מקרר חגים ; פרק א' ; מינימום 50
שלווה ירדה עלי מבוקר ליל הסדר. בהפוגה שמהמולת הבחירות לכנסת ועד החגים חזרתי לשממת האישי. עד כדי כך נפתחה לי הדלת שצפיתי בבוקה ומבוקה ומבולקה, שלושה קופים שהתרוצצו לי במוח, מחוברים לבטרייה נטענת במהירות, מחרבים כל משפט. גופי לעומת זאת הרגיש כבד ויציב על הקרקע כפי שלא היה מזמן, פרי שחרור ההלם/כיווץ שחווה בשבוע הסקי. שריר הירך הארבע ראשי בשתי הרגליים ביקר במחוזות עומס לא ידועים כששרירי הבטן והגב עסוקים בהתפעמות לרוחב ההר. שריר הירך הישר שמחובר לאגן ולא לעצם הירך סירב להשתתף בהרמת רגל ימין. לאחר שהחלה חופשת בתי הספר והעיר עברה להילוך תיירות נופש יכולתי להניף את הרגל ולצעוד ללא צליעה.
בליל הסדר, כשנחשפתי לראשונה לעלילת צעיר שנעדר באזור קריית ארבע והחשש שנחטף גרם לאחייני ורבבות חיילים שיצאו לחג לחזור, הבנתי איך הגעתי למקום נכון עבורי מבחינת מרווח נשימה ומרחב אישי: שאני באיחור של יממה. שם, מאחורה בזמן של הכלל, לא משנה אלא את האוויר אני בטוח, משקיף בנוחות, סומך על עצמי לדווח בזמן על שינויי לחץ.
והנה זה בא...תחרות סיפורי הארץ לשנת 2015 הסתיימה. כרגיל לא זכיתי ועכשיו אני יכול לפנות להפצתו, לפנות בחביבות וידידות. בלאו הכי אחד הנושאים שלו הוא ידידות, כהיתכנות של קשרים אישים שמתפעלים לנפש כשרירים לגוף. אני בונה על 50 לייקים...מה לא אעשה בשביל לקבל לייקים לסיפור שלי? מזל שמחוץ לתקנון לשים ציור של אילה אחרת הייתי צריך להתחנף אליה.
אלימות פתלתלה מול ישירה ב"סקווש" נטע גלפמן-גיבתון. מעברים מהירים ממחישים את האלימות הפיסית האצורה והממשית ביחסים בין הבנות. יש משהו במערכת היחסים בין גיבורות הסיפור הכי הפוך לסיפור שלי. סוג של קנאה וצרות עין שהיתה אולי נפטרת לו האלימות הגופנית לא ויחסי חזק-חלש לא היו כה חד צדדיים. "מסע של יום"/אופיר גבירצר הוא משל ישן בלבוש חדש, ניו אייג'. שני הלכים, האמיתי והדמיוני מתישים עצמם עד שמגיעים למסקנה ממשית בערוב יום. מדובר בהספק נאה יש לשני ההלכים, צעיר וקשיש. אפשר היה לקצר את הדרך לתובנות לו בשק היה קנבס ולא מטבעות, אבל ברוח דברי ההלך הצעיר: ועדין, יש טעם להיות מרוצה. "הכחול האפור"/עמית קונסטבלר סיפור עצוב ומוכר על זוג שמנסה לשווא לשקם זוגיות בחופשה בצימר ונופל על ימי סערה. קל לחשוב במצב כזה שגם מהשמיים לא רוצים את הזוגיות. יחד עם זאת, מזווית ראייתה של המספרת שעדה להתחזקותו הדתית של בן זוגה, קושיה בחוסר יכולתה לאזור אומץ ולעזוב, לקבל את גרסת רצון השמיים. שארי, גבורת הספור "אמא של כולם"/ע.א. כמהה לזוגיות. קשה לה להסתפק בסיפוק מעבודתה. החלפת השם, טאקטיקה מקובלת בהשגת יעדים לא צלחה והגחיכה את החיפוש אחר החלום. קבלת השם החדש למרות כישלונו הוא הכנה להשלמה עם המציאות. ב"להתאהב בג'ולי"/ערן טאובר מתאהב אדם בג'פיאס שמתגלה כקטלני ואפילו עם סוג של מסורת לקיצור חיים ומשך נישואים. מי שלא חווה ההתאהבות בקול סמכותי מלטף מפסיד.
black and white by ran moneta
