קאטהSeFini; פרק י"ד לשחרר נמר בהרים פאנגלוצ'יאן
מה שפאקן מדהים אותי הוא (כן מותר להשתמש במדהים, הכול בסדר, נדוש...מה שאתה רוצה אני רוצה זה להיות הכי נדוש בעולם) העוצמה שאני מרגיש שיש לקיומי חשיבות בעולם הזה - ואני לא מדבר על שלל המשמעויות שצצות עם שאיפת הירוק, שאז לחרה של רובין יש משמעות, גללים מתמירים עצמם לגלילה והחיים נהיים לה לה לה – סתם ככה באמצע היום משומקום. לדוגמא, כיווץ ה"הוי לא" כשנוכחתי לדעת, כמה דקות לפני היציאה למשמרת פיצה שעכשיו פתיחת תערוכה שאוצר ניר במקום לאומנות ואני לא אהיה שם. שוד ושבר אני חש אפשר לחשוב לעזאזל ולעזאזל על הלעזאזל וכו'. אשכרא אני מנסה לתמרן אולי להספיק להיות שם כמה דקות ולאחר לפיצה ואז ההיגיון הבריא זה שאומר שאני סתם דפוק ומגזימן והיסטרי ויאללה תשחרר כי בלאו הכי תשכח עוד מעט גובר. גובר זמנית, שהרי העובדה שיומיים אחרי ואני עדין עם השטות הזאת ברמה שאם לא אשיג תמונה של מה שהיה אולי בכלל לא אוכל להתקדם הלאה. טוב, הכול בסדר..תמרה עוברת ולוקחת שקיות בשביל האריזות בחיפה. גוערת בי על תחזוקת החצר. אין בושה לכלום. סערה בחוץ, אני עובד ומפילים עלי את אג'נדת זיוני השכל כאילו לה מה לעשות אלא רק להעביר אלי, כמו משחק ילדים במעגל שמעבירים חפץ מאחורי הגב ומתי שהוא החפץ נתפס והילד שאוחז בו נקנס בצורה מסוימת (נכנס למעגל?). אז עכשיו כבר לא ממש מתאים לי לכתוב על אף אחד מהדברים שאני חייב אבל חייב כבר לכתוב, כי כבר הבטחתי לעצמי וסיפרתי לעצמי שאכתוב, ואז כדי להבטיח שאעשה זאת ולא כהרגלי אדלג הלאה, הגדלתי ועשיתי וסיפרתי למושאי הכתיבה (עינהר ומוריס) שאני בתהליך כתיבה. לעינהר זה על ההשפעה של הסיפור השלישי על העבודה בקייטנה ולמוריס על הקנאה בצורה שהוא כותב ושאין מצב כבר שאגיע לכך או שמא פאקן כן לך תדע. הסיבוב הנוכחי על התפסן בשדה השיפון משפיע יותר משחשבתי (מה לעזאזל חשבתי שלא ישפיע, אם בא לי לעשות ספר זומבים בהשראתו מאיפה חשבתי שזה יגיע לעזאזל לא מכעס עמוק עמוק עמוק (מה אתה חוזר שלוש פעמים, נראה לך שלא הבינו, מי זה הבינו? נראה לך שלא הבנת? זה לא קשור להבנה טמבל אלא לתחושה שהטקסט מעביר ואיך מסמנים את התחושה הזאת, למי אכפת התוכן). צ'אט בייקר ברדיו ואני נרגע לתוכו, או. קיי הכול סבבה הכול סבבה, מה הבעיה אני אומר לעצמי תראה אתה עוד תספיק היום לעשות את כל מה שרצית, הנה יש רשימה, מכתב לגרעין בתלם, מכתב לניר לגבי יום גולדמן, מכתב לטלי של עדו וויקטור...מממ... (ולייצר את הגיפים? טוב נסחפתי) מתקשרים שוב בטלפון, אני הולך להשתיק אותו. נסי. טוב, לא עכשיו...הכי הייתי רוצה זה לדבר עם מעריצה מס'1, היא תסכים לשם קוד הזה, לך תדע עליה, שלא תתעצבן, אלוהים לא ישמור מזעם של נשים. מה כן ישמור, אולי רק המרחק? הן מפעילות קוד תגובה אוטומאטי של ההעלבות וקריסה או זעם ותקיפה שאחריה תמיד מגיעה אותו סוג של הצטדקות והתנצלות מיותרת. מה החוויה של הולדן קולפילד שאני נתקע אליה? בקריאה הפעם הזדהיתי (לראשונה, כך נדמה לי) עם הילדון שצועד על הפס שמפריד בין הכביש למדרכה, מאחורי הוריו שלא שמים אליו לב, ושר "אם אדם תופס אדם קרב בשדה שיפון". זאת אומרת ההזדהות לא היתה עם הולדן אלא עם מושא ההתבוננות שלו, זיהיתי בילדון את עצמי לא פחות מעצמי שמזוהה עם חריגות מעשיו של הולדן. מה הילד עושה? הוא שר לעצמו, הוא בונה לעצמו מסגרת חופש בתוך קופסת היחסים בין הוריו שהוא עדין כלוא בה. הוא משתמש במה שיש לו, בפס הישר, בהפרדה הפיזית בין המדרכה לכביש כדי לשחרר את קולו הפנימי, המועתק ממשחק אקראי שהשכל שלו נתפס עליו. ממממ....טוב, עם כל השטויות שבחוץ, לא פלא שזנחתי את 2666, מי יכול עכשיו סופרים וחוקרי ספרות. הקז'ואל שהצטרפתי אליו בגלל יעל (חייב למצוא מילה סבבית לקז'ואל גיים, אולי יש ולא יודע, לברר!!) שמכריח אותי לחזור שוב ושוב על מציאת חפצים כדי להתקדם בשלבים, השפיע להערכתי גם על תרגול המוסיקה. סופסוף עשיתי מה שמזמן רציתי לעשות וכתבתי בכתב יד, אולי אצלם את זה, כן למה לא, את שיר מספר אחד ברשימת ה-400. יצא לי אפילו כתב יד יפה, ברור, מתקשה לזהות שהוא שלי..הדבר הכי כייפי כשמתעוררת תשוקה למישהי שאפשר להתחיל משפט ופתאום עומד הזין לא קשור לכלום וכול המחשבות וללללללללללללללוווווופפפפפ מתמקדות בלאן להכניס אותו. זה שלא יודע איך היא נראית מרגש, חוזר לימי קוקו קוקו (אולי הזקפה היא כי נגמר הדף?)
חלק ב': ראשי פרקים
1- קאטה, חצי עגור לייצר גיפ מניר 2- ספרות עברית: תמונות עירום/ענת עינהר לרגל עבור מקום אחר /אורין מוריס 3- ספרות מתורגמת – התפסן בשדה השיפון 2666 רוברטו בולניו 4- עיון – עוד 5- מדיה ישראלית - כלום 5- מדיה: REAL HUMANS גרסת המקור שוודיה סוף עונה 1, מאסטרס וג'ונסון 6 - רשימת ה-400: הספק נמוך, מתקדם עם עוד כוס קפה 7- רב מכר- נדחתה פגישה לשבוע הבא. גמרתי טבלה, באמצע סיפור תקציר (גרוע מאוד הקצב) 8- יזמות – תוכניות לכל החזיתות
קאטה:
יום א':
ואם זה בוקר שמש, כמו עכשיו, אני ממש מרוצה מלחפש עבודה. מלא עזוז אני הולך ברחוב, מחפש שלטים שמציעים הזדמנויות טבח, עובד בארטא, מרכיב מטבחים, שליח וכיו"ב, דברים שמסוגל או הייתי רוצה ללמוד לעשות. ואז מגיע הקטע של להיכנס ולדבר כחחחחחח... חריקת בלמים רגשית, הלוך ושוב סביב השלט, ומסתפק בסימון בזיכרון שזה מקום אפשרי, לפעמים אפילו רושם את מספר הטלפון להתקשר. אחר כך אני מעיין במקומות שסימנתי ולכן עכשיו תורם. אני בוחר הכי רחוק והכי קרוב לים שאפשר לעשות סיבוב. ואז מגיע שלב השיחה. כן, זה כבר תלוי בבן/בת שיחי. יש כאילו שמהשנייה הראשונה רואים את הלא מצידם (בן 55, לא עבד כמה שנים, זמני , מי צריך צרות רשום על המצח) לפעמים אני משאיר רושם טוב ואז זה הכי גרוע. מחר ומחרתיים יש לי ימי התנסות. הבעיה הגדולה לכמוני שמתמחים בכישלון, שאונלי לוזרס ווינ אין דיס גיימ היא מנטרה כמו אומ מאני פאדם אומ סאט צ'יט אננד היא שאפילו מכות על הראש כבר לא עוזרות זה אקזיטנס טייק קייר או לא ולכו תזדיינו
שנתWAWA #קאטהSeFini פרק י"ד לשחרר נמר בהרים
- Lucette Stranded On The Island
יום ב'
נחיתה במשרד של עדו וויקטור כמה דקות אחרי שהעלתי פוסט יבבני הסתפרללה לי עד למחרת. המעלית, מאילו שמסווגות עבורך הקפיצה אותנו, דובי-דובי רובין ואותי, לחממה שהשניים בנו להם אי שם מעל תל-אביב, מיי קינד אופ פאקן טאאון איך זה ביידיש? כדי שמגובה כזה אוכל לקפוץ ולעופף עלי להיות קליל. מקל על עצמי במרכז הישראלי. בגלל העבודה נדחקת ונלחצת הכתיבה ללילה. צרות בגן עדן אז זזים הלאה. בבוקר, בפיצרייה לא התרשם גילי לא משאיפות הפיציולי שלי והזיז אותי לעמדת קופה. רק משאריות אנרגיית החממה למעלה קולטים עלי זכיין, אחד שיכול לגייס כסף, לא רק מבטיח. מריח שוב צרות מסלול זכיינות אומנם מבטיח קידום מהיר אבל האצבעות צריכות ללוש. טוב יאללה נקסט
שנתWAWA #קאטהSeFini פרק י"ד לשחרר נמר בהרים
יום ד:
זריקת לאקאן השפיעה יופי. אולי הקטע שהקריאה הקבוצה השניה, זאתי שהיו בה רק נשים על המשגל הנסוג והמשפט שנתקע לי בספר והנה היא הופיעה לי. היא לא היתה חלל, היה לה דמות שזה נחמד, שינוי מרענן. "השיח האנליטי מראה-הרשו לי לומר זאת באופן הבא- שהפאלוס הנו הסירוב המצפוני שנוקטת אחת ההוויות המסומנות-מינית לשירות שעליה להעניק להוויה האחרת (עוד, הסמינר ה-20, לאקאן עמ' 13) המשפט ממשיך ואני קופץ למערכת בנינו, שנינו צעצועים זה לזה זה אני צעצוע שלך ואת שלי. המשחק שלנו זז לכל הכיוונים, כמו אצל כולם כמובן, רק אצלנו עם יותר סיבובים. זה הכול בגלל התמנונים שבקיר אלו שמתים מחוסר עניין. קוראים לזה תשוקה, עלאק איווי, מועקה היא תנאי. אני מספר את זה לאופיסרים שמתלווים ומתלוות לאופיסר ורדן במשחק קרימינל קייס... אם זה בא והולך זה לא דיכאון, מלנכוליה חולפת, חוסר בשמש, פטפוטי פיצה לסיום משמרת
שנתWAWA #קאטהSeFini פרק י"ד חצי עגור, לשחרר נמר בהרים
The Millionairess',GOODNESS GRACIOUS ME
features the voice of Sophia Loren, and music intro by Ravi Shankar playing, 'Discovery of India'.
