מקרר חג; סדרתהחגים; פרק א

במעבר רך מסתיים סיבוב הניצחון ומתחילה הסדרה הבאה. כמו שעון, פעמיים בשנה יוצאת לאור ולתוכי סדרת החגים, כלי מיסוך משוכלל שבעזרתו אעבור מותגי ואני את התקופה המופרכת. לאחר שגיליתי את העונג בחוסר הפנמה בריאה, בהתזת זעם חם מתנכל למושא אבוד, נפתחה הדרך לכפייתיות. יחי האגרסיביות הטמונה בדו-דו-דו-דו דו- ערכיות האהבה

בשביל זה למשל יש את מצעד הפזמונים של גלגל"צ; חמש שעות שכדי למנוע את חאפיפיות, מגגל על כל שיר ואמן במקביל. מגביל ומרחיב את הכתיבה. מנתץ במוח את האפשרות לכתוב בלי לספוג את השנה החדשה שה שה שה, על כלום לא מוותרים שלוש ארבע הורה הכנסת שדים.

[ “ממני אליך” מקום 34, מה? הייתי בטוח הוא יהיה בעשירייה הראשונה, לא מבין מקצועי]

כשהשבוע התחיל הייתי תחת השפעת דוד ורות, השלכות הפנטזיה של יצחק לאור ב"אהבת עולם". ללא שום זהות עם אופיין של הדמויות בספר היוו שני השמות האלו ציר מרכזי בילדותי, אב ואחות שנפטרו צעירים והותירו חלל בחיי אימי שהופנם לתוך המשפחה שהקימה עם אבי. ההנצחה בשמות, אותה דרך האנושית למאבק בשכחה ובאשמת מוכרחים להיות שמח המצורף לאבל, אפשרות קטנה לתיקון המעוות ואולי קצת שלוות נפש. מצב רוחי המורבידי השפיע על נהיגת הלילה דרומה. הדרך להילחם בנטייה להתרסק לחושך היתה לנהוג כנהג משאית עם הפונטו הקטנה. לא המשכתי לאילת ונעצרתי בארבע בלילה בשיטים לצלול לשארית הלילה. השמש העירה אותי וזבובי המדבר הניסו אותי לאשרם, בדיוק למעגל. נירוואנה מזהה אותי מרחוק ומנופפת בידה. נחמד, כבר נהיה מושי, בסדר, גם זה יעבור. ג'וליאטה נותנת לי לנקות את הדיר שחשוף לשמש ובגלל זה היא שונאת לנקות. במהלך הגריפה אני שומע שמוסא מבקש שיעשו לו אינסטגרם מנסר את העץ. יוצא החוצה ומצלם אותו. אין לו אינסטגרם בכלל ועדיין הוא מנסה לביים אותי. שעה מאוחר יותר עוטסב יוצא בדחיפות מהמשרד “רוצה לראות מישהו שנפל מהעץ” הוא אומר ואני רץ אחריו. מוסא למטה עם רגל נפוחה, מנסה להחזיר את כבודו. מבוגרים שונאים ליפול. לפני הכאב הם דואגים לכבוד. מוסא כזה. בסופו של דבר הוא מוכנס לרכב שלו ולוקח אותו לקיבוץ “סמר”. כל נעורי היה “סמר” הברזיל שלי והנה הגעתי. מסמר לוקחים אותו לבית חולים באילת, אני ממתין בקיבוץ שרוברט, שהיה באילת, יבוא לאסוף אותי. עומר, הבן הצעיר של מוסא מתעורר. הוא חייל וקיבל שחרור מיוחד לעזור בגדיד התמרים. הוא מזמין אותי למשמרת לילה שמתחילה בעשר. בדרך חזרה לשיטים רוברט ואני מדרבנים זה את זה למהירות הכי גבוהה שההונדה השחורה מגיעה. חיה רעה שכמותה, המהירות שלה גדולה מהאומץ שלנו.

[עברי לידר איש השנה? ההתרגשות שלו מדהימה את דלית השדרנית, הסומק המבוכה, כשאתה מנומס המסלול הוא ברור…]

בלילה נוסע לסלפי בגדיד התמרים. הבן של מוסא עמוק בתוך המטע ואני מסתובב בין צוותות אחרים. בצריף קטן, בין המטע למפעל מיון ואריזת התמרים מבשלים לחברים ארוחת לילה ואני מוזמן להישאר. בוחר להמשיך לאילת. החוף שקט ומרבית אוהלי הזולה שוממים. פורש את המזרון מתחת לכוכבים ונרדם. הוי, כמה כייף להתעורר באילת. למזלי הרב אמא שנאה פיקניקים ולא הבינה מדוע צריך להתאמץ לבשל בחוץ כשיש מטבח.ראייה חדה שחסכה ממני את כיווצי החרדה והלחץ של לצאת בזמן ומוקדם בבוקר שנלוו לפיקניקים המועטים שיצאנו. את זה אני חושב בזמן שאני מתייבש מהסיבוב שנירקול הראשון. עדין מוקדם. בחורה מגיעה עם מכוניתה וחונה מאחורי. בהחלטיות של בנות היא משתלטת בעדינות על קצה הזולה שלידי, מנפחת את המזרון ונכנסת לשנרקל. המאפיין של משנרקלי מזרונים הוא תפירה לרוחב ובגזרה צרה. אני לאורך. כשחוזר מסבב השנירקול נוסף מתיישבים בזולה עוד שני קייטנים ומתחילים להגיע קבוצות קטנות ממועדוני הצלילה. עושים לי חשק. לאחר השנירקול האחרון מקבל מסרון מנירוואנה ששואל איפה אני, יש אשרמג'יטסו בצהריים, לפי נוסח המסרון אני מבין שלא הודיעו במעגל הבוקר על השיעור. עובר דרך מועדון הצלילה ממול. חשבתי שנכנסתי כדי לקנות חולצה. בפנים הבנתי שבעצם בא לי לצלול עם בלונים. מניש אומר שאי אפשר ככה שכמו ילד אני רוצה הכול.

[וויקי מספרת על ישי ריבו, “תוכו רצוף באהבה”, מקום 19, שהוא חרדי יליד צרפת שהקים את להקת תכל'ס מטאל רוק יהודי. קול נהדר. יופי, העיקר לתפוס לעמיר בניון את המשבצת]

באשרמג'יטסו, שעליו מכריזה קרונה ברמקול מגיעים רק חדשים, אף לא אחד/ת מאלו שהשתתפו בסיבוב הקודם הופיעו. אני טוען שזאת בעיה של כריזמה חסרה שלי ולא הפורמאט אבל אין אפילו מי שיתווכח איתי. יחד עם זאת, בחזקת המציל נפש אחת הרי שצבי, נגן הפאנטן הצעיר, טוען שהאשרמג'יטסו הפיח רוח ביד ימין, היד החלשה שלו. הנגינה של צבי מוליכה אותי לסמוקינג טמפל. במהלך שאר הלילות, מתיישב שם מיד לאחר סיום כתיבת “פקידת לילה” ועוזב רק לאחר שאחרון המנגנים אומר לילה טוב. תפור עלי להיות מוסיקאי, בלילות, מתיישב שם מיד לאחר סיום כתיבת הרבמכר ועוזב רק לאחר שאחרון המנגנים אומר לילה טוב,תפור עלי להיות מוסיקאי. מתחילה שעה אחרונה למצעד, טופ טן, הטופ של הטופ של הטופ, באיך אפשר שלא להתאהב בך ג'ין בורדו תשתדלי לשבור לי את הלב

“…אפילו דודו נעצב כשאת טסה והחלל שבי ריק כאילו נאס״א. אני נלחם באריות אני מופאסה. ואין שום כוח שיוריד לי את המסה

….. ביקשתי מסמדר, שיר שיביא אותך אליי. אל תדברי על אריק, אריק בסיני. איך את עושה מתוק כמו בוב כשמרלי, בלילות קרים את חסרה.”

המצעד הישראלי השנתי תשע"ה כפי שדירגו מאזיני גלגלצ וגולשי אתר וואלה! מקום הראשון אליעד - מתוק כשמרלי מילים לחן: אליעד נחום

מתוק כשמרלי - אליעד מצטרף למיוזיקפה סופרגרופ 2015