מקרר בסדר ; פרק א' - זרעי שסק

השינוי המשמעותי מאז הבחירות הוא צריכה מוגברת של תותים וקצפת מתוקה. בשבוע שחלף מערכת התגמול-חיזוק במוח דירבנה את הגוף לצרוך שומן וסוכר במטרה לכסות על הבחילה, להעלות מלאכותית את תחושת ההנאה, הסיפוק והמוטיבציה בעוד מספר שנות שיתוף פעולה עם הכיבוש. התחילה עונת השסק ויש מצב להחליף בין הפירות, שניהם קרובים לליבי: תות ושסק מסדרת הורדנאים וממשפחת הוורדיים רק שתותים וקצפת מייצרים תחושת אשמה של חזירות קפיטליסטית. הבטחתי לעצמי להפטר בקדנציה הבאה מרגשות אשמה על נהנתנות וקניתי למברוסקו לכבוד השמפניה של שרה. התפרעתי: במקום חמש ב-90 ₪ הלכתי על היוקרתי בארבעים ₪. היה קשה למצוא למברוסקו איכותי ליד הבית. העם דורש ומקבל בזול. השסק, בקופסה של רבע קילו, עדיין יקר במחיר פתיחת העונה. הקופסה ממותגת "אדמתי" ועליה שם המגדלים: ישראל ויוריק קרניאל. השסק במרקם נהדר אך טעמו דיאט. פירות גנובים ימתקו, אין יותר מאיפה לגנוב שסק, ציון שמות בעלי המטע שממנו לא אגנוב לא מכפר על העדר טעם. קצפת כן.

חוזר לסדר שרציתי לעשות בתחילת שנת המקרר. יש לי שבועיים לחגים ואני מתכוון לנצל כל שנייה. בין לבין מטלות שאינן כתיבה נכנסתי לחנות מוסיקה, עברתי על כלי הנגינה ושאלתי עצמי מה הייתי רוצה לקנות לעצמי מתנה ליום ההולדת, מה ישלים את הקייטנה. עברתי במחלקת התווים, אמרתי שלום לספרי תווים של פסנתר. במדף תווי המוסיקה הקלאסית נוספו לצ'רני, היידו ובאך עם הקדשה לאשתו, מריה מגדלנה חוברות של מורים ישראלים ושתי שיטות אמריקניות, מן הסתם ידידותיות למשתמש. העיניים שלי נתפסו לחוברת תרגול של תוף מצעד. היססתי. זאת אומרת מה זה אומר על עצמי? על העטיפה מאויר נער צעיר, ירקרק משהו החובש כובע שטוח, ירוק כהה עם שוליים צרות, גזרתו אובאלית יותר מאשר עגולה ונוצה כסופה מזדקרת עליו. אני?

בערב הלכתי להופעה של פסייכיכ טי.וי בבארבי. להקת מוג'הדין חיממו. בדף של מוג'הדין בפייס הם מספרים שהופעתם הראשונה היתה בערב הבחירות לכנסת ה- 17בשנת 2006. הם בנו על כך שרוב חבריהם הירושלמים יעלו לבירה להצביע וכך יובטח להם קהל שבוי. לייק. מוג'הדין תזכורת לכתיבתי מי אני. פסיכיכ טי.וי, תזכורת מאיפה באתי ורשומה זאת – מקרר זרעי שסק, המקום שאליו אלך בסיום. בינתיים ריקודים: לבמה עולה הבסיסטית אליס ג'נס ואחריה הדבר הזה, ג'נסיס או-פורידג', אדון גברת שמינה עצמו לבעלת אוב שבט החריגים, הדפוקים והשנויים במחלוקת. הטקסטים של ראש השבט, וויליאם בורוז, רווי הפרשות גוף וזוועות אנושיות, המילים של ג'נסיס רכות ומעשיות: דם, יזע ודמעות בקצב מעורר לתנועה. היא מנגנת בשתי קשתות על כינור העומד על כן כשגבה לקהל כמנצח/ת תזמורת.האפקט החוויתי שנפלט מיצור שניסה על גופו את גבולות הטכנולוגיה, זבוב קרוננברגי חי, שקיים ויוצר מוסיקה מולנו מאחד אותנו קהל הצופים. אנחנו משתתפים בטקס בכנסייה של הדת החדשה, שורשינו בחלל. אני רוקד

[מקור תמונה- הארץ/ארכיון האינטרנט העלה מאות משחקים מעידן הארקייד]

Psychic TV- Godstar פס-קול