טמבורלDUDE ; פרק ג- אריזה איטית
לא חולשה, אלא פרשנות קורבנית של תחושתה הפיסית בגוף היא שמעיקה על הנשמה. בסדר...שנינו נתענג ממעבר חיינו ביחד כעם חברים, אחד יעקב אחר האחר, יש לנו פלאנטה שלמה לנוע. אתה מסתגר חותך מהרשת עובד על הבסיס ואני טס קיבינמאט. לייק. כשהוצאת את כל הדפים שכתבת כשהיינו ביחד, התרגשתי . עבר לי זיקוק כזה, עם צליל אפילו, פלאש על ציר זמן חברותנו. כן, הקצב הוא שאיחד אותנו. אנחנו נעים טוב קדימה. אתה מלמד להביט קדימה ישר ואני ברחן לצדדים מתקמר ומתקער לשם.
drowing: jerry waese
"מכונת הנצח של אלכס" הגר ינאי: באמצע החלק השני, כשדובה נוהגת את אלכס לפגישה מסתורית, מתחילה התפכחותה. רק לאחר שפעלה בנחישות לטובת אלכס, משתחררת מכבלים רגשיים של סביבתה ומשפחתה, נוצר מרחק בטוח שבו היא יכולה לבחון מי היא זאת עם הפנטזיה שלה. מכונית האקסרא הכסופה היא החממה שבו דובה הביטה באלכס ובעצמה, בדרך ובראי. כנותה היא שמושכת אותה ואותנו, כי אני לא לבד בקריאה. לא רק אני רוצה בטובתה לאחר שלמדתי להכירה, היא מוקפת במעגל אנשים שרוצים בטובתה כפי שהיא רוצה בטובתו של אלכס. היושרה שהצליחה לשמר מאפשרת לראות את הפנטזיה מאחורי הילדה-גאון שמופיעה כאש וחורכת את הסיפור. דובה בוחנת את הדרך בה אלכס שומר על מיקוד, קשוב לצרכיו ורצונותיו ובגללה הוא לא מתבלבל מפנטזיית הילדה-גאון. השהות איתו מנקבת אך לא מרוקנת את נפח החלל שהוא תפס בלבה. החלל בליבה משנה את איכותו, הוא מתמלא במילים, בדיבור המתעורר שלה עם גיא, בהקשבה לו ולעצמה מדברת. בעזרת כלי הדיבור שהיא רוכשת מחדש היא מסוגלת לתמוך בסובבים אותה ובלי ליפול למלכודת הדחף להציל שממקמת אותה בפנטזיה שאין לה צורך בה יותר.
Pink Floyd - See Emily Play (1967)
מאז שקפטן לימד אותי דבר ראשון להסתכל על רשימת עשרת הגדולים של כל דבר נפתחו לי הערוצים בתחנת שידור, הוא חשף אותי למבטורבו שלא הקדשתי לו מחשבה עד כה, בין השאר כי לעולם לא נהגתי לעשות אותה. "שאנן שיא" היתה הבחירה שלו לשיר מספר אחד של הפינק-פלויד וכמה שהוא צדק. כמתנשא אמיתי התלבטתי בין אמילי משחקת ו-Astronomy Domine. טוב, תמיד היתה לו אינטליגנציה רגשית גבוהה משלי. כדי לבחור דברים שחשיבותם טמונה באיכות הקשר רצוי להיות קר רוח ושאנן שיא. אני לא מסוגל. מתקפל ישר, בוחר שניים עושה קומבינות. במקום משחק בעשרת הגדולים אני מעדיף את האכזרי יותר, איזה דמות אתה מגלם בסרט, ספר או סדרה. האוווצ' שם כואב. ב"זיכרון דברים" אין דמות אחת שלא הייתי יכול להיות ואף לא אחת מהן, בוודאי לא בגרסתי, תהיה מעוררת חיבה. זה ספר כל כך אשכנזי סמולן שפשוט אני לא רואה איך מישהו יכול לעמוד בפיתוי שלא להצטרף לסיאנס לספר הזה. רעבאק, אני לא מאמין שהספר הזה לא תורגם לעוד שפות. [ההתלהמות הציונית כנראה באה בגלל רשימת האלבומים העברים שעושה במקביל].
Pink Floyd - Astronomy Domine (1967) HQ
בכול אופן, הבלגתי על גאוותי והתקשרתי שוב להיפרד מהורי אחרי מריבת גיל 16, תראהאיכשאתהשנראה. החוסן הנפשי ליום גולדמן זה רק משאני מסוגל לזהות בקלות, אך תודה לאל שאין דמיון עם אף לא אחת מערכת יחסים של הדמויות ב"זיכרון דברים" עם הוריהם. כדמות, נראה לי שאני הכי קרוב ליאנק, אחיה הצעיר של ציפורה. עם צזאר הפינוק משותף והלם הפגישה עם הממשי עם גולדמן-הבהייה במרחב האסטרונומי, מילים ככוכבים.
