קאטהSeFini; פרק ח'- עגור לבן פורש כנפיו

כן נכון אמרתי לעצמי וסיפקתי לעצמי את ההוכחה הנדרשת בכך שבפועל עשיתי/פעלתי מיד לאחר שחשבתי (ואם לדייק בהשראת סירופ כרך א חוברת 2/אנגלמאייר אחרי שניגבתי את התחת וכן רחצתי ידיים למרות שיכול להיות שעדין נשארו שאריות כי המים היו קרירי ולא ממש רחצתי עם סבון, יותר העברתי אצבעותיי כמנגן עליהם) וניגשתי למקלדת והתחלתי להקליד את התרגיל בעלימוהריות שמעכשיו ועד שפאקן אשכח אשנה או אפנים ואני מתכוון לנסות להפנים בראב רעבקום [אנגלמאייר היה כותב רעבקוס אבל אלף לא בעניין של לחקות אותו ובית הוא מיד עובר לאיברים פנימיים בעוד שאצלי המוח זז לכיוונים אקדמיים ופריימלים. זאת אומרת שאעדיף לדוש בפירוש לרעבאק (רעבאק= ---) ומשם לגגל את נשמתי למעלה למחוזות רוחניים ככוס רבאק עראס =הכוס של אלוהך הסרסור].תרגיל בעלימוהריות הוא רצף שוטף של איקס מילים במשך איקס דקות וכרגע נקבע התקן הראשוני שלו, שבוע הבא מקצה שיפורים ותוך חודש אפשר יהיה לייצב את המשחק ואשכלל אותו במשך פנטזיית 39 השנים, עשרת החודשים והשבועיים שנותרו לי. בצורה הזאת, כך נראה לי אוכל לייצג נאמנה עבורי, את מי שהייתי/ היינו (השומע והמקליד, זה שנורא רוצה להיות הרואה/מקליד והחש/מקליד). יום שמש חורפית נפלא. היא מפיחה בי תקווה שבחלוף הזמן והרבה תרגולים שכאלה (יש לי 1872 פעמים לתרגל את הנוהל החדש) אוכל לחשק תשוקתי לכתיבה ולהרחיב הנאתי מהאישי לכללי. רובין, שכאילו הרגישה שחושב אליה, יצאה מהגיגית בחוץ ששם היא השתזפה לאחר השתוללות ארוכה עם המחזר האסקי השעיר שלה )מתנחם שזוכר את הסוג שלו ומתבאס מאי זכירת שמו או שם בעלו, השותף של יהושוע) ניגבה את אפה וחזרה לנמנם על הכרית הכחולה הבלויה, זאת שתמרה שונאת ובגלל זה אני עדין מתעקש להחזיק בה. תגיד איך לא נכנסתם למריבה על החוט המאריך שואל איציק שהגיע לביקור קצרצר. הוא מביא לרובין קצת עצמות ומקצר איתה את זמן ההיכרות. עד שהוא עוזב היא שלו. הוא מספר לי על עמותת מחמ"לי (מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים) ואני כבר מת לסייע ולהתנדב ובכלל לחבר את מיזם קטלוג הדגים שלי אבל אני יודע שהכי נכון זה לצמצם את השגעת במוח שלי לפה, לפה, לעמוד הלבן שמתכסה בסימנים שחורים שנותנים משמעות לחיים) ושאם לא אעשה זאת אז סתם סתם אשאר באותו מצב בחילתי של מועקה שבאה ומכווצת ולוחצת את כל הגוף והמוח. ולמה לי. כל כמה שאני מנסה שהרצף יתרצף בתקן העלימוהרי לא מצליח אבל בסדר לא בוער יש את כל השבת לפנינו. אמיר יגיע ואחרי זה אנחנו נלך להשקת הספר של אורין מוריס ועד אז כבר לא יהיה מי שיכתוב ואולי אני סתם מגזים כי דרמה קווין זה משהו חשוב בלהיות מספר.

--

כתיבה על פי ראשי פרקים:

1. קאטה

2. ספרות בעברית: אנגלמאייר וציפר

3. ספרות מתורגמת:

4. מדיה ישראלית: מסובך

5. סדרות: קווארי, לוק קייג', עמק הסיליקון, עד ראייה

6. 400 השירים: סעיף חגים נר לי דקיק

--

תנועה: עגור לבן פורש כנפיו

אגן ויד נשלחים לשעה 9. יד שמאל חוברת אליה, החלפת כיוונים בכפות הידיים. אגן ויד שמאל ממשיכים לשעה 3, יד ימין חוברת אליה

סעיפים 2-6 לא ייכתבו אלא אם ייקרה נס. חנוכה שבוע הבא

סיכום כתיבה שבועית לרשת:

באמצע בניית מסלול עוקף שלוליות לצבוש המלך קולט שהשבוע יבלבל כשבוע שעבר ושבוע הבא, רק שהפעם כבר מפאקן יום ראשון. גלי מודיעה בקיר שהיא אינגייג'ד, משמח אותי וממריץ אותי להמשיך בחפירות, יאללה זוזו, מזיז את המלך ומבודד את רובין לצד השני, טוגדר ווי סטנד דיבאיידד ווי פול #קאטהSeFini פרק י'- עגור לבן פורש כנפיו [פעם ראשונה]

Eric Dolphy 'Out To Lunch!'

--

טוב, אני רואה שאורין לא מגיב לבקשתי לצרף מלל להזמנה, הזדמנות עבורי להשמיע קולי בעניינו, כי על הקול מדובר. סיפור שלו הרגיז מישהי שתגובתה גרמה לי לגגל ועד שמצאתי את הסיפור המדובר נתקלתי בעוד טקסטים מפוזרים שגרמו לי לפעור פה אורין הוא הכותב הסדרתי הראשון שנתקלתי בו שהקפיא חברותו בטריקת קיר ונעלם. לא הכרתי סוגה אנושית זאת. עולם חדש נפתח. אורין מנסח עבורי בכתיבתו דור צעיר ממני חכם ממני עצבני ממני וזה תענוג להביט ולקרוא. כתיבתו על המסך, במקום ראשוני ומוקפד הרבה פחות ממה שהיה מתיר לעצמו לולא גבר צורך היא גרפית, מילולית וסגנונית. אין לי מושג איך כתיבתו מהלכת קסמים עלי, מניפת ההשלכות שעושה עליו נעה משמלת פלמנקו לגלימת אאיקידו. לא ממש מתאמץ לגלות את הקסם וככה טוב לי. משתדל להיות במצב קליטה תמידי אליו וקדימה תאגיד. יום שבת חורפית ככול שתהיה

Vardhan Le Zuz reading Lacan with Yehuda Israely at ‎‎בית השחמט - מרכז סול וסיסי מרק‎‎‎. עומר ועידו ביאסו כשסיפרו שהם עוזבים להדריך קבוצות אחרות ובכדי להמשיך את טרנד השינויים הזכיר יהודה שזהו השיעור האחרון שלו השנה ומהפעם הבאה תעביר דפנה הקשבה לאקאניאנית בקליניקה עם ילדים. שניה, אין לי פטור מילדים? טוב, יאללה פאקן אקספטנס, אם תשוקתי היא הלימוד כשלעצמו אז מה זה כבר משנה. זאת גם הזדמנות לבדוק כיצד התינוק מתפתה לאשליה, מסדר את בליל הכאוס שיש בגופו ובמוחו לנתונים ובונה משחק כעיסוק, וממלא בעונג את העדר האם. בכלל, בתקופה הקצרה שחזרתי ללימודים עיונים התברר לי א- שהכי כייף ללמוד ב- שאני פסיכי נאורוטי כלבבי, ג- אם מטרת טיפול היא לא לאמץ את הסמלי, להזדהות איתו ולא להתנתק ממנו, הרי שאני בדרך הנכונה. כשמירב שעות היממה מוקדשות באופן פעיל לפנטזיה. מזג האוויר ביטל לי את הנסיעה למדבר ובמקום לסבול מחוסר תקשורת עם נשים אני יכול להקשיב לגשם כל הלילה ולנמנם עם רובין מול התנור #קאטהSeFini פרק י'- עגור לבן פורש כנפיו