קאטהSeFini; פרק ט'- הברש ברך פנייה לשעה 9, צעדים

מתי אם בכלל אפסיק להיות מופתע ממנגנון השכחה. אחרי כל מה שכותב, מתייק ומתייג, מסדר, מתחכם ועדין אפילו את הדבר הפשוט שגזרתי על עצמי לכתוב את הפתיח, החלק הראשון, זה, כרצף על כל מה שמשתמע מכך שכחתי. כמובן שאני הולך לפאקן להתחכם. בפרק החמישי של סיליקון ואלי הזכירו לי את מה ששיננתי ב"סלע" – סקראם, שיטת אירגון וניהול עבודה שפותחה בסוף שנות ה-90. הסקראם, תצורת העמידה והארגון מחדש של השחקנים ברוגבי לאחר איבוד כדור ששמשה השראה לשיטה נתן לי עוד סיבה למה בא לי טוב "עמק הסיליקון" הסדרה, כדי לצחוק ולהפנים נוסחים חדשים של חשיבה, והנה יצא לי חריזה. SCRUM מתבססת על ההנחה שפיתוח תוכנה היא בעיה שלא ניתנת לפתרון בשיטות מסורתיות של חיזוי ותכנון אלא באופן אמפירי של תצפית ושיפור יכולת לספק תוצרים. קצרה (25 דק') ושנונה הצליחה הסדרה להשתחל לשלוש צפיות השבוע. זה הרבה. קל לי להזדהות עם שני גיקים דעתנים שמתקשים להיות נחרצים והחלטיים, מנסים להכניס משמעת ארגונית בחברה החדשה אם כי אני מניח שליבי גם לטמבל, חבר של היזם, שלא מבין כלום מהחיים שלו במחשבים ובחשש מה מבעל הדירה/חממה שאצלו פותח הפרויקט ויש לו עשרה אחוזים. קר. למרות שני התנורים שפועלים האחד ספיראלה של חנן והשני, ראדיאטור של שריג ולובש סוודר. בלי שהתכוונתי יצא לי צ'ק על סעיף סדרות. בגזרת הרב-מכר סובבתי כיוון ודראפתי את עשרת הפרקים האחרונים כדי להתמקד בסיפור הסיפור לשלב הבא. זה היה עוד דוגמא שהכתיבה גילתה לי מה לעשות. כתבתי על שינוי גישה בכתיבה לגבי היומנאי, יותר ממוקדת ואיכשהו המרכוז חלחל לסיפורת. כן, זה בריחה אבל עכשיו עדיף/מרגיש נכון יותר לברוח. מרתק שעדין, אחרי כל כך הרבה זמן כתיבה ועדין נחנק לי בגרון. הקושי להשמיע קוללומר דעתי ורצוני משפיע על היכולת לספר בצורה מסודרת ובקול רם. בגדול זאת אחת המשימות הבאות. מה שקורה עכשיו הוא שלא כותב את תקציר גרסה 4 שנכתבה אלא כבר כותב את תקציר גרסה 5. זה גם לא חכם במיוחד, קודם נכון יותר לתקצר את הדבר שנכתב ואז לכתוב שוב אבל אני זורם עם מה שיש. מחר נפגש עם שנטי של אדיטי בבוקר מה שאומר שצריך להיות ער מוקדם ואני סקרן לראות מה יתחיל להיכתב בבוקר. בהנחה שאקום. פליז פליז לקום. "מספר המעשיות" רלוונטי מאוד. העובדה שלא הזדקקתי לספר סיפורים להישרדות אלא העדפתי להרכין ראש, לחמוק למקומות אחרים וכו' בעוכרי. ארנסט קוטגרייב רחוק ממני, אנחנו מנוכרים אלא בהבנה אינטלקטואלית על מהות הסיפור למספר, הסיפור מחזיק את המספר, בלעדי הסיפור אין למספר שום תכלית או נקודת מיקוד בחיים, הסיפור הוא הספינה והעוגן בעת ועונה אחת. מתקשה להבין כיצד הוא לעולם לא ממציא סיפורים על מערכת יחסיו עם ילדיו. הוא רומז שיש לו וזה הכול. אם אין לו, אין בסיפורים שהוא ממציא שום התייחסות לחיים של זוג בלי ילד. הילדים בסיפורים שלו צמודים לאמא. זה הזמן לציפר אפרופו אמא. [ולחפש התייחסות של אנגלמאייר לאמא, אבא וילדים, יכול להיות שאין לו בכלל?]. ציפר מסרב להזמנת הנשיא ויצמן [עד מעט סיום המילניום 1997]כתוב טיוטה לחוברת הסברה על זכויות ההומוסקסואלים ביהדות ובישראל. הוא לא מוכן לשמש עלה תאנה אבל מכתב הסירוב מופיע כפרק בחוברת. הוא עובר על חמשת הפרקים בחוברת שהיה כותב. בפרק השני הוא מזהה את ההומוסקסואל עם עשיו ותכונת הצייד לעומת יעקב יושב הבית. משום מה אני מוצא בטענה זאת אישרור לממצא שלי שרוב החד-מינימיות פשוט אוהבתי מגע ומתכווננים אל הקל והזמין עבורמן. מפה הספר תופס תפנית בדיונית משהו כאילו היה יותר מדי רצינות ועכשיו הבה נשתטה. השהיית חוסר האמונה נעשית על ידי הקצנת מצב שבו אנשים זורקים ספרים בגלל סיבה בריאותנית (חומר הציפוי של עטיפות ספרים נחשד כמסוכן) וחורי מזוהה ככלב. השלושה עוזבים את ישראל לברלין. חורי, אולי בגלל ריחוקו מישראל, חולה וגוסס בביתם של השניים. הם מטפלים בו במסירות מעורבבת בתועלתניות מסוימת כיוון שהשגת התרופות נותנת להם סיבה לטייל בעיר. בסופו של דבר הם נפטרים ממנו ומשאירים אותו למות בחוץ כיאה לו, ככלב. ציפר מקדיש לחורי רשימה "הכלב כהומוסקסואל" שבה הוא סוקר את עליית ערך הכלב מול ירידת ערך היהודי בתרבות הגרמנית והמפגש הפרברטי עם ערך הומוסקסואל. המעניין כמובן שהפרברסיה/הסטייה מהנורמה המקובלת מושגת בגלל ששלושת גיבורי הספר, ציפר, יו וחורי נעים בין קבוצות בני-אדם, כלבים, יהודים, ערבים, הומוסקסואלים ותרבות, דוחים ונדחים ללא הפוגה.

כתיבה א- רצף, ב- על פי ראשי פרקים:

1- קאטה

2- ספרות עברית ש. אנגלמאייר וב. ציפר. [ אולי הערות של אמיר לאורין והדס לגבי אמנון נבות]

3- ספרות מתורגמת - אלן סיליטו, מספר הסיפורים (סוף חלק א')

4- מדיה ישראלית: והארץ הייתה תוהו ובוהו - תולדות ארץ ישראל פרק 2, הרוסים פרק 4

5- טרנספרנט , ריי דונובן , עמק הסיליקון , גירלפרינד אקספיריאנס , נעדרת ע'2 - עוד ניסיון נכשל, לוק קייג'

6 - רשימת ה-400 נשום, עוד כוס קפה (נר לי דקיק)

7- רב מכר

תנועה: הברש ברך, פניה לשעה שלוש וצעד

משקל על רגל ימין. כף רגל שמאל (עקב או אצבעות) פונה לשעה שלוש. יד שמאל כבדה ונמוכה, כף יד משפשפת את הברך. העברת משקל לרגל שמאל עד שרגל ימין משתחררת מהאדמה קדימה, יד ימין מובילה. יד שמאל אחורה, אצבעות שמאל משפשפות רקה/אוזן

---

כתיבה ברשת:

Vardhan Le Zuz added 2 new photos — attending ‎מסיבה/השקה/ספר: אורין מוריס / לרגל עבור מקום אחר‎ with Ayala Netzer and Yael Fibak Ilan at ‎‎קפה ראשון בשפירא‎‎. December 17 at 8:59pm · Little Tel Aviv · מה הוא עדין מתאפר אני גונב פה מעוד חסיד שהגיע וציפה לסופר וחתימה במיידי. בסדר הוא ילמד את הקצב. בינתיים אין אור ירוק למכירת הספרים ואנחנו מתמנגלים וחונכים את אמיר לעולם הסלפים, הופס הנה הוא בא בא, ועעשיו מראים לאמיר מה לאלץ מישהו לסלפי. חייך, לא? אילה מאשרת ומשחררים

בחרדת פרק ק"ו גרסה 4, ממש לקראת סוף מפוקפק משהו, הבטתי וראיתי, באמת ראיתי, על השולחן את התוספת החדשה לרגל עבור מקום אחר/אורין מוריס דורך על סירופ כרך א חוברת 2/ז. אנגלמאייר והבנתי. חוויתי הארה ספרותית. אין לי כרגע מושג מה זה אומר אבל אני ממש בטוח במילותי הרבה יותר מאלו שבפרק ק"ו ולמטה. ושאם אורין כתב את ספרו 17 שנה גם אני יכול לקרוא ולכתוב עליו 17 שנה, מה לא, מה כן. טלפון לאמא ותמתמ על ספות, יומולדת וקברים, ויוצא לאימון דריה בגרמניה מוצאת תמונה מעולה שלנו מניו יורק, קלאסית איך היינו צעירים,אין עלי, מעולה בפרידות ופרודות.

#קאטהSeFini פרק ט'- הברש ברך וצעדים קדימה שעה 9

ורק עכשיו מבין למה קוראים לגיבורה שלי פרידה, מה יהיה #קאטהSeFini פרק ט'- הברש ברך וצעדים קדימה שעה 9 Joy Division - Love Will Tear Us Apart https://www.youtube.com/watch?v=zuuObGsB0No

מסיבות אמיתיות ומדומיינות עבר ביקור המאסטרים מעל ראשי ולא ממש יצא לי לחוות ריגושים חוץ משאריות כיבוד ואדוות תרגילים חדשים מצוות המורים. הגעתי לאימון לאחר מספר שעות שהאיסור לצלם ולכתוב מעיק אף יותר משהמקום מעיק ממילא ובחדר שבדרך כלל מלא באפורים מזיעים ישבו מאסטר ניר, גראנד-מאסטר וונג פונג לי ומאסטרית הואנג סו צ'ון והרביצו תורה לותיקים האדומים לקראת סיום הביקור. בסיפוק של צדיק שמלאכתו נעשית בידי אחרים עטתי בשארית שלושת האחוזים בסוללה להנכיח. ויכולתי. כשהמאסטרים יצאו כבר הייתי באמצע השיעור שזז לאולם הגדול. התלבטתי לגבי התשוקה לעמוד כמו דביל ליד מאסטר ניר אולי אפילו לגרור אותו אותם אבל עשיתי לט גו כי א- אני צייתן, שיעור זה שיעור, וחלק מהתבגרותי לאקאניאנית זה להתמסר להתניות. ב- בגלל ששלמה מרח אותי לראי ג- בלאו הכי אזכור את הלא יותר מאשר את הכן, ככה זה לוזרים שתמיד מרוויחים #קאטהSeFini פרק ט'- הברש ברך וצעדים קדימה שעה 9

---

תנועת צווארה של שפרה פרחחה אזהרה שעלי להגן על מנת קריאת הדפוס בפני ההתמכרות לסדרות. הקצתי שעה בחוק לקריאה עכשיו נראה איך התאווה לסדרות תגיב. זה יאחר אותנו, ימשטר לזונה את השעתיים ויפסקל צלילה בשטיח. קורים במקביל שתי היתקלויות מוזרות בצ'יטוט עם נשים אני שונא לצ'וטט ויודע למה. שתיהן נעלבות, כל אחת בצורה שונה, על משהו שכלל כלל... תוך כדי שזה מתפתח הבחנתי שסוגת הנעלבות סביבי מצטמצמת. הן סוגרות סביבי והוותיקות מסבירות לחדשות שהן באות להיעלב. טוב שלא כולן נעלבות. תחל'ס נעלבות פי אלף יותר גרועות ממעליבות. השם ישמור. לנסות שוב את נעדרת או שמא הפרק הרביעי של לוק קייג' ויש מאסטרים של סקס ופרק אחרון של עד ראייה מחכה. את קווארי גמרתי, בשל להתחיל את ג'אסטיפייד? נעדרת יגמור אותי, יגמור! טוב אז חייב. מספיק עם החייב הזה..אנחנו פה להרדם, טססססס...ג'סיקה ג'ונס היא לא קצת אילת שקד? אני יודע, רגע של נחת ואז סתם מסובך עוד ניסיון לברר אם מדובר בהזדהות עם רן שריג או השתוקקות להזדהות איתו פלורנס ואיזבלה בטוח מעליבות #קאטהSeFini פרק ט'- הברש ברך וצעדים קדימה שעה 9 Jessica Jones and Luke Cage - Heavy Heart https://www.youtube.com/watch?v=aRtCaIZcS38

---