מקרר על הקרח. שבת. יום 1 ב-ZONE

#‏מקררעלהקרח

באורח פלא, המכורים לסקי מקבלים בעליות השנתיות להר וירידה ממנו, את המנה שהם מסוגלים להכיל. לא יותר או פחות ממה שגופם היה מסוגל לעמוד. המתקפה להשאר עירני בתנאים שהגוף לא רגיל אליו שואבת את היצר והזכרון שנטבע בשרירים. למקדשי הסקי נאספים המכורים בין 3-10 ימים בשנה באורח מחזורי. זוהי הזדמנות עבורנו להגיע לzone, לבצע מהלכים, עם ציוד על הרגליים להשיג יציבות של שלג ולהתפרץ תמיד קדימה ולזכות בהרפיה שאחרי. חוסר היכולת לחשוב על משהו מעבר לרגע. השתוממות בתנאים מפנקים של סאונה על העובדה ששרדת יום התפלפלות בהר הקסמים. אני שותה יין ממחוז טרנטינו. באים להר כדי שצירופי מקרים כמו שהשם טרנטינו ויין תוצרת טרנטינו יהוו חלק מהחוויה המתקנת ביני ובין ההר, מהשתקמות לחיים שבשבילה, גם בשבילה, מגיעים המכורים לסקי.

אני כותב זהב ומצפה איתו את החלל

יין גורם לי לבכות

[‏#תמונהשלאילהנצר ---]