פוסטים אחרונים

מקרר פורח ; פרק א' - משפחתי

מצאתי אמפתיה בתל-אביב. מערבית לסלע אנדרומדה כשגובה הגלים נע בין שלוש עשרה ס"מ לעשרים וארבע קרוב לחוף או סביב השונית תמתמ ואני שיחקנו מטקות עד שהשמש שקעה ואז לא עמדתי בפיתוי לחתור עם חספלה, גלשן העמידה שלי לתוך החושך. הבחנתי במספר מבטי הערצה מצד תמתמ כשירדתי איתו על הסלעים וכמובן כשחזרתי והתברר שחיכתה לי. החשכה שבאופק אובדת לצבע המים שהשתנה מכחול לירוק כהה ואז לכמעט שחור הופך את רצפת המים הבולענית לרקמה נוזלית תוססת. מתחת לערכים מסוימים בטבלאות גובה, מגמה, כיוון ותדירות של הגלים ורוח עד חמש קמ"ש הים הוא רחם מעורער ידידותי למשתמש. פעמוני מדוזות מתרבים ככול שאני חותר לעומק, זר כחול כהה סביב כיפתם, הם חולפים לבנים כחלחלים לעיתים מבזיק אור צהבהב. המצב הגופני של להרגיש בתוך נחוץ לי מאוד להפקה הבאה: משחק קריאה שיתופית רצופת אלכוהול של הספר "יוליסס" ביומבלום BLOOM'SDAY 16 ביוני. יומני היקר סמן ביומן. כשיצאתי לשווק את הרעיון הגאוני ציפיתי שיחבקו אותי ויחשבו יופי גאון של אמא. לא צפיתי לקבל התנגדות ו/או התעלמות. פנייתי למוסד הספרותי הראשון עברה בקלילות את מחסום העניין של ההנהלה הזוטרה ונחסמה על ידי ג', מנהלת האירועים, שלא ידעה מי זה יוליסס אבל חשבה שאולי, בכל אופן, אני צריך להוסיף עוד בשר, להוריד את הקטע הספרותי ולתת לאירוע גוון של "מדע על הבר". מרוב עצבים התקלחתי להירגע ודיוושתי למתחרה שלו. המתחרה לא היה וההבטחה שהוא יתקשר אלי לא קוימה. בדרך חזרה פגשתי את נציג ההנהלה הזוטר שהסביר לי שהמקום נמכר לפני שנה והם לא עושים יותר אירועים ספרותיים לזקנים. לאחר שדיברתי איתו חלחלה לגאוותי ההכרה שיתכן שלא אוכל כבר השנה למלא את חור העלבון ששמו של ג'ויס ירד מנכסיו. עקבתי אחרי שכלי מנסה למצוא מקומות חדשים אך פתאום כולם נראו לי יותר בכיוון של עזרה לאח במצוקה מאשר תרגיל במילוי תענוגות וצרכים של עצמי והאחר. הלכתי לאימון של דוד ונרי ותפרתי קצת פיץ' 1 בסגנון החדש שלמדתי. כשנפתחה דלת המעלית מול הראי וארבע שחקניות צעירות מבית הספר למשחק בקע ממני ג'ויס כמו טוטם באמצע המצח. שתוק ותקרא אותי שוב. וכך עשיתי. בלילה הרצתי שוב לתוכי קצת מפרק "סקילה וכריבדס" ביוליסס והמשכתי בקריאתו במהלך ההמתנה בתורי המנהלות הרפואיות שמתחזקות את מותג הבריאות המשגשג שלי. במנהלה האחרונה, כשבדיחה לבחורה שמאחורינו כשנתיים התקשקשות חביבה נטולת פייס האחרונה התדרדרה מבחינתה לאמירה חסרת טקט עד גבול ההטרדה מצידי הבנתי שטוטם ג'ויס התגבש לי לזין בעין, חסר צורה סדורה שכיוונו קדימה. התבאסתי שוב ונסעתי הביתה מאזין לדיווחים מנפאל, לזעקות גוועלט מצעירים שגדלו על "הישרדות" ולרוץ למיליון", לאלגנטיות המתוחכמת של שוכרי רחם פונדקאי, למצוקת הורי מטיילים ונפאלים שנותק הקשר עם משפחתם. העיוות בתנועת הראש סידר לי את המוצקים חסרי-צורה סדורה, חזקים ורכים, ספוגים ביעילות גבוהה לכדי חזון כמו שאני אוהב, כזה שסוגר פינות לגבות, ליטרים

גילופין לעצבים

NETZER-LEZUZ 1.1

ציור: אילה נצר

Gluck's Minuet and Air (Dance of the Blessed Spirits) - Paula Robison, flute פס-קול

ארכיון
Follow me
  • SoundCloud Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Google+ Basic Square
  • Tumblr App Icon
  • Blogger App Icon
  • Pinterest App Icon