לצאת, והשארתי פרורי לחם במרפסת בשביל לעצבן את השכנים #חדירתהקליניקה פרק ה

Vardhan Le Zuz

1 בדצמבר 2020 · יונים

‏‎Vardhan Le Zuz

‎‏ ‏‏נוסע אל ‏אילת

בסוף, נסיעת עסקים לתפארת מותג בתלם + אפשרות לשופינג נטול מע"מ ושנירקול בים האדום דחפו לדחוף מקלות באף. 300 מטר מהבית היכל התרבות ומפקדת לוחמי הקורונה בן גוריון אשקלון. דווקא לא נורא. איך שהגעתי התחלתי להתעטש והרגשתי לא נעים כמו בימי הקורונה הראשונים שכחכוח בגרון גרם לפאניקה במעלית. אחרי שעה התקשרו ממנהלת הקורונה לתחקור אוטומטי. שאלה ראשונה האם אתה עובד בחינוך. היססתי. בכל אופן יש אלמנט חינוכי במה שמפרנס אותי ולבסוף עניתי לא. בשאלה השנייה – מי הפנה אותך – נכשלתי. אף 1 מ 5 האפשרויות לא היתה אפילו קרוב סתם כי בא לי להיבדק, בחינם מה לא תיקח או געגועים לאי ירוק אז ניתקתי. בחשש מה כי ממה שמה ידלוף שנכנסתי לסטטיסטיקה בעמודה של השרה לאיכות הסביבה והתחלתי לארוז [סנפירים, שנורקל, משקפת אולי שבורה נבדוק אותה שם והספר – בקרוב בהוצאה דיגיטלית – שוניות האלמוגים של אילת/יעקב דפני #חדירתהקליניקה פרק ה

‏‎Vardhan Le Zuz

‎‏ ‏‏משתתף ב‏‎Osho Birthday Special ZooMeditation Camp

‎‏ עם ‏‎Turtur Sky

‎‏ ו‏‎Michal Tabechnik

‎‏.

כשהתארגנתי ליציאה למסע העסקים של המותג החל כאב בצד שמאל של הגב התחתון. זה היה חדש. והמחשבה הראשונה שעלתה, שאותה החלטתי לאמץ כדי לתפקד עם הכאב, שמדובר במתח וההתרגשות לקראת השקת המוצר החדש. אם ככה, זזתי לדיאלקט עם התיאוריה והתחושה, עולה האפשרות שהכאב הפיסי יחליף את תסמין מכת שכחה ואיבודי דברים שקורית בדרך כלל לפני השקות או, אבוי, תוספת. בכל אופן העמסנו את עצמנו, רובין, הכאב בגב ואני לארית, אספנו את מאדורי ועלינו צפונה. דווקא ביוקנעם שצריך להחליט כל מיני החלטות כמו כביש 6 צפון או לא ואולי תשים כבר ווייז מאדורי ביקשה לעצור לדלק ופיפי. כבשתי מבט איזהפאקנדלק נראה לך שלא תדלקתי פאקנתעשי פיפי שנגיע וכמובן לא פציתי; פיפי אז פיפי והמשכתי על שש איפה שאין לעצור. בסוף [בלי שתנדנד] עצרנו באיזה תחנת דלק מוזרה שתקועה בין הצטלבות כבישי-על שבנה הורדוס בימי כהונתו כשר תחבורה, ומכיוון שחשדתי בשירותים של המסעדה הלא ברור-אם-פתוחה/סגורה, ומוסכי המנעולן והפנצ'רמאכר הצעתי לה את כרי הדשא סביבנו. נורא שימח אותי שלא נרתעה ומצאה איזה פינת מסתור, רובין ואני הלכנו לבדוק לבנינים בשדה הכרוב בצד השני. לפני שנכנסנו חזרה לארית סיפרתי לה על כאב הגב [הציעה לי לנשום לכאב. לא הגבתי] ועל תיאוריית המתח וחרדה, והיא שאלה ממה אני מפחד? שהאירוע לא יצליח? ומנתה את רשימת ההישגים עד שהתפרצתי לתוך דבריה. את קרועה, אני פי מאה גבוה יותר ממה שהתכוונתי, והכול בגללך. לולא את, כבר מזמן הייתי קובר את הרעיון במגירת הרעיונות המוצלחים ליישום בעתיד שלא יגיע. מילא מיכל שמטיסה אותי כל פעם עם הברנדינג אבל איתך !! במכונית נינשנט התקשר והיא נזכרה ששכחה להגיד לו שנאחר [חסכתי ממנה את הסיפור על אריק שרון שלעולם לא איחר בלי להודיע מראש] ובמקום זאת התלוננתי בעונג על זה שלראשונה בתולדות המותג יש לי שותפה שביחד אפשר באמת באמת לקרוא לנו זוג המנוולים. סיפרתי לה איך לפני שלושים שנה בעולם הבסטות של גרמניה קראו לדריה ולי זוג מנוולים, לא שקרנים או מאניאקים אלא זוג מנוולים; כאלו שפורשים מרכולתם בפוסגנגהזון בכל יום בכל מקום, לא מפחדים משום תקלה אנושית בדמות פקח/בסטיונר מתחרה, או תקלת טבע כמו גשם/ שלג. טוב אז ככה... בעצם יצא ארוך מדי [וחסר h בלוגו] אמשיך מחר #חדירתהקליניקה פרק ה

Vardhan Le Zuz

2 בדצמבר 2020 · YouTube · משותף עם ציבורי

ציבורי

אתה לא חושב שהגזמת ההריונית שאלה [היא שואלת כאילו בכלל יש לה זכות בנושא ההגזמות אבל זה נושא אחר] הגזמתי אבל מה נעשה, כאילו מאוחר מדי לי ללכת אחורה. אבל זה היא התחילה. נו באמת. כן באמת. חוץ מזה כשהקומונה/מיכל פיטובסקי + המדריך לשוברת הלבבות/אורלי קראוס וינר הם חומר קריאה, שלא לדבר על בואטל/גי דה מופסאן שעלית שמה לי בכוונה. התחלת? מה התחלתי...מעדיף להיות בצד הזה של מלני קליין ולא בדכאוני. את יודעת איזה דיכאון זה דיכאון לא בא לי לא פאקנבאלי בסוף גם אני אעשה קליפ לשיר, יש רק גרסאות עם לבנבנות מה יהיה #חדירת הקליניקה פרק ה

Joe Dassin "Et si tu n'existais pas" | Archive INA

‏

‎Vardhan Le Zuz

‎‏ ‏‏השתתף ב‏‎Osho Birthday Special ZooMeditation Camp

‎‏ עם ‏‎Turtur Sky

‎‏ ו-‏אשרם במדבר Desert Ashram

beloveds...

8 days to our 1st time ever O24hm2c osho zoomonthly meditation camp

. we would like to tell u more about us, the event & yes....the vision:) Ashram bamidbar/Desert ashram belongs to near by kibutz Samar. In the last 10 years it housed thriving osho commune opertating twice-yearly "Zorba the budhaa" one of the israel favorites new-age event & encouraged a lot of 1-3 days activity. Now its in a waking up stage of corona dorm state 🙂 we r eager to find other individual/commune like us to do a real real event or not so real real event with us in your house in front of any screen to remind us the power of now in this global human crisses